מערכת COL | יום י"א שבט ה׳תשס״ו 09.02.2006

"קשה לזווגן כקריעת ים סוף" / שולחן שבת

תגיות: יוסף קרסיק
בחירת בן/ת זוג - מלאכה קשה? הפרדוכס הגדול: אמנם משמים קובעים מי יתחתן עם מי, ובכל-זאת בני-האדם "בוחרים" בני זוג - הכיצד? על סולם ההצלחה בעולם, שיש בו עליות ומורדות * מבט לפרשת-השבוע, לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות לאור תורת חב"ד מאת הרב יוסף קרסיק. המאמר - ב'כתבה המלאה'
מפגש מרתק בין רבי יוסי למלכה גויית דו-שיח (ב"ר, סח, ד) אמוני מרתק התקיים בין רבי יוסי בר-חלפתא למלכת רומא (מטרוניתא): במענה לשאלתה: "בכמה ימים ברא ה' את העולם?" ענה רבי יוסי: "בששה ימים". הוסיפה המלכה ושאלה: "ומהו עושה מאז ועד היום?" ענה לה: "יושב ומזווג זיווגים (=עושה שידוכים), משדך בת פלוני לפלוני [=זיווג ראשון] ואשת פלוני לפלוני [=זיווג שני] (הערה של הרבי: הרעיון המקופל בדבריו, שהקב"ה מתעסק ב"להרבות שמחות בישראל"). המשיכה ושאלה: "זו אומנותו של ה'?! הלא גם אני יכולה לזווג זיווגים, הנה לי עבדים רבים ושפחות רבות, ובשעה קלה אני יכולה לזווג ביניהם, ומדוע הוא זקוק לאלפי שנים כדי לזווג?" ענה לה: "אם קלה מלאכת הזיווג קלה בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף"! המלכה רצה להוכיח את צדקת דבריה וקמה ועשתה מעשה: נטלה אלף עבדים ואלף שפחות, והעמידה אותן שורות שורות ואמרה: "פלוני ישא פלונית, ופלונית תתחתן עם פלוני" [אצל הגויים, גם האשה לוקחת את האיש...]. למחרת שבו אליה הזוגות הטריים פצועים וחבולים: פלוני "פגוע ראש", אחר "עינו שמוטה", אחד "רגלו שבורה" וכו' [מעניין שרק הגברים היו פצועים...], זה אומר "איני חפץ בה" וזו אומרת "אינני חפצה בו". מיד קראה לרבי יוסי ואמרה: "אין כאלוקיכם, אמת תורתכם, נאה ומשובחת. יפה אמרת! זיווגים אינה מלאכה קלה"! אמר לה רבי יוסי: הוא שאמרתי מלאכה קשה היא כקריעת ים סוף, והוסיף ואמר: "הקב"ה מזווג זיווגים בעל כורחם ושלא בטובתן של בני האדם, ככתוב "אלוקים מושיב יחידים ביתה", ה' מושיב שני רווקים (=יחידים) בבית אחד, זה נישואין, "מושיב - אפילו בעל כורחם". וסיים דבריו באומרו (גירסה ב' במדרש): "ה' עושה סולמות לבני האדם, את פלוני הוא משפיל ומוריד ופלוני הוא מרים ומעלה, ככתוב (תהלים, עה): אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים". "מזווג זיווגים בעל כורחם"? צריך להבין מדוע רבי יוסי משווה את מלאכת הזיווגים הקשה לקריעת ים סוף, אם מחפשים דוגמא למלאכה קשה, עדיף לכאורה לדמות לבריאת העולם, שמים וארץ, שהיא לכאורה מלאכה הרבה יותר קשה מנס בודד של קריעת ים סוף? עוד צריך להבין את דברי רבי יוסי "הקב"ה מזווג זיווגים בעל כורחם ושלא בטובתן של בני האדם", וכי הבורא מתעלל ביצורי לזווגם נגד רצונם? [הפסוק "מושיב יחידים ביתה" המדבר על זוגיות, מסתיים במילה "בכושרות", שהיא מלשון "בכי ושירות", הרוצה - אומר שירה. ושאינו רוצה - בוכה, כלומר יש מי ששמח על זיווגו ויש הבוכה ומצטער עליו]? קשה לה' לשדך? הזוהר הקדוש מגלה שקשר בין בעל ואשה אינו מתחיל בחתונה, הוא קדום ועתיק יותר, כבר בעולם הנשמות העליון שניהם היו מציאות רוחנית אחת, נשמה אחת, ולפני ירידת הנשמות לעולם הזה, פוצלו הנשמות לחצי, חצי נכנס בגוף האיש וחצי באשה. בחתונה שבות ומתאחדות שני חצאי הנשמות. [לכן בשונה מכל היצורים שנבראו זכר ונקבה האדם הראשון נברא יחידי ורק אחר-כך ה' הרדימו ולקח ממנו צלע ובנה אשה, כי בתחילה (כשהיה בגן-עדן, שבו שני חצאי הנשמה מחוברים) באדם עצמו היה זיווג ומיזוג של הזכר והנקבה גם יחד, ורק אחר-כך הקב"ה "ניתח" ופיצל לשני גופים. אמור מעתה: נישואין אינה רק תוספת עזר (כמו בגוי או בבעלי חיים) כדי שלא ישעמם להיות לבד, אלא השלמת חסר, רווק הוא רק "חצי אדם", כי חסרה לו חצי נשמה, ורק בנישואין הוא נעשה אדם שלם]; ואם-כן, מה הקושי הגדול בשידוכין, הרי הם כבר "מסומנים" משמים, כל אחד לחצי "שלו", והשידוך אמור לגלות קשר קדמון שכבר קיים ביניהם? קשה לה' לקרוע את ים סוף? נדון תחילה בנס הגדול והעצום של קריעת ים סוף, שעליו אמר רבי יוסי שזה היה נס שקשה להקב"ה ("קשה היא כקריעת ים סוף"), והדברים תמוהים: היתכן שלהקב"ה האין-סופי והכל-יכול קשה לקרוע את הים?! הוא ברא את הטבע ובוודאי שביכולתו לשנותו בלי כל קושי, ואיך נאמר שקריעת הים מלאכה קשה עבורו? אלא, הקושי אינו בעצם מעשה שבירת הטבע וקריעת הים, אלא בתנאי שה' התנה לעצמו, שכדי שיעשה נס ושינוי בטבע צריך שהאדם עצמו יעמול ויטרח: בששת ימי בראשית הקב"ה ברא את כל העולם וברואיו ללא כל תלות במעשה האדם [בלשון החסידות: באתערותא דלעילא שאינה תלויה באתערות דלתתא], האדם לא עזר ולא השתתף ביצירת העולם וברואיו, ובסיום הבריאה אומר הקב"ה "ברא .. לעשות", כלומר שמעתה ואילך הטיל ה' על האדם לעמול ולתקן את העולם, לשכלל ולפתח אותו. מאז סיום ה"בריאה" הקב"ה כאילו "הגביל" את חופש הפעולה שלו עצמו והכתיב לעצמו "כלל ברזל": אני פועל מלמעלה רק כשיש "שיתוף פעולה" עם האדם למטה! בסגנון החסידות: על האדם לעמול וליצור "כלי" כדי לקבל את הברכה, וישנם סיפורים על אנשים שהתברכו מצדיקים ולמרות זאת הברכה לא התקיימה, וזאת מפני שלא עשו "כלי" לקבל את הברכה; הצדיק אמנם בירך והשפיע, אבל לא היה "כלי" שיקבל את הברכה. האדם עצמו צריך לעשות כלי כדי שהברכה וההשפעה תחול עליו. [כמובן שלכל ברכה יש כלי ו"מפתח" מתאים, לדוגמא: כדי שהברכה לעושר גשמי תתקיים, צריך לעבוד ולהתפרנס, או לקנות כרטיס בהגרלת "פיס". כדי שהברכה לילדים תחול, צריך להתחתן]. כך מפרש את הדברים אדמו"ר הזקן (תניא, אגרת הקודש, פרק ו'): בדבר ה' שמים נעשו בששת ימי בראשית, אך אז היתה ההמשכה בלי אתערותא דלתתא (=בלי עבודת האדם) כלל, כי אדם אין לעבוד כו' רק כי חפץ חסד הוא; אך אחר בריאת האדם לעבדה כו' אזי כל אתערותא דלעילא (השפעה מאת ה') לעורר מדת חסד עליון, הוא בצדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, (כי) לעורר חסד עליון ממקום גבוה למקום נמוך (הוא על-ידי) אתערותא דלתתא (=עבודת האדם)". כפירוש החסידי לפסוק "ה' צלך על יד ימינך", שהקב"ה הוא כמו "צל" המלווה את האדם בכל מקום שהוא נמצא, אם-כן הליווי האלוקי תלוי באדם עצמו, האדם קובע ומנהיג את מיקום הליווי הצמוד של ה', כשהולך למקום טוב וקדוש - הליווי והשמירה של הבורא עליו היא בקדושה, וחלילה כשהולך למקום רע - הוא גורר עמו את הצל האלוקי לאותו מקום. המיוחד בנס קריעת ים-סוף עתה נבין את המיוחד שהיה בנס קריעת ים-סוף: עשרת המכות ויציאת מצרים לא היו ממש תלויים בעבודת ישראל, אדרבה ישראל היו שקועים במצרים בשיא הטומאה והתועבה המצרית ("מ"ט שערי טומאה"), ולמרות זאת זכו לניסים ונפלאות משמים, אבל בקריעת ים-סוף החליט הקב"ה שהוא לא יקרע את הים אלא רק אחר שהאדם יעשה מעשה, ויסכן חייו בכניסה למים במסירות נפש, רק אז "יבקעו המים"! וזה לשון המדרש (מכילתא, בשלח, ה. מדרש תהילים, עו): בשעה שהיו ישראל עומדין על הים היו עומדין ומדיינין זה עם זה, זה אומר אני ארד תחלה וזה אומר אני ארד תחלה מתוך כך קפץ נחשון בן עמינדב לתוך גלי הים (ועליו הוא אומר (תהלים סח, ב) הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש), מיד אמר המקום למשה: "ידידי טובעים בים, והים סוגר, ושונא רודף .. הרם את מטך". בשביל שיתרחש נס קריעת הים, היה צריך את היהודי! רק כשנחשון קפץ לים במסירות נפש, אירע הנס הגדול והים נבקע, בנקודה זו מצוי החידוש בנס זה ביחס לכל הניסים והמאורעות הטבעיים שהתרחשו לישראל במצרים עד כה. לכן, קריעת ים סוף היא ה"סמל" והדוגמא לכלל שהציב הקב"ה בעולמו – שצריך להיות שיתוף פעולה עם האדם. [למרות שגם לפני יציאת מצרים היתה הכנה של ישראל לגאולה בשתי מצוות - האומץ הנפשי של ישראל לשחוט את ה"אליל המצריי", השה, לקורבן פסח, וכן לעשות ברית-מילה ולסבול את הסבל הרב של דם הברית - הרי לא רואים קשר ברור בין המצוות לגאולה; אחת ומיוחדת בהיסטוריה היא קריעת ים-סוף שבה רואים ברור וישיר בין הכלי להשפעה האלוקית: רק כשהיתה המסירות נפש של מוכנות לתת את החיים ולהכנס לים, או אז נבקעו המים רק כשבני ישראל נכנסים בגופם אל תוך הים, מתרחש הנס והים נבקע]. זה הכוונה "קשה" להקב"ה לקרוע את הים, הקושי אינו שהקב"ה בעצמו יבצע מעשה, כי מובן ופשוט שלהקב"ה לא קשה שום דבר! הקושי הוא שיהודי, שהוא בעל בחירה חופשית ויכול לבחור בטוב או ברע (שלכן הוא נענש על הרע ומקבל שכר על הטוב), יעשה מעשה חיובי ויבחר בטוב. והיות שנס קריעת ים סוף היה תלוי במעשה האדם זה נקרא קשה [ואילו נס יציאת מצרים שנעשה ע"י ה' ללא תלול במעשה האדם אינו נקרא קשה]. שידוך זה הקשר בין זיווג זיווגים לקריעת ים סוף: גם בזיווגים וגם בקריעת הים הכל נעשה בידי שמים, בכוחות האלוקיים בלבד! אבל בשניהם רואים במוחש שהקב"ה נתן את המפתח לאדם, ברצותו יפתח את מזלו, כשיעשה מעשה ויעמול ויחפש אחר שידוכו המתאים וברצותו ינעל את מזלו כשישב בדד ויסרב לקבל הצעות לשידוך; אבל כאשר האדם עמל ופותח את מזלו ומחפש בכוחותיו שידוך - או אז ברכת שמים חלה עליו, והוא מוצא את הזיווג המתאים והנכון משמים. אבל אם חלילה האדם משתמש במפתח - שהפקיד הקב"ה בידו לחפש שידוך - בצורות אסורות, נגד הכללים שקבע ה' בתורה הקדושה - או אז הקב"ה אינו מסייע בידו, והוא ימצא את השידוך בבחירתו האישית ללא הסיוע האלוקי, מעשה שכמובן עלול להשפיע בצורה לא חיובית על הזוגיות במשך החיים. ביאור שאלת המלכה המלכה שאלה "בכמה ימים ברא ה' את העולם? ומה הוא עושה מאותה שעה?" רבי יוסי פירש שאלתה בצורה מעמיקה: הרי ה' בורא ומחדש את הבריאה כל רגע ורגע ["המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית"] ומה מיוחד בששת ימי בראשית? לכן הוא ענה למלכה ש"ה' יושב ומזווג זיווגים", בדבריו רמז להבדל בין ימי בראשית לימים שאחריו: בתחילה ה' ברא את העולם לבדו, אבל מאז הוא מזווג זיווגים, כלומר הוא רוצה שבן-זוגו - היהודי - ישתתף בעבודת קיום העולם, בעשותו מצוות ומעשים טובים ובלימוד התורה. המלכה חשבה שלצורך עמל האדם די לו בכוחו שלו ואינו זקוק לסיוע משמים, לכן ניסתה לבצעה בעצמה לשדך אלף זוגות עבדים ושפחות, וכשנכשלה וראתה שהדבר אינו עולה יפה, הבינה שצריכים ברכת שמים, להתחבר למקור הקדושה ולהכניס את הקב"ה שותף במעשינו בעולם, רק כך נצליח בעבודתינו. העבודה מתבצעת בצוותא: האדם מלמטה והקב"ה עוזר מלמעלה. רבי יוסי הוסיף ולימד: "הקב"ה מזווג בעל כרחן, שלא בטובתן, ככתוב מוציא אסירים בכושרות = בכי ושירות", כלומר: מי שלא רוצה להבין שהדרישה שהאדם יעמול בעצמו היא לטובת האדם עצמו, יהיה בצער ו"בכי", ומי שמבין שהדרישה לעמול בעולם ולמצוא שידוך בכוחות עצמו היא לטובתו, ישמח ויאמר "שירות". סוד ההצלחה נתונה בידי ה': "הקב"ה יושב ועושה סולמות, משפיל לזה ומרים לזה, ומוריד לזה ומעלה לזה, ככתוב: אלוקים שופט, זה ישפיל וזה ירים", לעיתים רואים שני אנשים שעמלים ואחד מטפס בסולם ההצלחה במהירות מסחררת והשני נופל ומתרסק בתהום הכשלון, ההבדל בין הצלחה לאי-הצלחה אינו בכמות ההשקעה והיגיעה של האדם, אלא ביד ההשגחה האלוקית - "הקב"ה עושה סולמות", בחשבון השמימי, שלמעלה מהבנתנו והשגתינו, יש סדר, כגלגל עולה ויורד, ובסופו של דבר ההצלחה תלויה בסיוע אלוקי בד בבד עם כך שהאדם צריך לעמול בעצמו. מקורות: ספרי חסידות. מאמר קריעת ים סוף, הרב צביקה דרורי. לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות שיתקבלו בשמחה: [email protected]
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
ישר - כח
י"א שבט ה׳תשס״ו
תעשו כל שבוע
2.
Mivtza Neshek
י"א שבט ה׳תשס״ו
Bs"d Yiu need to be more carefull with pictures about Shabbes candles to ALWAYS show THREE candles the Rebbe uis very specific on that Moshiach Now
3.
טוב מאד
י"ב שבט ה׳תשס״ו
נהניתי מאד
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.