הרבנית הצדקנית נ״ע והשלוחים באפריקה

לרגל יום הבהיר כ״ה אדר, קכ״ג שנים להולדת הרבנית | האמרה הנבואית והדאגה לשלוחים | מצודתה פרושה עד לפינה רחוקה שבעולם | החביבות המיוחדת שלה לשליחות במקום רחוק ונדח | מוגש ע״י הרב שלמה בן - טולילא, שליח ראשי במדינות אפריקה המרכזית, לע״נ השלוחה הרבנית מרים בן - טולילא ע״ה

הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע, ברקע הבית ברחוב פרזידנט. משמאל: כותב השורות, השליח הרב שלמה בן-טולילא

כידוע בשנת תשד״מ עורר הרבי בשטורעם גדול את מבצע הדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה שישנם בה יהודים.

אחד מראשי המתעסקים במבצע זה היה הרב לייבל זאיינץ שי׳ מברזיל שהדפיס אלפי מהדורות בערים רבות ברחבי תבל.

בחורף תשד״מ פנה אל הרב זייאנץ אחד מבני הקהילה היהודית בברזיל לברר באם ישנה אפשרות לשלוח מצה שמורה לבן משפחתם שמתגורר לצורך עסקיו במדינת זאיר (כיום קונגו) במרכז אפריקה.

הרב זאיינץ שעסק אז בשטורעם גדול בענין הדפסת ספרי התניא, התלהב מיד וחשב שזו הזדמנות פז להביא מצות ליהודים שם וגם להדפיס את ספר התניא במדינה רחוקה זו.

הוא כתב לרבי והודיע על תוכניותיו להדפיס התניא במדינת זאיר בעיר קינשאסה. הרבי נתן את הסכמתו וברכתו לנסיעה והוסיף שלפני שנוסע שיברר את אפשרויות ההדפסה במדינה רחוקה זו.

הרב לייבל זייאנץ גם זכה להיות במעגל המקורבים לבית רבי וזכה מזמן לזמן להכנס לבקר אצל הרבנית הצדקנית נ״ע.

לפני הנסיעה למדינת זאיר הוא נכנס לבקר אצל הרבנית וסיפר לה בין היתר שהוא נוסע למדינת זאיר באפריקה להדפיס תניא. הרבנית היתה בתחילה מאוד מודאגת מנסיעתו לזאיר, בגלל אי יציבות השלטון שם והמלחמות שפקדו אז את האיזור, אבל לאחר שסיפר לרבנית שהוא כתב לרבי וקיבל את ברכת הרבי לנסוע לשם, בירכה אותו הרבנית בנסיעה טובה, וביקשה ממנו שישמור על עצמו ושכשיחזור ממדינת זאיר שיבוא לבקר אצלה ולספר איך שהכל עבר בכי טוב.

הרב זייאנץ טס בטיסה ארוכה עם כמה תחנות מניו יארק ליוהנסבורג, דרום אפריקה, ומשם הוא היה אמור לטוס לזאיר. בדרום אפריקה הוא קיבל מסר מיוחד מהרבי, שבו הזכיר הרבי את מה שאמר בכמה הזדמנויות שמיד אחרי ההדפסה יש לעשות שיעור ולימוד בספר התניא לפחות פעם אחת, וכן לתת צדקה ככל האפשר בכל מקום שבו יבקר, ואזכיר על הציון.

אחרי הרפתקאות רבות בעיר קינשאסה, בירת זאיר, הוא הצליח סוף סוף להדפיס שם את ספר התניא,

וביום שישי ערב ש״ק מברכים ניסן תשד״מ, הוא הגיע בחזרה ל770 ומסר לרבי את התניא החדש שהודפס במדינת זאיר ביחד עם שלושה ספרי תניא נוספים שהוא הדפיס בברזיל לפני נסיעתו לאפריקה.

הרב זייאנץ גם צירף מספר תמונות מהאישים השונים שהשתתפו בהדפסת התניא. הרבי החזיר לו את התמונות וביקש שיציין על התמונות את שמות האנשים והמקומות שבהם צולמו.

בנוסף ביקש הרבי לדעת את הכתובת של היהודי שהדפיס את התניא במדינת זאיר כדי לשלוח לו מכתב תודה.

לפני כניסת השבת כשחזר הרבי מביתו הק׳ ל770, עמד הרב זייאנץ בפתח וכשהרבי הבחין בו אמר לו

״א פריוואטע דאנק״ (=תודה אישית) עבור הדפסות התניא. הרבי שאל אותו כמה מהדורות הוא הדפיס וכאשר ענה שהדפיס ארבע, נתן לו הרבי 4 מטבעות לשימם בקופת צדקה.

למחרת בהתוועדות אמר הרבי שהוא יתן משקה לאלו שנוסעים למדינות רחוקות, ובפרט עבור מקומות שהדפיסו בהם את ספר התניא, והשאירו שם מספר חשוב של טופסים כדי שילמדו בספר התניא, והתחילו כבר בלימוד ספר התניא מיד לאחרי ההדפסה. (הרבי הוסיף שיעשו בטוח לגמור את המשקה לפני פסח).

אחרי השיחה עלה הרב זייאנץ לקבל את הבקבוק משקה, והרבי אמר לו בחיוך: "שיחזור לכל הערים שבהן הדפיס ספרי תניא בשביל להביא לשם את המשקה, אבל הרבי הדגיש שלא יחזור בעצמו למדינת זאיר ושרק ישלח להם בדואר את המשקה (וכן את המצה שמורה לפסח).

אחרי שבת הלך הרב לייבל זייאנץ לבית הרבי לבקר את הרבנית הצדקנית נ״ע כפי שהיא הורתה לו לפני נסיעתו לזאיר.

כשנכנס אל הרבנית היא שמחה מאוד לראות אותו ושהכל עבר בשלום, ופתאום להפתעתו הגדולה הורתה לו הרבנית הצדקנית נ״ע לעלות לקומה העליונה בביתו הק׳ של הרבי, ולהכנס לחדרו הקדוש של הרבי, באמרה:.

״מיין מאן האט געזאגט, אז ווען אזא גאסט קומט צוריק פון אזא מדינה, דארף מען עם ברענגען אויבן אין דעם קאבינעט״! (=בעלי אמר שכאשר כזה אורח מגיע מכזו מדינה, צריכים להביא אותו למעלה למשרד שלי״).

הרב זייאנץ היה בהלם מוחלט ביודעו שאורחים התקבלו רק בקומה הראשונה בבית הרבי, ואפילו המזכירים הקפידו לא לעלות לקומה העליונה, שזה היה המרחב הפרטי של הרבי והרבנית, והנה הרבנית מורה לו לעלות לחדרו הפרטי של הרבי שיוכל להתפלל או לבקש כל מה שלבו חפץ.

הרב זייאנץ עלה לחדרו הק׳ של הרבי והיה שם כמה דקות, ואח״כ ירד בחזרה לקומה התחתונה בבית הרבי ושם הוא התקבל אצל הרבנית וסיפר לה על הקורה במדינת זאיר באפריקה.

ביו הדברים אמרה לו הרבנית: ״ר׳ לייבל איר ווייסט נישט וואס איר האט געטאן .. איר האט געזעייט און איר האט געאקערט - און ס׳וועט קומען א צייט ס׳וועט קומען דארטן א שליח, ער וועט אפילו ניט וויסן איר זייט געווען דארט״.

(= ר׳ לייבל אתה לא יודע ומעריך מה שפעלת.. אתה חרשת וזרעת, ויבוא זמן שיגיע לשם שליח, והוא אפילו לא ידע שאתה היית שם״).

ואכן נבואת הרבנית הצדקנית ע״ה התקיימה וכשלוש שנים לאחר הסתלקות הרבנית, בשנת תנש״א, זכינו אני - אבדלח״ט - ואשתי הרבנית מרים ע״ה לנסוע בשליחות הרבי למדינת זאיר, וכיום ברוך השם יש לנו כבר שנים עשר שלוחים באחת עשרה מדינות שונות באפריקה המרכזית.

לא רק נבואתה של הרבנית ששלוחים יסעו לאפריקה התקיימה, אלא גם דאגתה וברכותיה לטובתם ולבטחונם של כל השלוחים ובפרט השלוחים במדינות אפריקה המרכזית התקיימו במילואם, ו״מה זרעה בחיים אף היא בחיים״, והיא עומדת במרום וממשיכה לדאוג ולברך את כל השלוחים בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות ולזרז את ביאת המשיח בימינו אלו ממש.

הצטרפו עכשיו לכל החדשות החמות של 'קול חב"ד' בווטסאפ

למקרה שפספסתם

הוסף תגובה

0 תגובות

נצפה באתר

עוד באתר