לכבוד הרה"ג שליט"א חברי וועדת שח"ל הרבנות הראשית לישראל ירושלים

כ"ד אדר ב' תשפ"ד

הנדון: נוהל שחיטת לובאוויטש.

בהמשך לדיונים בעניין רמת הכשרות של שחיטות הקרויות שחיטת לובאוויטש ו/או שחיטת חב"ד, ולאחר העיון, מצו"ב המלצותיי לנוהל שיוודא שאין הטעיה ברמת הכשרות של השחיטות הנ"ל ובאופן שרמת הכשרות של שחיטת לובאוויטש ו/או שחיטת חב"ד לא תהיה פחותה מהמקובל בשחיטות מהודרות.

כאשר הם חתומות ע"י הרבנות הראשית לישראל ובנוסף מצוין שרמת הכשרות היא כשחיטת לובאוויטש ו/או שחיטת חב"ד, מתפקידה של וועדת שח"ל ע"י הרבנות הראשית לישראל לוודא שהשחיטה תהיה מהודרת וע"פ הנהגות חב"ד המפורסמות כמינימום נדרש:

1. השוחט והבודק (א' הבודקים לפחות בשחיטת גסות):

א. השתייכות לחסידות חב״ד, כלומר, מחויבות לפסקי ומנהגי חב״ד, חינוך ילדים במוסדות חב״ד, ובאופן כללי כששואלים אותו מהו הוא אומר שהוא חב״דניק.

ב. הקפדה יתרה על לימוד יומי הכולל: חסידות, נגלה דתורה וכן הלכות שחיטה.

ג. הליכה למקווה לפני השחיטה הדרישה המינימלית - טבילת עזרא. הטוב ביותר - מדי יום גם אם אין שחיטה.

ד. זקן מלא (ידוע הקפדת האדמו"ר הצ"צ בעניין זה).

ה. הנהגה המתאימה לאדם ירא שמים.

2. נתק מוחלט בין שכר השוחט לבין כמות התוצרת שלו - השוחט לא צריך לדאוג להספקים או להגדלת כמויות המפעל אלא לטובת השחיטה בלבד. האופן הטוב ביותר הוא תשלום גלובלי ליום/שבוע/חודש/שנת עבודה. )ראה בענין זה בשו״ע אדה״ז יו״ד סימן י״ח ס״ק כז-ח ובקו״א שם סק״י( האמור נוגע גם לצוות השחיטה וכן לרב נותן הכשרות, וכפועל יוצא אין לקבל שכר ישירות מהיבואן.

3. השחיטה חייבת לעמוד בסטנדרטים גבוהים ככל האפשר המקובלים באותו מקום לכתחילה ע"פ ההלכה. אם הוחלט להקל "לצורך" מהרמה המקובלת כ״מהדרין״ באותו מקום אזי גם אם הרב, השוחטים, הבודקים ועד אחרון המשגיחים יהיו חב״דניקים, אולם זאת לא שחיטת ליובאוויטש!

4. פיקוח הדוק על כל מה שנעשה במפעל, מלפני השחיטה ועד אחרי האריזה, באופן שמפקח תמידי נמצא במקום וכשהוא יוצא הוא נועל, ובלשון הרבי הריי"צ זצוק"ל ״בלעדיו אין יוצא ואין בא״.

5. בכל שלב הקשור לנאמנות המסורה לשוחט - עושה המלאכה חייב להיות השוחט בעצמו ולדוגמא, בדיקת הסימנים במקומות שקשה לשוחט לבדוק בעצמו כראוי אזי חייבים למנות בודק ושט הבקי בשחיטה ובדיני הגרמה לבדוק כל חיה או בהמה הנשחטים .

6. בבדיקת סכין בין השחיטות יש להקפיד על בדיקת תלת רוחתא כפי פסק הש"ך ואדמוה"ז בקו"א סימן יח. יש למנות בודקי סכינים הידועים בבקיאותם בהרגשה דקה מן הדקה ובפסיקה נכונה לפי השו"ע (ועדיף שהבודקי סכינים לא ישחטו באותו יום) כמו כן לאחר פגימה בסכין הפוסלת יש לבדוק ביבש ביישוב הדעת ולכן רצוי שיהיו בחדר השוחטים 4 אנשים – שוחט, מעמיד סכינים ,בודק סכינים ביבש ובודק סכינים ברטוב.

7. בדיקת פנים וחוץ, בבהמות: ראשית, הבודק פנים לכה"פ חייב להיות מאנ״ש כמו השוחט. הבודק חוץ חייב להיות בקי נוסף לשולחן ערוך וכף החיים גם בשמ"ח, ב"בית דוד" ובפסקי הצמח צדק . שנית, הגדרת ״לכתחילה״ על פי אדמו"רי חב"ד היא כמעט כמו מה שמקובל לקרוא כיום ״חלק בית יוסף״ וכן גלאט לפי כל חומרות האחרונים ולכן כל דבר המוריד מרמה זו לא ישווק תחת השם ״שחיטת ליובאוויטש ו/או שחיטת חב"ד״.

8. המליחה לא חייבת להיות דווקא על ידי יהודים, אבל חובה שיהיה שם פיקוח צמוד והדוק של משגיח יהודי ירא שמיים. 

9. חובה שיהיה פיקוח הדוק וצמוד על האריזה ועל סימני הכשרות והצלבות רמת כשרות על כל חתיכת בשר לפני המליחה לפי דוחות הכשרות של הבודק חוץ כדי למנוע מכשולות בתהליך האריזה והשיווק והפרדה מלאה בין כשר ל"חלק" ל"טרף".

10. בניקור גידי הדם באם הרבע תלוי מהזרוע יש להקפיד להסיר את גיד היד ולחתוך לכל הפחות את גיד הכתף כמבואר ביו"ד ס"ה א'.

11. במקומות שיש ריעותא בדקירות הכרס לפי דרישות הרה"ר יש למנות בודקי כרס מומחים היודעים להבחין בדקירה אמיתית שנעשתה מחיים. בשחיטות מהודרות ממנים גם בודק כרס פנימי.

12. חובה על הרב המכשיר להיות בעצמו בכל שלבי השחיטה, הבדיקה וההכשרה. באם אין לרב פנאי לפקח כל זמן השחיטה, עליו למנות ולאשר מראש אדם מתאים ונאמן הן מצד ידיעותיו ההלכתיות, הן מצד ידיעותיו המעשיות מוכחות בכל שלבי השחיטה וההכשרה כולל בקיאות בדיני טרפות, מליחה ותערובות ובוודאי מצד יראת השמים שלו, שימלא את מקומו ויהיה ״יד ארוכה״ של הרב המכשיר.

בתפילה, שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, בברכת פסח כשר ושמח.

הרב אליעזר שמחה ווייס

חבר הרבנות הראשית לישראל