ר' ברל'ה שיינר

מה הקשר בין רוסיה, לטביה ולוד?

לפני מספר חודשים נגשתי ליהודי באושר-עד והצעתי לו להניח תפילין. בלב חשבתי שבטח גם הפעם יסרב בנימוס כמו תמיד, אבל הפעם משהו בו היה רך יותר וקצת מבולבל ואמר שהוא לא יודע איך להניח ואצטרך לעזור לו.

הוא הניח תפילין בהתרגשות רבה ולאחמ"כ הודעתי לו שאני מחכה לו גם בשבוע הבא. ביום שישי שאחרי, נגשתי אליו שוב והוא מיד ניגש לדוכן. כשהתכוונתי לשים לו כיפה על הראש, הוא עצר בעדי, שלף כיפה מהכיס ואמר לי: "הבאתי את הכיפה שלי מהבית"! כך כל יום שישי במשך מספר חודשים הוא מגיע עם הכיפה שלו ומניח תפילין.

ביום שישי לפני שבוע, הוא סיפר לי בהתרגשות שלאחרונה התחיל להניח תפילין כל יום. "אני מביא את הטלית והכיפה שלי לעבודה ומניח בתפילין של חבר שלי שמביא במיוחד את התפילין שלו בשבילי"...

עודדתי אותו ושאלתי אותו מתי יהיו לו תפילין משלו?!... "בעז"ה", הוא אמר ונפרדנו. אחרי שהלך חשבתי לעצמי שזה יהודי שראוי שיהיו לו תפילין משלו ואני צריך לדאוג לו לזה. מיד אחרי ששתפתי בקבוצה המשפחתית שלי את הסיפור שלו, התקשר אלי אח שלי משה וסיפר שכבר דאג לו לתפילין משלו שאוכל להביא לו ביום שישי.

ביום שישי האחרון (י"א ניסן) כשהבאתי לו את התפילין הוא התרגש מאוד וסיפר לי שבדיוק הבוקר לפני שיצא מהבית הוא אמר לאשתו "מעניין מתי יהיו לי תפילין משלי"... הוא עוד לא הספיק להתפעל ולהתרגש ומיד שלפתי לו שלישיית מצות שמורות לליל-הסדר ואז סיפר לי: "כשהייתי ילד גרתי בלטביה, בפסח אמא שלי לא הרשתה לי לצאת מחוץ לבית עם מצה"... לרגע הייתי מבולבל ושאלתי אותו מדוע?... "כדי שלא יידעו שאנחנו יהודים"! 

עכשיו אותו מיכאל שפחד לצאת עם מצה מחוץ לבית, לא ידע איך מניחים תפילין ולא היה לו תפילין, עומד בגאווה ברשות הרבים עם תפילין ומצות משלו!

*

לפני כעשרה חודשים הצעתי ליהודי להניח תפילין, הוא הסכים מיד אבל לא ידע מילה בעברית. הדבר היחיד שהצלחתי להבין זה שבגיל 18 עשה ברית מילה אצל הרב זלמן דייטש מפרם רוסיה, קוראים לו בנימין ועלה לארץ לפני שנה. הבאתי לו נוסח קריאת שמע ברוסית, הוא הניח תפילין ושלחתי תמונה לרב דייטש.

אח"כ הוא הניח אולי עוד פעם אחת אבל מאז מסרב בתוקף משום-מה. ביום שישי לפני שבוע נגשתי אליו שוב והוא שוב סירב אבל הפעם תוך כדי שאני מנסה לשכנע אותו עשיתי שיחת וידאו לרב זלמן דייטש, הוא ענה לי מיד ואמרתי שבבקשה ישכנע אותו להניח תפילין. אין לי מושג מה הם דיברו ביניהם ברוסית, השעה הייתה 8:30 בבוקר, הרב דייטש בדיוק היה באמצע שיעור עם יהודים בקהילה שלו... תוך כדי שיחה שארכה בערך כ-2 דקות הוא הראה לו את היהודים שיושבים סביבו ואחרי מה שהיה נראה מהלך משכנע הוא הסכים להניח תפילין.

בתמונה: בצד ימין בנימין מרוסיה, בצד שמאל מיכאל מלטביה.

מימין למעלה: השליח הרב זלמן דייטש.

חג פסח כשר ושמח!