זה שייך לרב מורה הוראה הבקי בחושן משפט

מנחם נהרי.

מזה שכתב הכותב את האפשרות של לפנים משורת הדין, נראה שידועים לו פרטי ההלכה בזה, כפי שנלקטו ונתבארו בשלהי שוע"ר הל שאלה ושכירות וחסימה סי"ט.

רצוי לסכם לפני השליחה בדואר על כך, וכן באחריות מי הכסף שנשלח.
כל תנאי שממון קיים.

שאם מי שאמור לקבל את הכסף הוא אחראי לדבר כי הוא אמר לשלוח, אבל מניין לנו שמי שהיה צריך לשלוח שלח? אולי הוא אמר לו שלחתי ובאמת לא שלח? לכן נראה לי שהוא היה צריך לשלוח עם שני עדים

אבל הייתי ממליץ לשליח היינו העובד לשמור קבלות וטפסים כהוכחת תשלום.

בגמרא גיטין יד, סע"א ורע"ב מבואר, שאף אם המלוה שלח שליח לקבל התשלום אצל הלוה, והלוה מסרו לשליח, ונאבר מהשליח, האחריות היא על המשלח.

וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי קכה ס"א; אלא ששם לא נזכר שהלוה שלח את השליח.

אם אינני טועה ישנה סוגיה דומה (לגבי שואל ששלח את הבהמה ששאל באמצעות שליח והבהמה מתה בדרך) בפרק השוכר את האומנים בבבא מציעא (דף פ סע"ב או דף פא סע"ב)

בב"מ מיירי כאשר "לא אמר המשאיל שלחה לי ביד פלוני ומתה חייב דלא קמה ברשותיה דמשאיל" (כמבואר ברש"י שם פ, סע"ב ד"ה וכן).
משא"כ בגיטין מיירי שהמלוה ביקש מהשליח להביא לו את המעות, ומ"מ חייב הלוה על האונס, עד שיגיע לידי המלוה.

ממתי שולחים כסף מזומן בדואר ?

עוד לפני ההתייחסות ההלכתית עצה פראקטית:
לא לשלוח מזומן בדואר.
ישנם מספיק "חכמים" שם שמזהים מזומן באמצעים שונים, ו"משנים" את יעד החבילה.
ובאותו הקשר התייחסות הלכתית:
הדיין צריך להביא לכאורה בחשבון שהאמור לעיל הוא דבר דאית ליה קלא - דבר ידוע ומפורסם ולכן לכאורה, אי אפשר לסמוך במקרה כזה על "חזקה שליח עושה שליחותו".
כמובן שמצד "מילתא דחסידותא", הרי אם סוכם כך בין הצדדים, לא יעלה על דעת חסיד לבוא בטענות על דבר שסוכם בפירוש מראש.

אמנם המעביד בדרך כלל אחראי לכסף עד שיגיע ליד העובד (ראה שו"ע חו"מ סימן קכה), אך במקרה דנן, כיוון שהעובד הוא זה שביקש לשלוח את משכורתו בדואר, המעביד נפטר מאחריות (שם סימן קכא סעיף א). אמנם דין זה מותנה בכך שהעובד ידע שמדובר בכסף מזומן, ובכל זאת אמר לו לשלוח בדואר, אך אם חשב שישלח לו המחאה, ניתן לומר שלמרות שהוא אמר לו לשלוח בדואר, אין זה כולל משלוח מזומנים, כיוון שבני אדם בדר"כ נזהרים מלשלוח מזומנים בדואר, בגלל שבאמת הרבה פעמים כספים נעלמים בדואר, ובאופן זה לא הוסרה אחריות המעסיק (באותו סעיף שם), כיוון ששלח בצורה לא אחראית. בכל אופן אם עניין זה לא היה ברור ביניהם יש מקום להתפשר.