היום יציינו ברחבי העולם היהודי את יום הילולת כ"ק אדמו"ר זצוק"ל, והשנה עם ציון שלושים שנה להסתלקותו. מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז הקדיש חלק ניכר מהשיעור השבועי, ונשא דברי הספד על הרבי לקראת ההילולא "יש לנו השבוע הזה, אזכרה של האדמו"ר מליובאוויטש" פתח ראש הישיבה, ואמר "האדמו"ר מליובאוויטש התפרסם שמו בעולם כולו. הוא בא אחרי שחסידי חב"ד שהיו ברוסיה, הגיעו למכות ומהם נהרגו וכיוצא. והוא בא בעקבות חותנו זכרונו לברכה, לאמריקה".

"בזמנו אמרו: אמריקה אין מה לעשות בה. זה עולם חדש שאין בו לא תורה, לא אמונה ולא שום דבר. עד שהכל השתנה לטובה, האדמו"ר מליובאוויטש אמר: אמריקה לא תהיה שונה מכל הגלויות! כאן ישמרו שבת! כאן יהיו חסידים! כאן יגדלו זקן! לא להתבייש בזה, הולכים ברחוב עם זקן. אמריקה - היא "ארץ החופש", רק לועגים ולועגים. תלעגו, תלעגו".

הגר"מ מאזוז הוסיף: "והיום לא רק שלא לועגים, אלא היום שנולד בו האדמו"ר מליובאוויטש - יום י"א בניסן, עושים אותו יום חינוך בכל בתי הספר של אמריקה. כי זה אדם שידע לחנך, אדם שידע לחבב את התורה, אדם שידע לתת מוסר אמיתי של התורה, זה אדם מיוחד!".

"ולא רק זה" אמר ראש הישיבה, "הוא לא הביא ילדים, אבל יש לו חסידים בכל העולם. בכל העולם! אין מקום שאין בו 'קוקה קולה' וחב"ד... 'קוקה קולה' אין בה ממש. אבל חב"ד. "ק"ח לך סמים" (שמות ל', ל"ד) ר"ת קולה, חב"ד. בכל מקום יש קולה, ובכל מקום יש חב"ד. אמרו שפעם לפני שנפטר הרבי, שאלו את חסידיו: עכשיו יש רעש גדול בעולם של הרבי, מה יהיה אחרי פטירתו? אמרו: אדרבה, זה יתגבר יותר ויותר. וכך היה. היו לו 3,000 חסידים ברחבי העולם. היה כל פעם פותח את כל הפנקסים שלו, ורואה "זה נמצא בעיר פלונית. וזה נמצא בעיר פלונית" - הוא רואה אותם, ורואה משפחותיהם. ואחרי שנפטר מתוך 3,000 חסידים, נעשו 10,000 חסידים. ולא חסידים סתם, אלא חסידים שממשיכים את הדרך שלו במקומות רחוקים מאד". 

"בהתחלה אמר להם: איך אנחנו נוכל לשלוח אתכם למקומות כאלה? לא תורה, לא אמונה, לא שבת, לא כיפור? אמר להם: יש משפט בגמרא, "איידי דטריד למיפלט, לא בלע" - הבשר אם הוא טרוד לפלוט את הדם שבו, הוא לא יבלע דם אחר. כשאתם פולטים דברי תורה ודברי מוסר, אתם לא תבלעו מהם. אלא אדרבא תשפיעו עליהם. וככה ראו הרבה פעמים, כאשר היו יהודים שהם רחוקים מהדת, והיו מסבירים להם בטוב טעם, והם חוזרים בתשובה".

"אין לך שבוע, שלא שומעים משפט חדש מהאדמו"ר מליובאוויטש. ישנו ספר "האדם מחפש משמעות" - אדם חי וחי כמו בעל חיים, ובסוף מת. מהי המשמעות של החיים? ואילו היה אחד שכתב ספר "אין לנו משמעות לחיים". אבל האדמו"ר מליובאוויטש נתן שיחות, וכתב "יש משמעות לחיים". כאשר אדם ממלא את החיים בתוכן, זהו זה".

"ויש לו חבר לפני אלף שנה, רב האי גאון. רב האי גאון היה מקבל תלמידים מכל העולם. היו שולחים לו תלמידים מצרפת ומספרד, והם לומדים, לומדים ולומדים. אח"כ חזרו לבתיהם ולימדו אותם תורה. והוא נפטר בלי ילדים. אז כתב עליו רבי שמואל הנגיד: "ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה. ולא ילדה תעודתו, ולא חזרה באכסניה. ולא זכה לבן ישיב בכל זדון ובשגיה; ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה" - במדינות ערב ובמדינות אדום, יש לו ילדים - ואלו התלמידים שלו. וכתוצאה מזה, אחרי פטירתו לא היה מי שימלא את מקומו, והתלמידים שלו מלאו את מקומו, בכל העולם. וככה קרה גם בחב"ד. בחב"ד נפטר האדמו"ר, ולא היה מי שיכול למלא את מקומו, אף אחד לא יכול להכנס לנעלים שלו. אבל החסידים שהעמיד פעלו, ואנשים התחילו להתחזק בתורה ובמצוות ובתפילין".

"בכותל המערבי בלבד, מיליון יהודים הניחו תפלין, בזכות הפעילות שלו! במלחמת ששת הימים, אמר להם: מי שמניח תפלין, זו סגולה שיתגבר על כל האויבים, שנאמר "וטרף זרוע אף קודקוד" (דברים ל"ג, כ'). זרוע זה תפלין של יד, קודקוד זה תפלין של ראש. "יכחשו אויבך לך, ואתה על במותימו תדרוך" (שם כ"ט)".

"באים אליו אנשים שהם רחוקים, אחד כמו אריק שרון, מה הוא יודע? יודע מי זאת הסבתא שלו?!... אומר לו: "תניח תפלין", והניח תפלין. פעם אחת הוא רצה לחזור לארץ ישראל, והרבי אמר לו: לדעתי תדחה את הטיסה, ותקח את הטיסה השניה. והתברר שבטיסה הראשונה, שמו המחבלים פצצה, והוא ניצול בזכות המלה של הרבי. ככה וככה הרבה נסים, והרבה נפלאות שהוא עשה. אדם אחד שהפך את העולם שהיה כל כך מנותק מן האמונה בגלל השואה, והחזיר אותו בתשובה".

"והוא נפטר בג' תמוז. והוא רמוז תמיד בפרשת השבוע - חקת, "זאת התורה אדם כי ימות באהל" (י"ט, י"ד), דרשו בגמרא (ברכות ס"ג ע"ב): אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. אד"ם - ר"ת אדמו"ר מליובאוויטש. כי ימות - ימות (456) גימט' ג' תמוז. באהל - איפה נפטר? הלך לאהל של חותנו ביום כ"ז אדר א' ה'תשנ"ב, ושם נפל. אח"כ החזיק שנתיים בכח, ואח"כ זהו הגיע זמנו".

"אבל ללמוד תורה כל הזמן, ברגש כזה, זה רק מעטים בעולם. אחרים אומרים: אין תורה? אין תורה, מה נעשה לה? וכי אנחנו עשינו משהו?! אנחנו בעצמנו שומרים, הדור הבא? "אחרי המבול" (ככה אמר אחד הקיסרים של צרפת)... אבל האדמו"ר מעולם לא אמר "אחרי המבול", אלא אדרבא צריך לבנות כל מה שנהרס בשואה. והוא השאיר ב"ה [תלמידים אחריו, שהם ממשיכים את דרכו בכל העולם]".

"ויש מחלוקת. מה לעשות? יש בעיה, כל דבר ודבר יש עליו מחלוקת. יש כאלה אומרים: "איך אתה מניח תפלין לאנשים, הרי מרן כותב (ש"ע או"ח סי' ל"ח ס"ד): המניח תפילין, צריך ליזהר מהרהור תאות אשה?", אבל וכי ברגע הזה שאני מניח לו תפלין, אותו הרגע יש לו תאוה?! כאשר הוא מניח תפלין, אין לו תאוה. יש לו שעות של תאוה - אה"נ, אבל אח"כ כבר הוריד תפלין. למה תחפשו למצוא רע? למה לא תחפשו את הטוב? כל יהודי יש בו נשמה טובה, כל יהודי יש בו יהלום" סיים הגר"מ מאזוז.

כנודע לראש הישיבה קשרי ידידות חזקים עם הרבי, עוד בהיותו בתונס נתמנה הגר"מ מאזוז לשמש כר"מ בישיבת "תומכי תמימים" שעמדה בראשותו של שליח הרבי לתונס, הרב ניסן פינסון זצ"ל. שם החל הקשר. וכן המשיך אח"כ גם בעלותו לארה"ק.