מספר הרב נח מעטוף:

"בחודש שבט, בשנת תשל"ז נכנסתי אל הרבי ל'יחידות' שארכה תשע דקות. במהלך ה'יחידות' שאלתי שלוש שאלות:

"ראשית, האם זה נכון לקחת את ילדינו ללמוד מבטא חב"ד, כאשר הם לומדים בבית מבטא תימני? שנית, האם הטעמים של חב"ד ותימן סותרים ושלישית, בפרשיית מחיית עמלק, נוהגים הרבה אנשים לשמוע את הפרשה במבטא להם רגילים, האם גם כך אנו צריכים לנהוג.

"על השאלה הראשונה, ענה לי הרבי: לכל מבטא יש לו שורש גבוה למעלה ולא חשוב מה זה והעיקר שיהיה מבטא אחד ולא לבלבל המבטאות ושיוכל לכוון בתפילת שחרית מנחה וערבית. 

"על השאלה השניה ענה הרבי: אין זה נוגד כלל ובפרט שהתחילו בזה.

"ועל השלישית הרבי לא ענה".