המלחמה שנכפתה עלינו ושיבשה סדרי עולם, פגעה גם במדור הרכב שלנו; כבר לפני חצי שנה בחנו את רכב שבעת המקומות הנמכר ביותר בישראל – הצ'רי טיגו8, אבל המלחמה שפרצה זמן קצר אחר כך גרמה למבחנים שנעשו באותה תקופה להיכנס להקפאה עמוקה ולהיות מפורסמים רק כעת.

האמת שהיה קשה לחכות כל כך הרבה עם הבשורה הלוהטת שהטיגו8 מביא אתו לציבור שלנו, אבל כך תוכנן משמיים.

אז רגע לפני שאתם רוכשים רכב 7 מקומות חדש לחג הפסח, הצטרפו אלינו ותראו מה יש למכונית הסינית המפתיעה להציע לכם:

צ'רי טיגו8 פרץ כאילו משום מקום. רבות כתבנו לכם כאן בשנים האחרונות על רכבי שבעת המקומות שבמקום רכבים משמימים החלו להציג, כסטנדרט, ג'יפונים מפונפנים כמו מיצובישי אאוטלנדר, סקודה קודיאק ופיג'ו 5008, אבל אז פרצה לחיינו החברה הסינית (שאותה מייבאת 'קרסו' – יבואנית ניסאן ורנו) וגרמה למהפך של ממש.

אז מה יש ברכב הזה שגורם לו להפוך ללהיט? איזה דברים ייחודים הוא מציע, שאין ברכבים ששלטו בשוק, ומדוע מכונית סינית לא-חשמלית (משהו נדיר כשלעצמו) מחברה שלא היתה מוכרת עד לפני שנתיים מטלטלת את שוק הרכב ומדיחה בין רגע רכבים שטיפסו בעמל לצמרת והופך לנמכר ביותר הן בשוק ציי הרכב והן בשוק הפרטי?

ובכן, צ'רי מציעה הכול. הרכב החדש מתוצרתה מציג רף חדש וגבוה, ולא משאיר אבק למתחרים. נראה שהסינים עמלו משך שנים מאחורי הקלעים לפני שפרצו לכאן עם הטיגו8. בטוח שהם עשו עבודת שוק מקיפה מאוד. הטיגו8 מראה שכדי לצרוך רכב סיני לא צריך לוותר על נוחות או על איכות, והוא מציג רכב עשוי היטב, ללא פלסטיקה מתפרקת, וכזה שמאובזר ברמה הגבוהה ביותר. אבל זה לא רק האבזור והמנוע החזק יותר אלא גם המחיר – מדובר ברכב זול יותר ב-15 עד 20 אלף שקלים מהמתחרות הישירות.

המראה החיצוני שלו מרשים, והגריל מלפנים עם הסמל הדומה הצליחו לבלבל אותי בפעם הראשונה שנתקלתי בו, ולגרום לי לחשוב שמדובר בדגם חדש של חברת היוקרה אינפינטי. הוא יפה ונעים לעין, וחישוקי המגנזיום שלו תורמים בתורם למראה המרשים.

כניסה פנימה מגלה כסאות עור ודיפון דלתות זהה בצבע חימר, חלל שחור עם פס כסוף בולט בדשבורד כסוף, וכן פסי כרום מרשימים בדלתות. ההגהה מרשים גם הוא בתורו וידית ההילוכים יפהפייה ומודרנית ואחת המרשימות שנתקלנו בהן בכלל (אישית אנו אוהבים ידיות הילוכים על פני כפתורים או חוגות שצוברות תאוצה בשנים האחרונות. יש להן גם יותר נוכחות ומעשית הן גם יותר יעילות וטובות).

אם הזכרנו קודם את אינפינטי, אז המראה פה בהחלט אינפינטי; יקר ומרשים.

מה שעוד קורץ כאן לנהג הישראלי הממוצע שאוהב לשלם קצת ולקבל הרבה יותר ממה שמגיע לו הוא, האבזור רב מאוד: צג מולטימדיה 'צף' רחב וגדול מופיע במרכז הדשבורד (שאינו דובר עברית), ומתחתיו מגיע מסך קטן יותר הקשור למזגן ולתפעול של עוד כמה דברים. גג נפתח, כניסה ויציאה והתנעה וכיבוי ללא מפתח (הוא ננעל עם רעש כדי שתדעו שהוא אכן סגור), כסאות חשמליים עם זיכרונות שמתכוונים בהתאם לכניסת ויציאת הנהג, איתות שטח מת, מראות מתקפלות (כשתתקרבו עם השלט, הנעילה תפתח, המראות יפתחו וסמל צ'רי יתנוסס על הרצפה באמצעות מקרנצ'יק קטן היוצא מהמראות), בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת 'אוטו הולד', איתות שטח מת במראות הצד, מנופי 'טיפ טרוניק' מאחורי גלגל ההגה, בלם יד אלקטורני, בקרת אקלים מפוצלת, חימום וקירור הכיסאות מלפנים. מה שעוד אהבנו לראות הוא פיצ'ר שמצאנו בקיה סורנטו – אפשרות להסיט את הכיסא שליד הנהג באמצעות לחצן בצדה השמאלית של כרית הראש שניתנת ללחיצה על ידי הנהג, דלת תא מטען חשמלית, כסאות מתכוונים חשמלית גם בשורה השניה וגם שליטה עצמאית של היושבים מאחור על פתחי המיזוג שלהם.

חווית הנסיעה הייתה מעולה בתורה. זו לא רק הרגשת הישיבה "על הגובה" אלא גם מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.6 ליטר המפיק 186 כוחות סוס ומשודך לתיבה רובוטית דו-מצמדית (לא תחושו בקפיצות לא נעימות) בעלת שבעה יחסי העברה. מדובר במנוע חזק יחסית למתחרות והוא בהחלט מפיק ביצועים טובים על הכביש וגם בשטח קל עד בינוני שאליו יצאנו אתו. גם בסעיף חווית הנסיעה, הצ'רי בהחלט מתגלה כמשהו ששווה הרבה יותר מהסכום שלו על הנייר.

הסעיף האחרון הוא צריכת הדלק, וכאן הצ'רי מתגלה פחות מבריק. בעידן שבו מכוניות חשמליות, היברידיות או בעלות מנוע דיזל מנסות להביא את הצרכן להרוויח כמה שיותר קילומטרים בעבור כל ליטר דלק, הצ'רי לא מביא שום בשורה בתחום הזה. 10.4 קילומטרים לכל ליטר דלק הן התוצאה שלו. לפני עשור התוצאה הזו היתה אטרקטיבית, היום פחות.