מערכת COL | יום כ' כסלו ה׳תשס״ו 21.12.2005

לקט דיני חנוכה / הרב חיים פרוס

תגיות: פרוס, חיים
לקראת חג-החנוכה הקרב ובא, מפרסם COL - במסגרת המדור "תורני", לקט מקוצר של דיני חנוכה, מתוך הרצאה שמסר הרב חיים פרוס מכפר-חב"ד למנהלי בתי-חב"ד בארץ-הקודש. הלקט מתפרסם לאור בקשת מנהלי בתי-חב"ד וניתן להדפסה.

דיני חנוכה - ב'כתבה המלאה' * לכניסה למדור "תורני" לחצו כאן
לקט דיני חנוכה / הרב חיים פרוס
א. זמן הדלקת נרות כתוב בשו"ע (תרע"ב)עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים והרבה ראשונים מסבירים שכוונת הגמ' באמרה "נר חנוכה משתשקע החמה" הוא בתחילת השקיעה, ומה שכתוב לא מאחרים ולא מקדימים זה הולך על נר שבת. ור' משה פיינשטיין כותב שידליקו 10 דקות אחרי השקיעה, ובספר המנהגים כתוב שידליקו בין מנחה למעריב, שהכוונה בין סוף זמן מנחה למעריב שזה זמן השקיעה, וצריך שידלקו הנרות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, כאשר בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא 20 -21 דקות. ובזה מובן מה שכותב הרבי שנהגו לשים שמן בכמות של חמישים דקות לערך, כיון שבין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כעשרים דקות ועוד שלושים דקות שלאחרי צאת הכוכבים.

ב. ויש מתירין בשעת הצורך להדליק מפלג המנחה וביום ראשון השקיעה הנראית היא 4.44 באיזור המרכז ופלג המנחה הוא 3.44. אבל יש צורך לשים שמן בכמות שתספיק לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ואם כבתה קודם צריך לחזור ולהדליקה בלי ברכה , פמ"ג.

ג. אם הדליק קודם פלג המנחה לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהדליק.

ד. אם יש לו אפשרות להדליק מפלג המנחה או בלילה מאוחר, אז עדיף לאחר בלילה מלהקדים מפלג המנחה, כיון שלהדליק מפלג המנחה בזה יש מחלוקת אם מועיל, ועם היות שהמסקנא כהדעה שמותר להדליק נר חנוכה מפלג המנחה כדברי המשנה ברורה, מ"מ עדיף בלילה אפי' מאוחר,שזה מועיל לכו"ע. ובפרט אם מישהו מאנשי ביתו עדיין ער. ובספר חובת הדר כתב שזה תלוי אם נוהגים להדליק בחוץ אז עדיף מפלג המנחה כל זמן שיש אנשים בחוץ או שמדליק בבית שאז עדיף בלילה. תרעב

ה. לכתחילה אם יש אנשים בבית צריך שיהיו ערים בזמן ההדלקה, אבל בשער הציון מביא מספר חמד משה שכיון שאדם שגר לבד בין הנכרים גם מצווה בהדלקת הנר, ולא כתוב בשום פוסק שכיון שאין שם פרסומי ניסא שידליק בלי ברכה, לכן גם מי שאחר ומדליק מאוחר בלילה יכול לסמוך למעשה על זה ולהדליק בברכה גם כאשר בני ביתו ישנים כבר. ובמ"א סימן תרעב סק"ו כתב שאם בני ביתו ישינים לא יברך.

ו. מנהג חב"ד להדליק נרות לפני מעריב, אם לא הדליק עד צאת הכוכבים ויש לו מנין למעריב מתפלל ואח"כ מדליק, ואם לאו שאין לו מנין או שהוא בבית ואינו יכול לצאת מהבית למעריב ידליק לפני מעריב.

ז. משהגיע זמן ההדלקה כתב הרש"ל הביאו המ"א תרע"ב סק"ה והט"ז שאין לאכול או ללמוד וכן שאר דברים עד שידליק.

ח. מקום ההדלקה בבית בעובי המזוזה בחלל הפתח ולא הקפידו אם הנרות עומדים מדרום לצפון או מזרח למערב כמו בבית הכנסת, .

ט. בבית הכנסת נהגו להדליק מפני כמה טעמים, כפי שהביא הב"י . א. מפני האורחים שאין להם בית כמו בקידוש. ב. משום פרסומי ניסא שלא הי' אפשר להדליק מבחוץ. ג. לפרסם הנס בפני העם ולסדר הברכות בפניהם. ויש האומרים שצריך להדליק הנרות רק כאשר יש מנין מתפללים, ובמקום קבוע. והב"י בסימן תרע"א כתב "מפני פרסומי ניסא" ומוסיף הרמ"א ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת, וצריך לחזור ולהדליק בביתו.

י. ביום הראשון שברך שהחיינו בבית הכנסת אינו מברך שוב בביתו רק אם צריך להוציא את אשתו, אבל אם מברך לעצמו בבית אינו חוזר לברך שהחיינו. (תרע"א משנה ברורה מה בשם שערי תשובה).

יא. בבית הכנסת מניחים את החנוכיה בכותל דרום ומתחיל להדליק מצד ימין שהוא קרוב למערב, אע"פ שיש מקומות שהמדליק עומד בין כותל דרום למנורה ואז הוא מתחיל להדליק מימינו שזה צד מזרח. ואין מקפידים שיהי' פחות מי' טפחים אלא מניחים בגובה שהקהל יראה הנרות. פמ"ג תרע"ה א"א סק"ב.

יב. זמן ההדלקה בבית הכנסת כתוב ברמ"א נהגו להדליק בין מנחה ומעריב, ומפלג המנחה בוודאי שאפשר לברך בבית הכנסת, וצריך לראות שידלקו עד לאחר צאת הכוכבים חצי שעה. ר' אברהם הירש הכהן זצ"ל הי' מתפלל בכולל בכפר חב"ד מנחה ב2.15 והי' מברך על נרות חנוכה, והי' אומר שכיון שהסיבה שמדליקים בבית הכנסת היא משום פרסומי ניסא והוי מנהג וגם מברכים על המנהג כמו על הלל בר"ח, לכן מתי שמתפלל יש כבר פרסומי ויכול לברך.

יג. בקשר להדלקה ברחוב בעצרת עם, ידוע הדעות שיש מתירים ויש אוסרים, ויש מהאחרונים שדימו את זה לבית הכנסת ששם מברכים משום פרסומי ניסא (בשו"ת אז נדברו ח"ו סימן ע"ה), ויש שאמרו שדין זה הוא רק בבית הכנסת, ולמעשה בשעת הצורך יש על מי לסמוך, ואלו שיצעקו נשאל אותם מתי הם השפיעו על יהודי אחד להדליק נר חנוכה. וכדי לעשות על הצד היותר טוב יש מציעים לתת למי שאינו מדליק בביתו בין כך, ולפי הדעה שסיבת ההדלקה היא מפני האורחים שאין להם בית, הרי גם כאן הרי אלו האנשים אין הם מדליקים בבתיהם, ובכך יש עדיפות מסויימת, אולם היכן שאין מוכרחים לברך, עדיף שלא לברך במקומות הללו.

ועוד שבוודאי הרבי ידע מזה שמברכים שהרי ראה את ההדלקה בכל העולם, ואם לא הי' לזה שום היתר, בוודאי הי' מעיר כמו שבפרוספקטים שצא"ח הי' מוציא לאור, הרבי הי' מעיר על פרטים כמו "נא לשמור על קדושת הגליון" וכן שהוציאו לכבוד פסח שחל בשבת והי' שם תמונה של קוגל, ושאל הרבי הרי כל השנה הקוגל הוא מחמץ ועוד דוגמאות לרוב, (ואין זה בכלל מה שאמר שאני לא מתערב בענייני גבאות בבית הכנסת). ולכן למעשה היכן שלא מוכרחים לברך שידליקו בלי ברכה, והיכן שעושים טקס הדלקה בציבור יש על מי לסמוך כאשר מברכים.

יד. בקשר להדלקה בחנויות הנה במקומות שיש קהל גדול בשעת ההדלקה ניתן להחשיבו כהדלקה של פרסומי ניסא, ואם אין שם קהל, באם בעה"ב או העובדים אוכלים במקום ההוא, ניתן להדליק שם נרות בברכה אם לא ידליק בביתו, אבל עדיף לשכנע אנשים שידליקו בבתיהם מלעבור בין חנויות ולהדליק שם.

טו. בבתי רפואה, יכולים החולים השוהים שם להדליק בברכה כיון שזה הבית שלהם ליום זה, ואין חיוב דווקא בפתח הבית, אלא כמו שבשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו, גם כאן אם לא ניתן להדליק בפתח החדר, שידליקו בכל מקום שניתן.

טז. אבל העובדים שחוזרים לבתיהם, צריכים להדליק בבית וכמו לגבי חנויות שאין זה לכתחילה.

יז. מפלג המנחה אפשר להדליק במקומות ציבוריים, ולברך גם ביום הראשון.

יח. ביום האחרון ניתן לברך עד הבוקר בעלות השחר (שו"ת שב"הל ח"ח קנו).

גובה החנוכיה

יט. נר החנוכה צריך להיות למעלה מג' טפחים ועד גובה י' טפחים לכתחילה, ועד גובה כ' אמה כשר, ומדובר בגובה של הלהבה. אמנם מצינו הרבה גדולי ישראל שהניחו את החנוכיה לכתחילה למעלה מי' טפחים ולא חששו לדין של "לכתחילה" בדין זה.

כ. והטעם שצריך עד גובה י' לכתחילה הוא, שדבר העומד להאיר אינו עומד כ"כ נמוך, ואז יבינו שהוא לשם מצוה, ובאליהו רבה כתב שאין העולם מדקדקין בכך וסומכין על המרדכי שכתב שעכשיו שרגילין להדליק בבית אין קפידא בזה.

כא. אם הדליקה למעלה מכ' אמה ואח"כ הורידה למטה לא יצא, דהדלקה עושה מצוה וצריך שתהי' מונחת במקום הראוי בשעת ההדלקה. תרע"א ס"ו רמ"א.

כב. הגרים בבניינים גבוהים שלמעלה מכ' אמה למנהגנו שמדליקים ליד הפתח אין בעיה של גובה, כיון שהפרסומי ניסא הוא לבני הבית, ואז אין משנה היכן הוא מדליק, ויש כותבים שלאותם המדליקים בחלון יש אומרים שאם יש עוד בנינים בגובה כזה אז אלו יראו את אלו ויכול להניחה בחלון אפי' שלמעלה מכ' אמה, ויש אומרים שלא תקנו פרסומי ניסא רק להולכים ברחוב, ולכן לכתחילה ידליקו ליד הפתח ומי שמתעקש להדליק בחלון יש לו על מי לסמוך, אבל אם בתים גבוהים בסביבה שיכולים לראות אותו, לא ידליק בחלון.
סוגי האור

כג. לרוב הפוסקים ההדלקה צריכה שתהי' בשמן ופתילה זכר לנס שהי' ע"י שמן ופתילה, אבל מדליקים בכל סוגי הדולקים, אבל בגז יש אוסרים מצד שדולק בלא פתילה ויש אוסרים דאינו שמן, ובמנורה חשמלית אין להדליק, וכאשר אין משהו אחר ידליק בה בלא ברכה. (אגרות משה, ציץ אליעזר, יביע אומר).

כד. הרמ"א כותב שאם אין שמן זית מצוי שידליקו בשמנים אחרים, ונוהגין להדליק בנד שעוה כי אורן צלול כמו שמן זית.

כה. אם הכין חנוכיה מנרות שעוה ובנתיים בא מישהו עם שמן זית אם לא התחיל לברך יחליף לשמן, ואם כבר אמר ברוך אפי' לא אמר ה' לא יחליף שכבר נר השעוה קיבל קדושה. (ברכ"י סימן תרע"ג סק"ג) ובמשנה ברורה כתב שאין להדליק חלק מן הנרות בשמן זית וחלק בשעוה.

כו. בקשר לפתיל צף העשוי המצופה בשעוה, יש הכותבים שרצוי לטבול אותו בשמן קודם, כדי שיחשב שההדלקה בשמן ולא בשעוה.

כז. הבן איש חי כותב שאין להדליק בשמן שהי' תחת המיטה ששורה עליו רוח רעה.

כח. בקשר לטענה שכאשר מניחים כוסיות זכוכית מורידים מערך המנורה שהיא מכסף וזה הורדה בקודש. הנה אין דבר זה נכון כיון שגם הזכוכית נחשבת לחלק מהכלי הכסף כעין שמצינו במסכת כלים פי"ג עץ המשמש את הכלים מקבל טומאה אע"פ שפשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה,
הפתילות

כט. יש שנהגו להחליף פתילות מידי יום ויש נהגו להשאירם.

ל. אין לטלטל המנורה גם לאחר חצי שעה לכתחילה. משמרת שלום סימן מח אות א.

לא. כאשר מדליק נרות עבור מישהו אחר והוא עצמו כבר בירך בביתו, השליח יברך רק להדליק נר חנוכה כיון שברכת שעשה נסים ושהחיינו הם חובת הגוף שבשמיעה ולא מועיל על זה שליחות אלא אם המשלח עומד ושומע הברכה אבל עצם ההדלקה היא גם חובת הבית, וזה אפשר לעשות בשליחותו של המשלח גם כשאינו כאן. שו"ת אגרות משה ח"א סימן ק"צ.

לב. כשאין אב בבית עדיף שהאמא תברך ולא הילדים שלפני בר מצוה.

לג. נער בר מצוה שנעשה בחנוכה עדיף שבלילה זה ידליק לאחר צאת הכוכבים שאז כבר נעשה בר מצוות.
הוראות הרבי

***

א. להדליק נר חנוכה בפתח חדר הילדים.

ב. בבית הכנסת כדאי ורואי שתדלק המנורה כל הזמן שיש שם אנשים.

ג. בנות יצאו ידי חובה מההורים, יש שאמרו הטעם שכיון שהאשה יוצאה ידי חובה מהבעל אין זה ראוי שהבנות ידליקו כשהאמא אינה מדליקה, אך הרבי אומר שזה דוחק, ונראה לו הטעם המובא במשמרת שלום שיש בנות שלא ידעו לברך ולכן נהגו לצאת ידי חובה מאחרים.

ד. הרבי הקודם הי' משתמש באותם פתילות ולא הי' מחליף.

ה. נר השמש משעוה כי הוא השני אחר שמן זית ועוד שיראו חילוק נוסף בין שאר הנרות לשמש.

ו. לשמש טעמים נוספים ולכן גם כאשר משתמשים בחשמל יש צורך בשבת וכגון שלא להדליק נר מנר אלא ע"י השמש.

ז. לתת דמי חנוכה כל יום.

ח. להוסיף בצדקה.

ט. בשעת הדלקת נרות בחוץ בפרסום יש לעורר על הדלקת נרות בבית לכל אחד.
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
ומשיב כהלכה??
כ"ה כסלו ה׳תשס״ו
מהו הענין להשתמט מעניית האלה? "ואלו שיצעקו נשאל אותם מתי הם השפיעו על יהודי אחד להדליק נר חנוכה". טקטיק חב"די מובהק!! למה א"א "גיין גלייך" לענות יש מחלוקת הפוקים ואנחנו סומכים על המקילים בזה, ותו לא? מה צורך (ותועלת) יש בזלזול בזולת (גם במקום שהוא התחיל? נראה שע"י ההשפעה בדרכי נועם (אם כי בתוקף ללא בושה) היא תצלח.
פופולרי באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.