(השביבים והסיפורים בלשונם המקורית כפי שנכתבו ע"י בניו ונכדיו בפורום הידידים והמשפחה)

הרה"ח ר' יעקב יוסף רסקין ז"ל 'שיגע' את סבא שיבקש מהרבי רשות לנגן... וזה לקח שלוש פעמים.

בפעם השניה שעבר, לא הספיק לומר לרבי שמבקש רשות לנגן, ומיד הוציא הרבי בקבוק משקה ואמר לו בזה הלשון: 'זה בשביל המושפעים שלך' - היינו לביה"ס למלאכה.

וכשעבר שוב בפעם הג', ביקש לנגן והרבי השיב בלה"ק: 'בבקשה. טוב מאד' והניף ידו הק' לאישור.

ר' שמואל קטן ז"ל מנגן ומספר בהתוועדות כ' חשוון תש"פ ב-770 וקטעי וידאו נוספים:

כשנכנס ליחידות בסוף תשרי ה'תשכ"ט, הביא עימו כמה מכתבים בכמה שפות ומהם, מכתב מאמו סבתא לאה ע"ה והיה כתוב באיטלקית (היא דיברה וכתבה ב7 שפות. איטלקית. גרמנית. יוגוסלבית. ספרדית. לאדינו. הונגרית ועוד).

הרבי הרכיב המשקפיים וקרא המכתב באיטלקית...

בינתיים סבא שמואל החל להתעלף, אולי מהצום והמצב המתוח וכו'.

הרבי אמר לו: (תוכן) "אני רואה שאינך מרגיש בטוב. כעת אענה בקיצור ואח"כ אמסור בכתב מפורט דרך המזכירות."

בינתיים סבא הלבין לגמרי והיו צריכים למשוך אותו החוצה.

היה שם ר' חיים מאיר ליס ועוד כמה תמימים ומשכוהו החוצה.

בחוץ עמד המשפיע רמ"מ פוטערפאס ע"ה.

כשראה המחזה, אמר לו:

ר' שמואל! וואס איז געשען?! שמעת אנכי ולא יהיה לך, ופרחה נשמתן...

(=מה קרה ר' שמואל? שמעת 'אנכי ולא יהיה לך' ופרחה נשמתן...)

*

כשעבד בביה"ס למלאכה כמורה מקצועי בכימיה, פיזיקה ומתמטיקה, חש קושי גדול בעניין המשמעת.

כשנכנס ליחידות שיתף את הרבי בעניין ואמר שחושב לעזוב המשרה ולחפש משהו אחר.

הגיב הרבי (בלה"ק) בזה הלשון:

"אל תשפוך מים מלוכלכים עד שאין לך מים נקיים'...

*

לפני הרבה שנים ר' בערל קרסיק שי' היה עושה מבצעים בבסיס צריפין והיה לו קשר עם בכירים מהבסיס.

יום אחד בערב פסח, חילק מצה שמורה.

פגש אותו מפקד בסיס בדרגת אל"מ (אלוף משנה) ושמו צ.ב.

תוך כדי שיחה, התעניין לשמוע את החוג / החסידות ממנה הגיע.

ר' בערל אמר לו שהוא חבדני"ק וקשור לרבי.

אמר המפקד (שהיה מחוגי השמאל הרדיקלי מאד):

כשעליתי לארץ לפני הרבה שנים, היה לי חבר בקריות ששמו שמוליק קטן ושמעתי שהפך לחרדי ואולי קשור לחב"ד.

האם שמעת עליו...?

מיד הגיב ר' בערל: בוודאי, הוא מתושבי הכפר בו אני גר.

תואמה פגישה ביניהם. ומאז, הכל היסטוריה.

הוא, רעייתו וב"ב הפכו להיות אורחים קבועים בביתו, בחול - המועד ועוד.

תוך זמן קצר, סידר לו הקצין תקן ועבודה בבסיס חיל האוויר כקצין חומרים בחיל האוויר בצריפין.

הקצין הנ"ל היה 'רחוק' מאידישקייט מאד, אך הקשר ביניהם היה אדוק. אחרי הכל 'חברי ילדות' מגיל 10...

ביום מן הימים -אחרי שהשתחרר מצה"ל וניהל דירקטוריון- חלה ונפל למשכב.

סבא שמואל היה מקפיד לבקרו בביה"ר לעיתים תכופות.

יום אחד בערוב ימיו, כשסבא בא לבקרו והתפילין שלו עימו, פנה אליו בספונטניות של חבר ילדות: 

צ. האם תסכים להניח תפילין (כנראה שמעולם או מהבר מצווה לא הניח תפילין).

צ. במצבו רפואי המורכב, אמר לו: שמואל! בשבילך אניח תפילין.

 צ. פשט את השרוול. סבא הניח לו תפילין. אמר קריאת שמע. תוך כדי 'ציוה' על אשתו שתצלם אותו...

למחרת, צ. נלב"ע.

*

בתקופה שבנו יוסי ע"ה למד בישיבה, היו לו קשיי התאקלמות במסגרת.

אבא ע"ה כתב על כך לרבי.

המענה היה:

 "שיסתדר כל הנ"ל בטוב ובאמת להנ"ל".

*

מהדברים האחרונים שאבא ע"ה אמר / הסביר:

"בדורנו צריכים שימת לב להיות יותר עובד.

במה בא לידי ביטוי ההבדל בין משכיל לעובד בדורנו?

כאשר צריך למשל לתקן חלון או להחליף.

המשכיל יתחיל להתפלפל ולטעון: הרי צריך ג"כ לנקות כאן ושם.

אך העובד מיד יעשה מה שצריך. התכלית הנדרשת."

יהי זכרו ברוך.