המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].


השבוע היהודי

פָּרָשַׁת תְּרוּמָה

כַּמָּה גְּדוֹלָה הָיְתָה זְכוּתָם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְאַחַר מַתַּן-תּוֹרָה. הֵם צֻוּוּ עַל-יְדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְנוֹת מָקוֹם מְיֻחָד, שֶׁיֻּקְדַּשׁ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – הַמִּשְׁכָּן.

אַךְ בְּעֶצֶם, מַדּוּעַ בָּחַר ה', שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם אֶחָד, עַל פְּנֵי שֶׁטַח מֻגְבָּל מְסֻיָּם, שֶׁבּוֹ תִּתְגַּלֶּה הַשְּׁכִינָה? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם, הוּא נִמְצָא כָּל הַזְּמַן, בְּכָל מָקוֹם. מַדּוּעַ אִם-כֵּן, יֻקְדַּשׁ רַק מָקוֹם מֻסְכָּם אֶחָד, לָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַמְּבִיאוֹת אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה?

הִנֵּה, נְחַדֵּד אֶת הַשְּׁאֵלָה:

אוֹטוֹבּוּס הַמְּטַיְּלִים קִפֵּץ וְהִתְנוֹדֵד עַל-פְּנֵי כְּבִישֵׁי אוּקְרָאִינָה הָאֲרֻכִּים וְהַמְּפֻתָּלִים. "הָבָה נַעֲצֹר לִתְפִלַּת מִנְחָה" – בִּקְּשׁוּ הַתַּיָּרִים. הָאוֹטוֹבּוּס עָצַר, הַנּוֹסְעִים יָרְדוּ, וְאָז הֵחֵלּוּ לְהִתְדַּיֵּן לְאֵיזֶה צַד יֵשׁ לַעֲמֹד לְהִתְפַּלֵּל.

"אֵינֶנִּי מֵבִין" – הִקְשָׁה עֲלֵיהֶם מַדְרִיךְ הַטִּיּוּלִים – "הִנֵּה ה' בַּשָּׁמַיִם. כַּוְּנוּ אֶת לִבְּכֶם לְצַד הַשָּׁמַיִם"...

"אַךְ אָנוּ מְחַפְּשִׂים אֶת כִּוּוּן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׁם בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, נִמְצָא 'שַׁעַר הַשָּׁמַיִם'" – הִסְבִּירוּ לוֹ.

"בִּלְתִּי מוּבָן לִי, הֲרֵי לַשָּׁמַיִם אֵין כַּמּוּבָן שַׁעַר גַּשְׁמִי. אַתֶּם יְכוֹלִים לִיצֹר בְּעַצְמְכֶם בִּתְפִלַּתְכֶם 'שַׁעַר' לַשָּׁמַיִם. אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁדַּוְקָא מָקוֹם גַּשְׁמִי מְסֻיָּם בָּעוֹלָם, הוּא הַשַּׁעַר לַשָּׁמַיִם?".

מַדְרִיךְ הַטִּיּוּלִים שָׁאַל שְׁאֵלָה מְצֻיֶּנֶת. הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ תַּבְהִיר לָנוּ, אֶת תַּפְקִידוֹ הַמְּיֻחָד שֶׁל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְאֶת מָה שֶׁהוּא מְסַמֵּל עֲבוּרֵנוּ.

הַמְּבַקְּרִים בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מִסְתַּכְּלִים נִפְעָמִים לְכָל צַד, נִרְגָּשִׁים לִרְאוֹת אֶת הַנִּסִּים הַגְּלוּיִים הַמְּלַוִּים אֶת הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ. לִכְאוֹרָה, מָקוֹם גַּשְׁמִי, עִם כֵּלִים גַּשְׁמִיִּים, וְעִם פְּעֻלּוֹת מַעֲשִׂיּוֹת רַבּוֹת – קָרְבָּנוֹת וְכוּ'. אַךְ בְּתוֹךְ כָּל אֵלּוּ, הֵאִיר אוֹר אֱלֹקִי עָצוּם וְחוֹלֵל בַּמָּקוֹם דְּבָרִים בִּלְתִּי-נִתְפָּשִׂים. לְמָשָׁל, אֲרוֹן הָעֵדוּת הָיָה בְּאֹרֶךְ מְסֻיָּם, וְהוּא הִצְלִיחַ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ שֶׁטַח שֶׁאָרְכּוֹ קָטָן מֵאֹרֶךְ הָאֲרוֹן עַצְמוֹ!

אֵיךְ? פִּלְאֵי פְּלָאִים. אֱלֹקוּת הַמְּאִירָה בְּתוֹךְ חֻקֵּי הַטֶּבַע וְהֶחֳמָרִים הַגַּשְׁמִיִּים.

וְזוֹהִי אָכֵן תַּמְצִית הַסּוֹד שֶׁל מָה שֶׁבִּקֵּשׁ ה' – "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ": לְחַבֵּר אֶת הַהֲפָכִים, לְהַכְנִיס אֶת הָרוּחָנִי לְתוֹךְ הַגַּשְׁמִי, וְלַהֲפֹךְ אֶת הַגַּשְׁמִי לֶאֱלֹקִי-רוּחָנִי. הַזָּהָב, הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת שֶׁהוּבְאוּ לַמִּשְׁכָּן, הָיוּ לִפְנֵי-כֵן – מַתָּכוֹת. יְקָרוֹת, חֲשׁוּבוֹת וְנוֹצְצוֹת לְמֵרָחוֹק, אַךְ מַתָּכוֹת. אַחֲרֵי-כֵן, אַחֲרֵי שֶׁהוּבְאוּ לַמִּשְׁכָּן וְנוֹצְקוּ אֶל תּוֹכוֹ – הָפְכוּ כְּבָר לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר לַחֲלוּטִין – הֵם הָפְכוּ לִהְיוֹת מִשְׁכָּן לַה', חֶפְצֵי קְדֻשָּׁה וְאוֹר.

שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הַצְּעִירִים, דּוּדִי וְיוֹסִי, נִפְגְּשׁוּ עַל-מְנַת לִקְנוֹת מְלַאי פְּרָסִים חָדָשׁ עֲבוּר חוּג 'צִבְאוֹת הַשֵּׁם'.

פִּתְאוֹם הָיְתָה לְדוּדִי הַבְרָקָה: בִּמְקוֹם לִקְנוֹת עוֹד פַּעַם, סְתָם מַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה אוֹ מַדְבֵּקוֹת, בּוֹא נַשְׁקִיעַ מַחְשָׁבָה גַּם בִּבְחִירַת הַפְּרָסִים עַצְמָם. הֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁגַּם הַפְּרָסִים עַצְמָם יִהְיוּ חִנּוּכִיִּים, יְהוּדִיִּים, קְדוֹשִׁים וּמוֹעִילִים.

זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל יְהוּדִי עַל כָּל תְּחוּם בְּחַיָּיו. "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ גַּם אֶת מְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי – לְמִשְׁכָּן? לֹא רַק שֶׁהַכֶּסֶף אוֹתוֹ אֲנִי מַרְוִיחַ, יִתָּרֵם לְמַטָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁבָּעֲבוֹדָה שֶׁלִּי עַצְמָהּ, תַּחְדֹּר 'נְשָׁמָה' וּקְדֻשָּׁה"... "אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּי מֵ'חֲדַר יְלָדִים' שֶׁלִּפְעָמִים עוֹשִׂים בּוֹ גַּם דְּבָרִים טוֹבִים, לְמָקוֹם שֶׁהוּא לְכַתְּחִלָּה חֲדַר 'צִבְאוֹת-הַשֵּׁם'?". וְכָךְ הָלְאָה, עַד שֶׁנִּכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֶאֱלֹקוּת – בְּבִיאַת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה, אָמֵן.

הסיפור השבועי

הַמְּנַקֵּר הָאַלְמוֹנִי

זֶה זְמַן רַב שֶׁרוּחוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד בֶּן שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי, בַּעַל הַ'טּוּרֵי-זָהָב', אֵינָהּ שְׁקֵטָה. רַבָּנוּתוֹ אָמְנָם צוֹלַחַת בְּיָדוֹ וְאַנְשֵׁי קְהִלָּתוֹ, קְהִלַּת אוֹסְטְרָאָה, מְקַבְּלִים אֶת מָרוּתוֹ לְלֹא עוֹרְרִין. פְּסִיקוֹת בֵּית-הַדִּין, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֹאשׁוֹ, מְקֻבָּלוֹת עַל הַכֹּל. סִפְרֵי הַ'טּוּרֵי-זָהָב' שֶׁלּוֹ נִתְקַבְּלוּ בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשׂוּ נֵר לְרַגְלֵי כָּל רַב וּפוֹסֵק. וּבְכָל זֹאת חָשׁ תְּחוּשָׁה עֲמֻקָּה שֶׁל חֹסֶר שְׁלֵמוּת.

נַפְשׁוֹ כָּמְהָה לְהִתְעַלּוֹת עוֹד וָעוֹד בְּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא חָשׁ צֹרֶךְ לָקוּם וְלַעֲשׂוֹת צַעַד שֶׁיְּשַׁנֶּה אֶת כָּל שִׁגְרַת-חַיָּיו. זֶה שָׁנִים רַבּוֹת הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲשׂוֹת כְּרַבִּים מִגְּדוֹלֵי-יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָזְבוּ אֶת בֵּיתָם וְיָצְאוּ לַעֲרֹךְ 'גָּלוּת' בְּעַיְרוֹת יִשְׂרָאֵל, לִטְעֹם אֶת מְרוֹרוֹתֶיהָ וְלִכְאֹב אֶת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה.

הֶחְלִיט וְעָשָׂה. עָזַב אֶת הָרַבָּנוּת, אֶת הַפְּסִיקָה, אֶת הַחַיִּים הַנּוֹחִים וְהַכָּבוֹד. לָבַשׁ בְּגָדִים בְּלוּיִים, שָׂם כִּכַּר לֶחֶם וּסְפָרִים אֲחָדִים בְּתַרְמִיל שֶׁל קַבְּצָנִים, נָטַל בְּיָדוֹ מַקֵּל וְיָצָא בַּסֵּתֶר מֵעִירוֹ.

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה צָעִיר לְיָמִים, הָלַךְ רַגְלִי מֵעִיר לְעִיר, מִכְּפָר לִכְפָר. לֹא לָן בְּמָקוֹם אֶחָד יוֹתֵר מִלַּיְלָה. בִּימֵי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי עָשָׂה תַּעֲנִית, וּבִשְׁאָר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ אָכַל רַק לֶחֶם יָבֵשׁ, פְּרַט לְשַׁבָּת, שֶׁאָז טָעַם מָזוֹן מְבֻשָּׁל לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת.

שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נָדַד כָּךְ, עַד שֶׁכּוֹחַ-גּוּפוֹ אָזַל. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִבְסוֹף לָעִיר לְבוֹב הֶחְלִיט לָנוּחַ בָּהּ מִסְפַּר יָמִים, עַד שֶׁיֶּאֱסֹף כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ בִּנְדוּדָיו. חָלְפוּ יְמֵי הַמְּנוּחָה, וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לַחְזֹר לְדַרְכּוֹ, הִרְגִּישׁ שֶׁרוּחוֹ אָמְנָם אֵיתָנָה, אַךְ רַגְלָיו כּוֹשְׁלוֹת וְגוּפוֹ אֵינוֹ עוֹמֵד בִּתְלָאוֹת הַדֶּרֶךְ. הֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בִּלְבוֹב וּלְהַמְשִׁיךְ בְּגָלוּתוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר.

לְהִתְפַּרְנֵס מִנְּדָבוֹת לֹא רָצָה, לָכֵן הִשְׂכִּיר אֶת עַצְמוֹ לְמִשְׂרַת קַצָּב-מְנַקֵּר. "זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה, מְלֻכְלֶכֶת וּבְזוּיָה שֶׁתַּתְאִים לִצְרָכַי", אָמַר בְּלִבּוֹ.

עַד מְהֵרָה יָצָא לוֹ שֵׁם שֶׁל מְנַקֵּר מֻמְחֶה. הוּא יָדַע, כַּמּוּבָן, אֶת מְקוֹם הַגִּידִים הַנִּסְתָּרִים בְּיוֹתֵר, וְלֹא נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ גַּם גּוּשֵׁי הַחֵלֶב הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר. וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בָּטֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ מִדִּבְרֵי-תּוֹרָה, הָיָה מוֹצֵא עִנְיָן בְּכָל אֵבֶר שֶׁפֵּרֵק מִן הַבְּהֵמָה וּבְכָל חֵלֶק שֶׁנִּקֵּר. הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהֶן בִּזְמַן שֶׁלָּמַד הִלְכוֹת שְׁחִיטָה וּטְרֵפוֹת נִתְחַוְּרוּ לוֹ, כִּי אֵין דּוֹמֶה לִמּוּד בְּסֵפֶר לִרְאִיָּה בְּעֵינַיִם וּלְמִשּׁוּשׁ בְּאֶצְבָּעוֹת.

כָּךְ קָרָה לֹא-אַחַת, שֶׁגַּם בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי הַלָּקוֹחוֹת, הָיָה מְהַרְהֵר פִּתְאוֹם בְּאֵיזוֹ סוּגְיָה חֲמוּרָה, וְשׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי אֶת דְּרִישַׁת הַקּוֹנִים. הַלָּקוֹחוֹת תָּמְהוּ עָלָיו, לָעֲגוּ לוֹ וְגִדְּפוּהוּ, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר כְּאִלּוּ מֵחֲלוֹם, וְעָשָׂה סוֹף-סוֹף אֶת שֶׁנִּתְבַּקֵּשׁ.

אַךְ שִׁבְעָתַיִם סָבַל מֵחֲבֵרָיו הַמְּנַקְּרִים. הוּא, שֶׁהָיָה בָּקִיא בְּדִינֵי נִקּוּר וְיָדַע אֶת שִׁעוּר אָרְכָּם שֶׁל הַגִּידִים גַּם בִּבְהֵמָה גַּסָּה וְגַם בִּבְהֵמָה דַּקָּה – לֹא הָיָה יָכֹל לְהַחְרִישׁ נֹכַח עֲבוֹדָתָם שֶׁל חֲבֵרָיו, וּפְעָמִים רַבּוֹת הָיָה מַכְשִׁיר אֶת אֲשֶׁר הִטְרִיפוּ וּמַטְרִיף אֶת אֲשֶׁר הִכְשִׁירוּ. עֵקֶב כָּךְ הִרְבּוּ הַלָּלוּ לָרִיב עִמּוֹ וּבִקְּשׁוּ לִמְצֹא פְּסוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ.

יוֹם אֶחָד הוּבְאָה אֶל רַבִּי דָּוִד שְׁאֵלָה שֶׁנִּמְצְאָה בְּפָרָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה, וְהוּא קָבַע שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה. חֲבֵרָיו בְּדָקוּהָ גַּם הֵם וְטָעֲנוּ שֶׁהִיא טְרֵפָה. הִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהָבִיא אֶת הַשְּׁאֵלָה לִפְנֵי רַב הָעִיר, רַבִּי מֵאִיר ז"ק, וְהוּא פָּסַק שֶׁצָּדְקוּ הַמַּטְרִיפִים. אַךְ בַּעַל הַ'טּוּרֵי-זָהָב' עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וְהֵבִיא רְאָיוֹת מִן הַשַּׁ"ס וְהָרִאשׁוֹנִים לְהוֹכָחַת דְּבָרָיו.

בְּלַהַט הַוִּכּוּחַ, כְּשֶׁהַמְּנַקֵּר הֶעָנִי עָמַד בְּתֹקֶף עַל דַּעְתּוֹ, סָבַר הָרַב שֶׁיֵּשׁ בְּהִתְנַהֲגוּת זוֹ מִשּׁוּם עֶלְבּוֹן לְעַצְמוֹ, וְהֶחְלִיט לְהַעֲנִישׁ אֶת הַמְּנַקֵּר הַסַּרְבָן. "שִׂימוּ אוֹתוֹ בַּצִּינוֹק", הוֹרָה לְשַׁמָּשָׁיו. נִלְקַח רַבִּי דָּוִד אֶל הַצִּינוֹק שֶׁבַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת, כְּמִנְהַג הַקְּהִלָּה עִם כָּל עֲבַרְיָן וּפוֹשֵׁעַ.

קִבֵּל עָלָיו רַבִּי דָּוִד אֶת הַדִּין. עוֹמֵד הָיָה כָּל הַיּוֹם וְהוֹגֶה בְּדִבְרֵי-תּוֹרָה. יוֹם אֶחָד עָבַר שָׁם נַעַר לְהָצִיץ בּוֹ, כְּמִנְהַג יַלְדֵי הָעִיר, וּבַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְגַּלְגְּלָה בֵּינוֹ וּבֵין רַבִּי דָּוִד, סִפֵּר לוֹ שֶׁאִמּוֹ שָׁלְחָה אוֹתוֹ אֶל הָרַב לִשְׁאֹל עַל תַּרְנְגֹלֶת אִם כְּשֵׁרָה הִיא אוֹ טְרֵפָה, וְהָרַב הִטְרִיפָהּ.

בִּקֵּשׁ הָאָסִיר מֵהַנַּעַר לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, בְּדָקָהּ וְאָמַר לַנַּעַר: "חֲזֹר אֶל הָרַב וֶאֱמֹר לוֹ שֶׁיְּעַיֵּן בְּ'יוֹרֶה דֵּעָה', הִלְכוֹת טְרֵפוֹת, סִימָן פְּלוֹנִי בְּ'טוּרֵי-זָהָב', סְעִיף קָטָן אַלְמוֹנִי, וְיָבִין בְּעַצְמוֹ שֶׁטָּעָה וְהִטְרִיף עוֹף כָּשֵׁר".

חָזַר הַנַּעַר אֶל הָרַב, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהָעֲבַרְיָן הַכָּפוּת בְּצִינוֹק בֵּית-הַכְּנֶסֶת אָמַר לוֹ לִמְסֹר לָרַב כָּךְ וְכָךְ. עִיֵּן הָרַב כִּדְבָרָיו וְנִבְהַל לִמְצֹא שֶׁאָכֵן נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים מְפֹרָשִׁים שֶׁכְּתוּבִים בְּ'טוּרֵי-זָהָב'. הֵבִין, שֶׁהָעֲבַרְיָן שֶׁהֶעֱנִישׁ הוּא תַּלְמִיד-חָכָם גָּדוֹל, וְלִבּוֹ נָפַל בְּקִרְבּוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁאִישׁ יָשָׁר הָיָה, הוֹדָה מִיָּד בְּטָעוּתוֹ וְשָׁלַח אֶת הַשַּׁמָּשׁ לְשַׁחְרֵר אֶת רַבִּי דָּוִד.

שֻׁחְרַר הָאָסִיר, וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לָרַב שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ טִינָה עָלָיו, הָלַךְ לְבַקְּרוֹ. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְגִלְגְּלוּ שִׂיחוֹת, וְהָרַב רָאָה שֶׁהָאִישׁ הָעוֹמֵד לְפָנָיו מָלֵא רוּחַ אֱלֹקִים וְכָל דְּבָרָיו אֱמֶת. בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְהִתְנַצֵּל עַל שֶׁנָּהַג עִמּוֹ בִּפְזִיזוּת.

כְּשֶׁהָלַךְ רַבִּי דָּוִד, אָסַף הָרַב אֶת פַּרְנְסֵי הָעִיר, סִפֵּר לָהֶם אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה וְאָמַר: "דְּעוּ, שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה רָם וְנִשָּׂא, וְרָאוּי לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמִי עַל כֵּס הָרַבָּנוּת. זָקֵן אֲנִי, עֵינַי כֵּהוֹת, וְהִנֵּה הִקְרָה ה' לִפְנֵיכֶם אִישׁ מָלֵא רוּחַ ה'. יַעֲלֶה אֵפוֹא וְיָבוֹא לַמָּקוֹם הַמּוּכָן לוֹ".

רָאוּ רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה שֶׁרַבָּם שָׁלֵם עִם דְּבָרָיו. הִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ עַל כֵּס רַבָּנוּתוֹ, וּמִנּוּ אֶת בַּעַל הַ'טּוּרֵי-זָהָב' לְרֹאשׁ בֵּית-הַדִּין. וְכַאֲשֶׁר נִפְטַר הָרַב מֵאִיר ז"ק וְהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, הוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי דָּוִד עַל כִּסְּאוֹ.

מבט לגאולה – עם ר' זלמן

תּוֹרְמִים זָהָב

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְדִידַי הַצְּעִירִים!

עַם-יִשְׂרָאֵל עָסוּק הַשָּׁבוּעַ. כֻּלָּם מְבִיאִים תְּרוּמוֹת לְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן – זָהָב וְכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת, וְכָל סוּגֵי הַדְּבָרִים הַיְּקָרִים הַמְּסֻפָּרִים בַּפָּרָשָׁה.

אַךְ מַהוּ הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן? – זָהָב. כִּי יְהוּדִי הוּא בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ, וּבֶן-הַמֶּלֶךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב – כַּיָּאוּת לְמַעֲמָדוֹ הָאֲמִתִּי.

בַּהִתְוַעֲדוּת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל פָּרָשַׁת תְּרוּמָה (ה'תשנ"ב), הִסְבִּיר הָרַבִּי שֶׁגַּם בִּזְמַנֵּנוּ – כָּל יְהוּדִי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל וְיֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה זָהָב, שֶׁהֲרֵי בְּמַתַּן-תּוֹרָה נִבְחַרְנוּ לִהְיוֹת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים זֶה לֹא גָּלוּי, וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ לַעֲשִׁירוּת גְּלוּיָה וּמַמָּשִׁית – כְּדֵי לִהְיוֹת בְּגָלוּי בְּמַעֲמַד בֶּן-הַמֶּלֶךְ.

יְלָדִים חֲסִידִיִּים תּוֹרְמִים

כֵּן, יְדִידַי הַיְּקָרִים, בְּעֶזְרַת-הַשֵּׁם כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנְּכֶם לִתְרֹם אֶת הַזָּהָב לְבֵית-הַמִּקְדָּשׁ בְּקָרוֹב, בְּוַדַּאי תִּמְצְאוּ מֵהֵיכָן לְהָבִיא זָהָב. אַךְ הָבָה נַחְשֹׁב בְּכֵנוּת: הַאִם זֶה כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִתְרֹם?

אוּלַי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ מְצַפֶּה מִיֶּלֶד חֲסִידִי לְעוֹד מַשֶּׁהוּ מְסֻיָּם? מָה דַּעְתְּכֶם?

הָבָה נַחְשֹׁב רֶגַע בִּרְצִינוּת עַל הַמִּפְגָּשׁ הַקָּרוֹב שֶׁלָּנוּ עִם הָרַבִּי בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אֵיךְ נִגְרֹם לוֹ נַחַת-רוּחַ?

אַתֶּם מְנַחֲשִׁים נָכוֹן.

עוֹמֵד לוֹ יֶלֶד חֲסִידִי וְחוֹזֵר לִפְנֵי הָרַבִּי פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה, פִּרְקֵי תַּנְיָא בְּעַל-פֶּה, מְסַכֵּם אֶת הַגְּמָרָא, הַחֻמָּשׁ אוֹ הַהֲלָכָה שֶׁלָּמַד בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן. הַאִם יֵשׁ נַחַת-רוּחַ יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ?

"גָּרַם נַחַת-רוּחַ רַב"

אֲנִי נִזְכָּר בְּאוֹתָם יָמִים סוֹעֲרִים שֶׁל שְׁנַת תשנ"ב, כְּשֶׁהָרַבִּי דִּבֵּר לְלֹא הֶרֶף עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ בְּכָל רֶגַע. חֲסִידִים "הָפְכוּ אֶת הָעוֹלָם" בִּפְעֻלּוֹת לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. כָּל אֶחָד נִסָּה אֶת כּוֹחוֹ בְּעוֹד רַעְיוֹן וְעוֹד רַעְיוֹן. וּבְתוֹךְ הַיָּמִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלּוּ, בָּחוּר אֶחָד וְיָחִיד קִבֵּל תְּשׁוּבָה מְיֻחֶדֶת וְנִפְלָאָה מֵהָרַבִּי: "גָּרַם נַחַת-רוּחַ רַב".

אַתֶּם יוֹדְעִים עַל מָה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה?

הוּא לָמַד מַאֲמַר חֲסִידוּת בְּעַל-פֶּה. כֵּן, כְּשֶׁכֻּלָּם חִפְּשׂוּ אֵיךְ וּמָה וְכֵיצַד "נַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם", הוּא יָשַׁב יוֹם אַחֲרֵי יוֹם וְלָמַד עוֹד שׁוּרָה וְעוֹד שׁוּרָה, וְדַוְקָא הוּא הִצְלִיחַ לִגְרֹם נַחַת-רוּחַ רַב לָרַבִּי. כָּךְ מִתְכּוֹנְנִים לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.

יְלָדִים עֲשִׁירִים

הָבָה נִהְיֶה חֲכָמִים, יְדִידַי. בְּתוֹךְ כָּל הַפְּעֻלּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל פִּרְסוּם הַגְּאֻלָּה וַהֲכָנַת הָעָם לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ – אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת עַצְמְכֶם.

חָשׁוּב מְאוֹד מִדֵּי פַּעַם לְדַמְיֵן אֶת הָרֶגַע הַגָּדוֹל שֶׁל הַפְּגִישָׁה הָאִישִׁית שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עִם מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, שֶׁיַּבִּיט בָּנוּ – מָה לָמַדְנוּ? כַּמָּה הִשְׁקַעְנוּ?

יַחַד עִם הָעֲשִׁירוּת הַגַּשְׁמִית שֶׁל הַזָּהָב, דָּרַשׁ הָרַבִּי בְּאוֹתָהּ שִׂיחָה – לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת עָשִׁיר בְּרוּחָנִיּוּת. מָה זוֹ עֲשִׁירוּת רוּחָנִית?

יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ עַשְׂרוֹת פִּרְקֵי מִשְׁנָיוֹת בְּעַל-פֶּה.

יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ עַשְׂרוֹת פִּרְקֵי תַּנְיָא בְּעַל-פֶּה.

יֶלֶד שֶׁבָּקִי בִּגְמָרָא, בְּשֻׁלְחָן-עָרוּךְ, בְּסֵפֶר הַמִּצְווֹת, בְּשִׂיחוֹת שֶׁל הָרַבִּי...

הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים עֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ?

הָבָה נְבַקֵּשׁ אֶת גִּלּוּי הַמָּשִׁיחַ תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ, וְעִם כָּל הָעֲשִׁירוּת, הַחֲסִידִית וְהַגַּשְׁמִית גַּם יַחַד, נִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב!

שֶׁלָּכֶם, ר' זַלְמָן

סיפורי חסידים

הַ"מַּחְמִיר"...

בְּמַעְיָנוֹת הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּקַרְלְסְבַּד פָּגַשׁ פַּעַם רַבִּי מָרְדְּכַי בָּנֶט מִנִּיקְלְשְׁבּוּרְגּ 'רַב' רֶפוֹרְמִי מִגֶּרְמַנְיָה. הַלָּה שׂוֹחֵחַ עִם רַבִּי מָרְדְּכַי וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְפָּאֵר בְּפָנָיו כִּי אֶת כָּל הָעִנְיָנִים הַדָּתִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים אֲשֶׁר בִּקְהִלָּתוֹ פּוֹתֵר הוּא בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ.

רַבִּי מָרְדְּכַי רָאָה מִיָּד שֶׁלְּפָנָיו עוֹמֵד כְּלִי רֵיק וּכְמִתְעַנְיֵן שְׁאָלוֹ: "מָה הִנְּךָ עוֹשֶׂה כְּשֶׁבָּאִים אֵלֶיךָ בִּשְׁאֵלָה שֶׁל אִסּוּר וְהֶתֵּר, וְעָלֶיךָ לִפְסֹק חַד-מַשְׁמָעִית – כָּשֵׁר אוֹ טָרֵף?".

הֵשִׁיב הָ'רַב': "מֵאַחַר שֶׁאֵינִי יוֹרֵד לְעָמְקָהּ שֶׁל כָּל שְׁאֵלָה, מַחְמִיר אֲנִי וְנוֹהֵג לְהַטְרִיף הַכֹּל".

חִיֵּךְ רַבִּי מָרְדְּכַי וְאָמַר לוֹ: "בְּהִתְנַהֲגוּתְךָ הִנְּךָ מַזְכִּיר לִי מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמַעְתִּי":

יְהוּדִי כַּפְרִי שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּמֶרְחָק רַב מִן הָעִיר נִיקְלְשְׁבּוּרְגּ הָיָה מוֹצֵא אֶת פַּרְנָסָתוֹ מִגִּדּוּל אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים. אֶת הָעוֹפוֹת הָיָה נוֹתֵן לַשּׁוֹחֵט שֶׁיִּשְׁחֲטֵם וּלְאַחַר-מִכֵּן מָכַר אֶת הַבָּשָׂר, אֶת הַשֻּׁמָּן וְאַף אֶת הַנּוֹצוֹת. כָּךְ כִּלְכֵּל אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּכָבוֹד. אַךְ מִפַּעַם לְפַעַם הָיְתָה מִתְעוֹרֶרֶת שְׁאֵלָה הִלְכָתִית בְּעִנְיְנֵי הַבָּשָׂר וְאָז הָיָה רוֹתֵם הַכַּפְרִי אֶת עֶגְלָתוֹ, וְנוֹסֵעַ לְנִיקְלְשְׁבּוּרְג כְּדֵי לְבָרֵר מָה דִּינוֹ שֶׁל הָעוֹף.

בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי אָדָם קַל-דַּעַת הַנּוֹהֵג לַחְמֹד לָצוֹן. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה שָׁמַע מֵהַכַּפְרִי עַד כַּמָּה קָשֶׁה לוֹ לִנְסֹעַ לְנִיקְלְשְׁבּוּרְגּ בִּמְיֻחָד בְּעִתּוֹת גְּשָׁמִים וּשְׁלָגִים. בִּזְמַנִּים אֵלּוּ תְּנָאֵי הַדֶּרֶךְ קָשִׁים מְאוֹד, הַנְּסִיעָה מִתְאָרֶכֶת, וְהוּא מַגִּיעַ עָיֵף וּמוּתָשׁ לְנִיקְלְשְׁבּוּרְגּ, כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת הַדַּיָּנִים אוֹדוֹת כַּשְׁרוּת עוֹפוֹתָיו.

שָׁמַע הָאוֹרֵחַ אֶת דִּבְרֵי הַכַּפְרִי וּבְמוֹחוֹ נִצְנֵץ רַעְיוֹן קוּנְדֵּסִי. "יֵשׁ לִי עֵצָה עֲבוּרְךָ", אָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ וּפָנָיו לוֹבְשׁוֹת אֲרֶשֶׁת רְצִינִית מְעֻשָּׂה. "אֲנִי אֲלַמֶּדְךָ כֵּיצַד תּוּכַל לְוַתֵּר עַל הַנְּסִיעוֹת הַקָּשׁוֹת וְהַמְּיַגְּעוֹת". תּוֹךְ כְּדֵי דְּבָרָיו פָּתַח לִפְנֵי הַכַּפְרִי חֻמַּשׁ שְׁמוֹת (כב,ל.) וְאָמַר לוֹ: "רְאֵה אֶת הַכָּתוּב –  'וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ'. רוֹאֶה הִנְּךָ שֶׁכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּשַׂר טְרֵפָה הֲרֵיהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב. לְפִיכָךְ, הַסְכֵּת וּשְׁמַע, אִם תַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ שְׁאֵלָה בְּכַשְׁרוּת הָעוֹף הַנַּח אוֹתוֹ לִפְנֵי הַכֶּלֶב, אִם יֹאכַל הַכֶּלֶב – דַּע לְךָ כִּי טָרֵף הָעוֹף וְאִם לָאו – הָעוֹף כָּשֵׁר".

שָׂמַח הַכַּפְרִי עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעַץ לוֹ הָאוֹרֵחַ, וְאָכֵן מִנִּי-אָז הֵחֵל 'לִשְׁאֹל' אֶת כַּלְבּוֹ בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת. כָּל עוֹף שֶׁהִתְעוֹרְרָה לְגַבָּיו שְׁאֵלָה הִשְׁלִיךְ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ וְהַלָּז אָכַל אֶת הָעוֹפוֹת בְּתֵאָבוֹן רַב, וְהַכַּפְרִי סָבַר לְתֻמּוֹ כִּי כָּל עוֹפוֹתָיו טְרֵפִים.

לְאַחַר זְמַן הִגִּיעַ הַכַּפְרִי לְמַסְקָנָה שֶׁכַּלְבּוֹ מַטְרִיף מִדַּי הַרְבֵּה, לְפִיכָךְ הֶחְלִיט כִּי כְּדַאי לוֹ מַאֲמַץ הַנְּסִיעָה לְנִיקְלְשְׁבּוּרְגּ כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת שְׁאֵלוֹתָיו אֵצֶל הַדַּיָּנִים.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַכַּפְרִי לְבֵית-הַדִּין שְׁאָלוּהוּ הַדַּיָּנִים: "מַדּוּעַ לֹא רְאִינוּךָ זְמַן כֹּה רַב, שֶׁמָּא הִפְסַקְתָּ לְגַדֵּל עוֹפוֹת אוֹ אוּלַי לֹא הִתְעוֹרְרָה שְׁאֵלָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן?".

"לֹא וָלֹא" הֵשִׁיב הַכַּפְרִי, "מַמְשִׁיךְ אֲנִי לְהִתְפַּרְנֵס מִגִּדּוּל עוֹפוֹת, וְאַף שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת הִתְעוֹרְרוּ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, אוּלָם עַל הַשְּׁאֵלוֹת הָיָה כַּלְבִּי פּוֹסֵק"...

בְּקֹשִׁי כָּבְשׁוּ הַדַּיָּנִים אֶת צְחוֹקָם וְאֶחָד מֵהֶם שְׁאָלוֹ: "וּמַדּוּעַ בָּאתָ עַתָּה אֵלֵינוּ?".

"זֶה הָעִנְיָן", אָמַר הַכַּפְרִי, "הַכֶּלֶב שֶׁלִּי מַחְמִיר מְאוֹד, תָּמִיד-תָּמִיד הוּא מַטְרִיף אֶת הָעוֹפוֹת"...