סיפר החסיד ר' בערק'ה חן: כשהתקרב חג-החנוכה ואני ישבתי בבית-הסוהר ברוסיה, לא ידעתי כיצד אני ידליק את נר-החנוכה. אין גפרורים. אין שמן. אין שום-דבר והמצווה הזאת גדולה עד-מאוד. מה לעשות? ברוך-השם מצאתי חן בעיני הגויים שהיו שם וסיפרתי להם שבעוד כמה ימים יהיה חג-החנוכה ואני צריך להדליק נרות ואין לי שום-דבר. אחד מהם הבין את זה והוא שאל מה צריך לעשות לחנוכה ועניתי לו שצריכים שמן וצמר-גפן ולהדליק את זה שיידלק חצי שעה וזה מספיק. אבל הוא אמר שלזה צריך שמירה. אבל הוא חשב וחשב ולבסוף הוא מצא פיתרון. הוא שאל אותי "יש לך בצל"? עניתי לו שיש לי והוא אמר לי: "תחתוך את הבצל לשתיים ונעשה מזה כוס" (מהקליפה) והיה לי גם חמאה והוא הביא צמר-גפן מהחולצה שלו... אבל צריך להדליק את זה ואין לאף-אחד כאן גפרורים, אמרנו. ושוב, אותו גוי מצא עוד-הפעם פיתרון: הוא לקח את הצמר-גפן שפשף חזק על הרצפה במשך מספר דקות ואז יצא עשן, כעבור מספר דקות יצא גם אש... וכך היה לי נר-חנוכה... להאזנה לקטע כפי שמספר ר' בערק'ה בחן החסידי האופייני לו במהלך התוועדות לבני ישיבות תיכוניות בי"ט כסלו בבית הכנסת 'המרכזי' בתחילת שנות הלמדי"ם לחצו כאן