מערכת COL
|
יום ב' שבט ה׳תשס״ו
31.01.2006
המשימה הגדולה עדיין לפנינו / מאמר דעה
מי היה מאמין שהיהדות תוכל לשגשג במקומות הנידחים ביותר, ושיהודים יוכלו לחיות כיהודים בכבוד ובגאווה בכל פינה בעולם. הרבי האמין והאמונה קמה והייתה למציאות * מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע' בהוצאת צעירי-חב"ד. המאמר ב'כתבה מלאה'
כל יהודי הנוסע בעולם יודע שכדאי להצטייד בכתובתו של בית-חב"ד המקומי. זה המקום שבו יוכל להשיג אוכל כשר, מקווה-טהרה, מניין לתפילה וכל סיוע נוסף בענייני יהדות. כיום זה נתפס כדבר מובן מאליו שיש שליח חב"ד באלסקה ובסין, בבוליוויה ובקונגו, בארמניה ובטסמניה. כבר איננו מתפעלים למראה חיים יהודיים תוססים בפינות הנידחות ביותר של כדור-הארץ. אבל זו מהפכה אדירה, שלפני שנים קשה היה להעלותה על הדעת.
יום רביעי, י' בשבט, הוא יום-ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, נשיאה השישי של חסידות חב"ד (נסתלק בי' בשבט תש"י). זה גם היום שבו עלה על כיסאו חתנו וממלא-מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיאה השביעי של חב"ד. הם האחראים למהפכה כבירה זו, ששינתה ללא הכר את פני העולם היהודי.
שתי זירות
הרבי הריי"צ התפרסם כאשר התייצב ללא-חת מול השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית, והטיל את חסידיו למערכה הרואית למען שמירת גחלת היהדות. פעולות אלה היו כרוכות בסכנת-חיים ממשית. רבים משליחיו נאסרו, הוגלו לסיביר, ואף הוצאו להורג. ובכל-זאת המאבק נמשך, כי הרבי וחסידיו ידעו שזו מלחמת-קיום של כל יהדות רוסיה.
הרבי נאסר אף הוא, ואך כפסע היה בינו ובין גזר-דין מוות, אולם בניסי ה' ניצל ושוחרר, ויום שחרורו (י"ב בתמוז) היה ל'חג הגאולה'. לאחר מכן נאלץ לעזוב את המדינה, ועם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הגיע לארה"ב. שם פתח חזית חדשה – מאבק על הקיום היהודי במדינות המערב. בעשר השנים שבהן חי ופעל בארה"ב הניח את היסודות למפעל השליחות, כשהתחיל לשגר את חסידיו לערי ארה"ב, כדי לפתח שם חיים יהודיים.
את הזרעים שטמן אדמו"ר הריי"צ הפריח חתנו וממלא-מקומו. בענוותו הרבה היה אומר כל השנים, כי הוא בסך-הכול ממשיך את פעולותיו של חותנו, אבל למעשה בנה הרבי מעצמה אדירה. אלפי נקודות ברחבי העולם הוארו באור יהודי. מיליוני יהודים זכו לפגוש את שליחי חב"ד ולהבטיח בעזרתם את עצם הישארותם יהודים.
הרבי מליובאוויטש ראה בטמיעה ובהתבוללות את הסכנה החריפה ביותר המאיימת על הקיום היהודי. הוא ידע שבלא
יהדות לא יהיו יהודים. אם יהודים לא יקבלו חינוך יהודי ולא יהיו קשורים למקור החיים של העם היהודי, הלוא היא תורת ישראל – לא יוכלו לעמוד מול גלי ההתבוללות. והרבי רתם את עצמו ואת כל הנשמעים לו למשימה גדולה זו.
סכנת ההתבוללות הרוחנית
אנחנו קוראים היום דברים שהרבי אמר לפני עשרות שנים, ודווקא הפרספקטיבה של הזמן מבליטה את עוצמת חזונו. מי היה מאמין באותם ימים שהיהדות תוכל לפרוח ולשגשג במקומות הנידחים ביותר, ושיהודים שומרי תורה ומצוות יוכלו לחיות כיהודים בכבוד ובגאווה, כשהם זוכים להערכה ולסיוע מסביבתם הלא-יהודית. הרבי האמין והאמונה קמה והייתה למציאות.
גם בארץ אנו ניצבים לפני אתגרים לא-קלים. אולי ההתבוללות הפיזית מאיימת כאן במידה פחותה, אבל בהחלט נשקפת סכנה של התבוללות רוחנית. מבחינה זו ייתכן שדווקא בארץ המשימה חיונית אף יותר מאשר בחו"ל, כי כאן נדמה שאפשר להתקיים כיהודים בלי חיבור לשורשים יהודיים. את התוצאות המרות של ההינתקות מן היהדות ראינו בשנה האחרונה.
יום ההילולא י' שבט מפנה קריאה לכל יהודי להצטרף לחזונו הגדול של הרבי: לקשור את כל הנשמות האובדות של עם-ישראל לאביהן שבשמים. לקרב כל יהודי באהבה ובמאור-פנים. לעורר את הניצוץ החבוי בלב כל יהודי, ולהגיע בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
יום רביעי, י' בשבט, הוא יום-ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, נשיאה השישי של חסידות חב"ד (נסתלק בי' בשבט תש"י). זה גם היום שבו עלה על כיסאו חתנו וממלא-מקומו, הרבי מליובאוויטש, נשיאה השביעי של חב"ד. הם האחראים למהפכה כבירה זו, ששינתה ללא הכר את פני העולם היהודי.
שתי זירות
הרבי הריי"צ התפרסם כאשר התייצב ללא-חת מול השלטון הקומוניסטי ברוסיה הסובייטית, והטיל את חסידיו למערכה הרואית למען שמירת גחלת היהדות. פעולות אלה היו כרוכות בסכנת-חיים ממשית. רבים משליחיו נאסרו, הוגלו לסיביר, ואף הוצאו להורג. ובכל-זאת המאבק נמשך, כי הרבי וחסידיו ידעו שזו מלחמת-קיום של כל יהדות רוסיה.
הרבי נאסר אף הוא, ואך כפסע היה בינו ובין גזר-דין מוות, אולם בניסי ה' ניצל ושוחרר, ויום שחרורו (י"ב בתמוז) היה ל'חג הגאולה'. לאחר מכן נאלץ לעזוב את המדינה, ועם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הגיע לארה"ב. שם פתח חזית חדשה – מאבק על הקיום היהודי במדינות המערב. בעשר השנים שבהן חי ופעל בארה"ב הניח את היסודות למפעל השליחות, כשהתחיל לשגר את חסידיו לערי ארה"ב, כדי לפתח שם חיים יהודיים.
את הזרעים שטמן אדמו"ר הריי"צ הפריח חתנו וממלא-מקומו. בענוותו הרבה היה אומר כל השנים, כי הוא בסך-הכול ממשיך את פעולותיו של חותנו, אבל למעשה בנה הרבי מעצמה אדירה. אלפי נקודות ברחבי העולם הוארו באור יהודי. מיליוני יהודים זכו לפגוש את שליחי חב"ד ולהבטיח בעזרתם את עצם הישארותם יהודים.
הרבי מליובאוויטש ראה בטמיעה ובהתבוללות את הסכנה החריפה ביותר המאיימת על הקיום היהודי. הוא ידע שבלא
יהדות לא יהיו יהודים. אם יהודים לא יקבלו חינוך יהודי ולא יהיו קשורים למקור החיים של העם היהודי, הלוא היא תורת ישראל – לא יוכלו לעמוד מול גלי ההתבוללות. והרבי רתם את עצמו ואת כל הנשמעים לו למשימה גדולה זו.
סכנת ההתבוללות הרוחנית
אנחנו קוראים היום דברים שהרבי אמר לפני עשרות שנים, ודווקא הפרספקטיבה של הזמן מבליטה את עוצמת חזונו. מי היה מאמין באותם ימים שהיהדות תוכל לפרוח ולשגשג במקומות הנידחים ביותר, ושיהודים שומרי תורה ומצוות יוכלו לחיות כיהודים בכבוד ובגאווה, כשהם זוכים להערכה ולסיוע מסביבתם הלא-יהודית. הרבי האמין והאמונה קמה והייתה למציאות.
גם בארץ אנו ניצבים לפני אתגרים לא-קלים. אולי ההתבוללות הפיזית מאיימת כאן במידה פחותה, אבל בהחלט נשקפת סכנה של התבוללות רוחנית. מבחינה זו ייתכן שדווקא בארץ המשימה חיונית אף יותר מאשר בחו"ל, כי כאן נדמה שאפשר להתקיים כיהודים בלי חיבור לשורשים יהודיים. את התוצאות המרות של ההינתקות מן היהדות ראינו בשנה האחרונה.
יום ההילולא י' שבט מפנה קריאה לכל יהודי להצטרף לחזונו הגדול של הרבי: לקשור את כל הנשמות האובדות של עם-ישראל לאביהן שבשמים. לקרב כל יהודי באהבה ובמאור-פנים. לעורר את הניצוץ החבוי בלב כל יהודי, ולהגיע בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
היי
ט' שבט ה׳תשס״ו
כווווו
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
