"קאי איניש אדעתיה דרבי": הרגע שבו התברר מהו "כאדאראם"
הרב אסי שפיגל
היום לפני ארבעים שנה, בערב שבת קודש ט"ו אלול תשמ"ו, נסע הרבי לאוהל וחזר ל-770 רגעים ספורים לפני כניסת השבת.
בדרך כלל, כשהרבי היה חוזר מהאוהל, הוא היה יוצא מהרכב בזריזות וצועד לחדרו בלי להביט על מי שעמד שם. באותם שנים לא היה הרבי נכנס מהדלת הראשית של 770, אלא מהדלת הצדדית.
עמדתי אז עם כמה מחבריי על מדרגות הכניסה הראשית של 770, כדי לראות את פני הקודש. היינו כמה בחורים ועמדנו שם בשתיקה גמורה.
הרבי יצא מהרכב, התחיל ללכת ולפתע הסתכל עלינו והניף את ידו בעוצמה רבה, כמעודד את השיר שלא שרנו...
הבנו מיד שהרבי רוצה שנשיר ונשמח, אבל בטרם הספקנו להגיב - הרבי נכנס פנימה והדלת נסגרה. נותרנו קצת המומים. לא היה זה דבר רגיל שהרבי יסתכל על אנשים כשהוא חוזר מהאוהל, וזה היה חריג שהוא יעודד בעוצמה כזאת בחורים שעומדים שם בשקט גמור ולא שרים ניגון.
מה קרה כאן?
את התשובה לתמיהה שלנו קיבלנו למחרת בהתוועדות. הרבי דיבר בלהט על התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ואמר שבערב שבת קודש ט"ו אלול מלאו 89 שנים ליסוד הישיבה, שתפקידה הוא ללחום באלה "אשר חרפו עקבות משיחך".
הרבי הוסיף ואמר: "הייתי בטוח שכשאחזור מהאוהל, סעווען סעווענטי וועט גיין חאדארם"...
כמו רבים אחרים, גם אני לא הכרתי את הביטוי "חאדארם", אבל מהקשר הדברים שנאמרו באותה שיחה בשבת הבנתי שהרבי אומר שהוא ציפה ש-770 יהיה "על גלגלים" מרוב שמחה וריקודים...
"ולפועל"? המשיך הרבי ונזף בנו: "שא שטיל"... לא ריקודים... לא שירה ואפילו לא ניגון חסידי... כיצד זה ייתכן?
הרבי המשיך לגעור בנו על השקט שבו הוא נתקל כשחזר ל-770, ואז הבנתי את פשרה של הנפת היד המפתיעה הזאת בערב שבת. הרבי הביט בנו, התמימים, וציפה שנשיר ונרקוד לכבוד התייסדות הישיבה...
לחיים ולברכה. שבת שלום.
המילה שהכניסה את 770 לתנועה
אותו רגע שתיאר הרב אסי שפיגל מעניק משמעות חיה לביטוי שהפך עם השנים למוכר בכל ישיבת תומכי תמימים. לפני ההסברים והתרגומים, היה שם רגע פשוט וחריג: הרבי חוזר מהאוהל, רואה בחורים עומדים בשקט ומעודד בידו שירה וריקודים שעדיין לא החלו.
רק למחרת התברר כי לא הייתה זו תנועה מקרית. הרבי ציפה שיום התייסדות תומכי תמימים יורגש ב-770 בשמחה גדולה, עד שהמקום כולו יהיה בתנועה.
הכתיב המקורי של הביטוי הוא כאָדאָראָם, ובחב"ד נפוצו גם הצורות כאדאראם וחאדארם. ההגייה קרובה ל"חוֹדוֹרוֹם".
מקורו בביטוי הרוסי העממי ходить ходором, המתאר דבר המצוי בתנועה עזה, רועד, מיטלטל או נתון כולו בסערה. במקורות חב"דיים תורגמה המילה גם כ"מהפכה" - לאו דווקא במובן של שינוי סדרי עולם, אלא כתיאור של מקום שכולו נע, חי ורוגש.
כאשר אומרים שהזאל "גייט כאדאראם", אין הכוונה רק לכך שמתנגנת מוזיקה או שכמה בחורים רוקדים. הכוונה היא שהשמחה תפסה את המקום כולו.
שמחה של פריצת גדר
בשיחה שנשא הרבי למחרת, בשבת פרשת תבוא, ט"ז באלול תשמ"ו, הסביר הרבי במפורש מה ציפה לראות כאשר חזר מהאוהל:
"על פי האמור לעיל אודות העילוי דט"ו אלול בשנה זו - בטוח הייתי שכשאחזור מה'אוהל' בט"ו אלול, אמצא, 'אַז סעווען סעווענטי גייט כאָדאָראָם'... לא מצד ענין של מחלוקת כו', לא יעלה ולא יבוא, כי אם מצד גודל השמחה באופן דפריצת גדר, שמחה וריקודים ב'שטורעם' הכי גדול, כראוי ליום התייסדות תו"ת, ובפרט בשנה זו".
הרבי לא הסתפק בתיאור השמחה שציפה למצוא. בהמשך השיחה עורר על כך שיום התייסדות תומכי תמימים צריך לקבל ביטוי בהתוועדות ובחגיגה פומבית.
המילה הרוסית, שנאמרה בתוך משפט ביידיש, הפכה מאז למטבע לשון. עבור דורות של תמימים, "כאדאראם" הוא כבר לא רק תיאור של מה שהרבי ציפה לראות באותו יום ב-770 - אלא הדרך שבה חוגגים את יום הולדתה של הישיבה.
יום ההולדת של התמימים
ישיבת תומכי תמימים נוסדה על ידי הרבי הרש"ב בט"ו באלול תרנ"ז. מאז תופס היום מקום מיוחד בעולמם של תלמידי התמימים, בוגרי הישיבות והצוותים החינוכיים.
בשיחותיו עורר הרבי לערוך ביום זה התוועדויות וחגיגות ולהוסיף בשמחה הקשורה לעניינה של תומכי תמימים. בתשמ"ט קרא הרבי שהחגיגה לא תסתיים בט"ו באלול, אלא תימשך עד ח"י באלול - יום הולדתם של הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן - באופן של "חגיגה נמשכת", ב"שטורעם" וב"ברען" חסידי.
בשיחה נוספת באותה שנה התבטא הרבי על עוצמת השמחה הראויה ליום: "עד שיוכלו לומר - שכאילו לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באלול וכיוצא בזה".
על הרקע הזה אפשר להבין מדוע דווקא ריקודי ה"כאדאראם" נעשו למראה המזוהה ביותר עם ט"ו באלול. זו אינה רק מסיבת יום הולדת למוסד שהוקם לפני יותר ממאה שנה. זו שמחה על עצם הזכות להשתייך לישיבה שהרבי הרש"ב ייסד, ועל השליחות שהטיל על תלמידיה.
כך נראה ה"כאדאראם" בישיבות
בארכיון COL שמורים תיעודים רבים של ריקודי ה"כאדאראם" בישיבות לאורך השנים. באלול תשס"ט תועדו ריקודי השמחה בישיבת תורת אמת בירושלים. בתום סדרי הלימוד פצחו התמימים בריקודים שנמשכו עד שעה מאוחרת, ולאחריהם נערכה התוועדות חסידית עם המשפיע הרב זלמן נוטיק ע"ה.
בתשע"ו, בדיוק שלושים שנה לאחר השיחה בתשמ"ו, הקדישו תלמידי "ישיבה ותלמוד תורה" בכפר חב"ד את היום ללימוד השיחה שבה אמר הרבי כי ציפה ש"770 גייט כאדאראם". לאחר הלימוד וההתוועדויות יצאו התלמידים לריקודי כאדאראם סוערים בחצר המוסד.
גם בשנים האחרונות ממשיכה מסורת ה"כאדאראם" בישיבות תומכי תמימים. בט"ו באלול תשפ"ה התקיימו בישיבת תומכי תמימים בקריית גת ריקודי שמחה בזאל הישיבה, ומיד עם סיומם חזרו התמימים לסדרי הלימוד. צפו בתיעוד מקריית גת.
בישיבת תומכי תמימים בלוד קיבל המושג חיים גם בתאריכים נוספים. בראש חודש אדר תשס"ח נערך בזאל כאדאראם לרגל כניסת חודש השמחה, בהשתתפות אבי פיאמנטה ע"ה.
בתשפ"ג שולבו בריקודי ט"ו באלול ניגוני ההתקשרות של הרב יצחק חיים מרטון ע"ה, כאשר בנו, התמים שניאור מרטון, ניצח על השירה.
בשנים האחרונות מגיעים ל-COL מדי ט"ו באלול עוד ועוד תיעודים מלוד ומקריית גת, מאלעד ומישיבות נוספות. לעיתים הריקודים מלווים בתזמורת ובזמרים, ולעיתים די במערכת הגברה, ניגון חסידי ומעגל של תמימים כדי שהזאל כולו יתחיל לנוע.
לא טקס בעל סדר קבוע
עם התפשטות הכינוי נוצר לעיתים הרושם ש"כאדאראם" הוא מנהג בעל כללים או סדר קבוע. למעשה, המילה אינה מתארת טקס מסוים.
אפשר לערוך את הריקודים לאחר סדרי הישיבה, לפני התוועדות או בסיומה. אפשר לרקוד בליווי תזמורת ואפשר להסתפק בשירת התמימים. מה שמגדיר את ה"כאדאראם" הוא לא רשימת הניגונים ולא משך האירוע, אלא האופי: שמחה חסידית סוחפת, מתוך חיות ופריצת גדר.
גם השימוש במונח בראש חודש אדר ובאירועי שמחה נוספים אינו יוצר מנהג חדש. הוא פשוט מבקש לומר, בשפה הישיבתית המוכרת, שהפעם לא מסתפקים בריקוד קצר ומנומס.
מהפכה שמתחילה מבפנים
בדברי הרבי בתשמ"ו הופיעה גם ההבהרה החשובה ביותר להבנת המושג: אין מדובר בסערה לשם סערה.
הרבי הדגיש שה"כאדאראם" המצופה אינו קשור חלילה למחלוקת, אלא ל"גודל השמחה באופן דפריצת גדר". הרעש, הריקודים וה"שטורעם" הם הביטוי החיצוני לתוכן פנימי - השמחה ביום התייסדות הישיבה ובהמשך דרכה.
אולי זו הסיבה שהמילה החזיקה מעמד כל כך הרבה שנים. היא מצליחה לתאר ברגע אחד את מה שקשה להעביר במילים: ניגון שמתחיל בפינה אחת של הזאל, עוד מעגל שנפתח, שולחן שמוסט הצדה, ותוך דקות המקום כולו כבר אינו עומד במקומו.
או בקיצור, כמו שאומרים התמימים: הזאל גייט כאדאראם.
מאפשרים לכם לקבל
