אני זוכר את הצעקות שלו, דווקא הם שעלו בזכרוני ובליבי כשהגיע ההודעה ׳משה קוטלרסקי בד״ה׳. 

הקלישאה אומרת אחרי-מות-קדושים-אמור כדי לבטא ההדרה של אדם אחרי מותו, יש תמיד תחושה של גלוריפיקציה כשהאיש כבר איננו. הפעם זה לא ככה. באמת שלא.

הפידים החב״דים בפייסבוק מלאים בסיפורי ר׳ משה, כמעט כל מי שפגש אותו יש לו משהו טוב לומר עליו, והכל אמת, הכל נכון. הסיפורים מיוחדים ומדהימים ומעל הכל אין בהם גרם של גוזמה. איך אני יודע? כי פשוט חוויתי לא מעט מהם בעצמי.

זכיתי להכיר את הרב משה קוטלרסקי, זכיתי שהוא ליווה את השליחות שלנו בבאזל עוד מרגע שהיא עלתה כהצעה אי שם בתחילת המילניום, היה זה ליווי של גב גדול שידעת שיש לך ברגע שתצטרך. יש את הידיעה המוצקה הזאת של שליח צעיר שיש אדם אחד שהטלפון שלו מחכה לצלצול שלך. 
כמו היום אני זוכר עת ישבתי במוצאי שבת כלשהוא במשרדים שלו עם ידידי מבאזל מר דני רוטשילד זכרונו לברכה, יחד עם יבדל לחיים טובים וארוכים, בנו ממשיך דרכו ר׳ מענדי. בתחילת השיחה ר׳ משה התנצל שהטלפון על השולחן ׳אני פשוט זמין לשלוחים כל הזמן׳, וכשדני חייך אלי בקריצה אמרתי לו, האיש הגדול, החייכן והמלא הומור הזה שיושב מולך מתכוון למה שהוא אומר, אפילו אני זכיתי להעיר אותו פעם באמצע הלילה.

אני זוכר את האופשרניש - חלקה של בני משה שיחי׳. היה זה שלש שנים לתוך השליחות שלנו, הרגשתי צורך שר׳ משה יבוא ויתן את העוצמה והתוקף שלו לשליחות שלנו. בפשטות ודי בתמימות הרמתי טלפון לניו יורק ובקשתי להזמין אותו לבוא, והוא ענה לי, זלמן, אם אתה מזמין, אני אבוא בעז״ה. ככה פשוט. והוא בא, ברכבת הוא בא, נחת בציריך ולקח רכבת לבאזל, כמה פשוט. נסו לדמיין כמה עוצמה וכוח יש בזה עבור זוג שלוחים צעיר.

אבל כאמור כל זה לא עלה ברגע ששמעתי על פטירתו, לא יודע למה, אבל דווקא האפיזודה ההיא של הצעקות היא שעלתה, אבל לא הצעקות עצמן אלא משפט שרשמתי על דף לאשתי תוך כדי הוא שעלה בליבי. היה זה לפני כ17 שנים אחרי משהו שהייתי קשור בו שהוא תפס כפעילות פזיזה מצידי שאין לה מקום. חשבתי אחרת אז וגם היום, אבל זו לא הנקודה, למעשה הוא טלפן אלי, שאל לשלומי ואז החל לשטוף אותי בצעקה, עם כל העוצמה שלו והייתה לו עוצמה והיה לו גם קול והייתה לו גם לשון חריפה כשרק רצה, ובפעם הזאת הוא רצה ואף עשה בה שימוש.

כמו היום אני זוכר את דבורה חיוורת על ידי שומעת מבעד לפומית הטלפון את הטון והגישה מסמנת לי בדאגה מה קורה? ואני לקחתי דף נייר ורשמתי עליו את המשפט מהגמרא ׳משה רבנו אוהב ישראל היה׳, כאומר לה בבטחה, אל דאגה, ר׳ משה הזה ששוטף אותי כעת אוהב ישראל הוא, זה יסתיים בטלפון הזה וזהו, אין גרם של חשש בליבי. 

מרתקות הן צפונות הלב, ואם מתוך 22 שנות ההתנהלות שלנו עלו הרגעים האלה, כנראה שהיה בהם כדי לבטא את הבטחון הכי עמוק שלי שהאיש הזה פשוט רוצה בטובתי. 

חבל חבל על האבדה הגדולה.

הרבי איבד את הגנרל הכי בכיר שלו השבוע, הרב משה יהודא קוטלארסקי זכרונו לברכה.

שבוע טוב
הרב זלמן וישצקי