הטרגדיות הנוראות בחב"ד: אחרי פורים, קיבלנו את הידיעות המרות על פטירתה של השליחה לאה אלטהויז ע"ה והשליח הצעיר הרב מנחם מענדל לנדא ז"ל מטורנטו, קנדה.

במהלך ההלוויה, רבה של כפר חב"ד הרב מאיר אשכנזי, אביה של המנוחה, אמר שזה "לא נורמלי שהורים מלווים את ילדיהם". תחושותיך האישיות ביום הקשה הזה.

הרב אליעזר ברוד: מדובר באחיינית שלי, בתו של הרב. הכרנו אותה טוב, היא באותה שכבת גיל של בנותיי. הייתה תמיד ילדה מיוחדת, עם יראת שמיים חסידית וחברותית, ילדה שהכרנו ומאוד הערכנו. תחושה מאוד קשה, ידענו את המצב אבל ציפינו לנס. פנינו לקב"ה ביקשנו מהרבי יום לפני שנפטרה. היינו בבית העלמין אצל הסבא הרב אשכנזי והסבתא קרסיק שהיא נקראת על שמה. יש להם כ"כ הרבה זכויות, התחננו שיפנו לרביים שיפנו עד תחת כסא הכבוד. פורים זה חג של ניסים, ציפינו לנס.

המשפחה התפללה, רבים מקהילות אנ"ש קרעו שערי שמיים וציפו לניסים. ואז קיבלנו את הידיעה הקשה, שבר קשה להורים, לאחים, למחותנים ולכל אנ"ש ועם ישראל."

האזינו לריאיון המלא:

"לאה ע"ה נקראה ע"ש הרבנית לאה קרסיק ע"ה, שבאה ממשפחת גוראריה הידועה, ששילבה תורה וגדולה. כשהרבנית קרסיק הגיעה לשידוכים בשעתו, קיבלה הצעות מכובדות מחוגים מכובדים שלא מחב"ד, אז זה היה מקובל. התעקשה להתחתן רק עם תמים ולא עם אף אחד אחר. הגיבה בחריפות "אפילו עם בעל מום והעיקר שיהיה תמים".

"לאה נקראה על שמה, ילדה בדיוק כמו שהרבי רוצה. ליובאוויטש זרם בדם שלה. כך כילדה ונערה וכך גם כשגדלה. לאה ובעלה ר' זעליג אמרו תמיד לרבי 'הנני' - אנחנו חיילים איפה שצריך, עם הבנה והרגשה בשלימות ובשמחה. נסעו לשליחות לאוקראינה. השליח הראשי בדנייפר הרב קמינצקי אמר לי תמיד: "דע לך, אחיינית שלך היא מעמודי התווך של הקהילה והרב זעליג מעמודי התווך של הישיבה והקהילה, אני פשוט מאושר שיש לי אותם בקהילה שלי".

"כשפרצה מלחמת רוסיה אוקראינה, עברו לדיסלדורף בגרמניה, יחד עם הישיבה. הרב זעליג המשיך לעבוד בישיבה והיא בבי"ס היהודי והיו מאוד מרוצים מהם שם, השלוחים והקהילה. כשהתכוונו לחזור לדנייפר, התחננו ממש שיישארו שם, גם בגלל המצב ששורר עדיין באוקראינה. לאה ובעלה לא שאלו שאלות, הבינו שהרבי רוצה שיחזרו לשם, אז חוזרים. "לא עושים מה שנוח לנו, עושים מה שהרבי רוצה."

"קבלת הפנים שציפתה להם בדיוק כשחזרו היו הפצצות... הניחו עצמם לגמרי בעניינים של הרבי, חיו את הרבי 24 שעות ביממה".

הרב ברוד מתייחס בגילוי לב גם לעניין הצ'רידי, שהוקם לאחר פטירת האם השליחה, לסיוע לבעלה השליח הרב אלטהויז ולארבעת ילדיו:

"אמנם מדובר בשתי משפחות מכובדות, אבל כל אחד מבין שהולכים להוצאות מאוד לא פשוטות, גם ככה הכאב קשה מנשוא, התעסקות היום יומית. שליח יקר שנשאר עם ארבעה ילדים קטנים וזה קשור בהרבה אמצעים בגשמיות. הם נשארים כרגע בארץ וצריכים להתחיל חיים חדשים. זה ניסיון מאוד קשה. זה קשה למשפחות אבל אין ברירה. כל זאת כדי שיוכל להתפנות לשקם את חייו ואת חיי ילדיו. שה' יתן כוחות לרב זעליג ולאבא הרב אשכנזי ולכל המשפחה.

"הרבי כותב באחד המכתבים שקיבל בעניין טרגדיה קשה, שצריכים פחות להתעסק בשאלות ויותר בשאלה איך להמתיק את החיים לאלמן ולילדים שליט"א. זאת הזכות והחובה של כולנו.

אסון קשה בלתי נתפס. 'והחי יתן אל ליבו', יש מחשבות על חשבון נפש מה אנחנו כחסידים צריכים לעשות?

"במצבים כאלו הרמב"ם כותב שצריך לעשות תשובה, ולתקן את המעשים.  בתפילה אומרים "ברכנו אבינו כולנו כאחד", זה הכלי לברכה של אבינו, של הקב"ה. יש ריבוי מכתבים של הרבי שהרביים רוצים לתת ברכות אבל כשיש אחדות זה הכלי לכך.

"צורך השעה לדעת להתעלות מעל כל מיני חילוקי דעות, לא משנה מי צודק ומי לא ומעבר לזה שהשלום הוא עפ"י תורה, השלום הוא כדאי ומביא הרבה ברכה ושפע. זה צורך וזעקת השעה והקב"ה יעזור שנתאחד כולנו ושחסידים מתאחדים זה נותן את הכוח לכל הדברים הטובים ולהבאת הגאולה השלימה."