הוא התפלא. הרבי כתב בתשובה "יקראו" את הפ"נ בלשון רבים
השבוע כשלמדנו על התאומים יעקב ועשיו ועל השמות שניתנו להם - "ויקראו" שמו, "ויקרא" שמו - נזכרתי בסיפור ששמעתיו לאחרונה מבעל המעשה.
בנתיבות היה חי עד לפני תשע שנים יהודי מאנ"ש הרב יצחק אייזיק ינקוביץ ע"ה. רעייתו היא מרת גאולה תחי' שתבלחט"א.
לפני כארבעים שנה היא נפקדה בזחו"ק, ויחד עם בעלה הם התפללו שיוולד להם בן זכר כדי שיזכו לקרוא את שמו בשמו של הרבי, "מנחם מענדל".
כיון שהיה זה משאת נפשם החליטה הגב' גאולה בעצה אחת עם בעלה לכתוב על כך לרבי ולבקש ברכה שיזכו לבן זכר ויזכו לקרוא את שמו בשמו הקדוש.
לאחר זמן היא קיבלה מכתב מהרבי שבו מברך אותה בנוסח הידוע:
מרת גאולה תחי' ברכה ושלום!
במענה על ההודעה אודות מצבה.
השי"ת ימלא ימי הריונה כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעיתה ובזמנה כשורה ובקל.
הפ"נ שבמכתבה יקרא(ו) בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
בברכת כתיבה וחתימה טובה - חי"ק.
במכתב זה הרבי הוסיף בכתב ידו את האות וא"ו לאחר תיבת יקרא, ונכתב יקראו בעת רצון.
הרב ינקוביץ ניסה להבין מדוע הרבי כתב לשון רבים "הפ"נ שבמכתבה יקראו" והרי רעייתו כתבה רק מכתב אחד לרבי שבו ביקשה ברכה ללידה ולנתינת השם מנחם מענדל?
בסופו של דבר נולד לזוג ינקוביץ שני בנים תאומים ולראשון קראו בשם מנחם מענדל ולשני בשם חיים. אף אחד לא ידע על כך מראש וגם לרבי הם לא כתבו שעתיד להוולד להם שני תאומים ויתכן שאף הם עצמם לא ידעו על כך.
או אז הבזיק במוחו הרעיון שכנראה הרבי רמז בכתיבת "יקראו" לקריאת השמות לשני בניו התאומים, שהרי בקשת הפ"נ שבמכתבה נסב על קריאת השם מנחם מענדל לבן שיוולד.
"הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" - זו רוח הקודש.
את הסיפור שמענו מפי א' התאומים הר"ר חיים ינקוביץ בעת שחגג באילת לפני כחודש את הנחת התפילין לבנו שי' והוא זה שהמציא לנו את צילום המכתב המעניין.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected] ובווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
