הרב חיים לייב הילשיים, שליח הרבי המוביל את הקהילה הרוסית בשכונת תורנהיל שבטורונטו הפציר ברב דוד שוחט ע"ה.

"אישה בקהילה שלי", כך סיפר לו, "מתכוונת לשרוף את גופת אימה בעת שזו תתבקש לישיבה של מעלה. כעת היא מאושפזת בטיפול נמרץ, האם, במצב אנוש וסופה קרב. הגוף שלה יישרף".

הוא דיבר בייאוש, רגשותיו איימו להשתלט עליו. הוא ביקש את עזרתו של הרב החסידי עתיר הניסיון. "ניסיתי כל טיעון שאני יכול לחשוב עליו", הוסיף ואמר, "אבל כל מה שאמרתי לה - זה כמו לדבר לקיר, היא אישה מאוד נחושה והיא מתכוונת לשרוף את הגופה".

מה לעשות?

הרב שוחט הקשיב לשליח, ואז הגיב בשקט: "דבר שוב עם האישה הזו, אבל הפעם תבדוק מה הנימוק שלה. אל תנסה לשכנע אותה. רק תקשיב לה ותנסה להבין אותה".

השליח הפנים, והצליח לקשור שיחה קצרה עם האישה, בבית החולים שבו אושפזה האם. האישה דיברה והסבירה מדוע מתכוונת לנהוג כפי שמתכונת, והוא השליח הקשיב בשתיקה.

למחרת יצר השליח קשר שוב עם הרב שוחט. הוא נשמע גם הפעם נסער ומודאג, אולי שבעתיים. האישה לא מעוניינת בקבורה יהודית, כך הסביר, כי היא לא מתכוונת להישאר לגור בטורונטו.

האישה רוצה שישרפו את גופת אמה כדי שיהיה לה אפר למזכרת, שאותו תוכל לטלטל למקום החדש שבו תגור, וכך לא תחוש לבד. איך עונים על טענה כזו.

לרב שוחט, שבחודש האחרון הלך לעולמו, היו פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות. הוא אמר לשליח: תציע לאישה שתגזוז את שערות אימה ועליהם תשמור. כך תוכל לקבל חלק מאימה שאותו תוכל להעביר לכל מקום שבו תגור, ובד בבד תוכל להעניק לאימה את הכבוש של קבורה יהודית.

את העצה הזו קיבלה הבת. יום לפני שנפטרה אימה היא קלעה את שערות אימה כצמה וגזזה אותו למזכרת. למחרת הובאה האישה למנוחת עולמים. בקבורה יהודית.

מפי בתו של הרב שוחט, הגב' בתיה ליסקר