(שמו המלא של השליח שמור במערכת)

אחי חסידי חב"ד היקרים.

 זכיתי להיות חלק מצבא השלוחים ולשמש בקודש בארץ רחוקה.

כידוע לכולם, אחד הקשיים היותר גדולים לשלוחים, שבהעדר מסגרת חסידית מתאימה במקום השליחות אנו נאלצים לשלוח את הילדים רחוק מהבית בגיל צעיר, אם זה למסגרת פנימיה או לגור אצל קרובי משפחה.

איך שהוא, מתרגלים למצב סוג של סטטוס קוו והורות בשלט רחוק. כמו כן יש לנו מקורבים, שעם הזמן מגיע הרגע בו גם ילדיהם צריכים לנדוד למקום תורה. אבל יש משהוא שמעיק מאוד והוא ערבי שבתות חופשה או ערבי חג, כשכל עם ישראל בהכנות לחג ומתכננים את מי להזמין או אצל מי להתארח בחג.

ישנם את הבנים והבנות שלנו, השלוחים הילדים, שהחיסרון של הקרבה והמרחק מהמשפחה הוא חלק משגרת יומם.

ופה מגיע הרגע בו הם צריכים להתחיל 'לשנורר' לעצמם מקום להיות בחג. אנו ההורים מוצאים את עצמינו בימים לפני שבת חופשה, מנסים להעלות באוב חברים מהעבר.

כבר שאלת את פלונית חברת הכיתה, או אלמונית מהכיתה המקבילה, מה עם הר"מ של גירסה משנה שעברה?

אפשר להתארח אצלכם בשבת או בחג? זו השאלה שילדינו צריכים לשאול.

אני פונה אליכם אחי ורעי חסידי חב"ד:

בכל בית ספר חב"ד או ישיבה מגיל תיכון וכן כן, לפעמים אפילו בכיתות צעירות יותר, ישנם בנות בבתי הספר או בנים בחיידר ובישיבות שכמהים לקבל הזמנה מחבר לכתה.

אני מביא את העניין לתשומת ליבכם, אנו עומדים כחודש לפני חג השבועות ובזמן כתיבת השורות ישנם את הילדים שלנו הזקוקים לאווירה משפחתית ולבית חם להיות בו בחג.

אנו השלוחים נמצאים בכל פינה נידחת בעולם בשביל כל יהודי ובימים אילו כבר מקבלים פניות של אנשים לאשר את השתתפותם בארוחות ותפילות החג, הם יודעים שיש להם בית רחוק מהבית.

נצלו את ההזדמנות, פתחו את ביתכם ותנו בית לילדינו הנמצאים רחוק מהבית. ואהבת לרעך כמוך! בבקשה שאלו את הבן או הבת שלכם אם יש להם חברי כתה מעיר או ארץ רחוקה והזמינו אותם לחג. זו היא זכות שהיא חובה.

הייתי מאוד שמח לחתום את שמי, אך מפאת כבוד ילדי לא אעשה זאת.

אחי ורעי: גוט יום טוב וקבלת התורה בשמחה ובפנימיות!