אל"מ (במיל') ד"ר משה אלעד, מזרחן ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, לשעבר מושל נפות ג'נין ובית לחם במנהל האזרחי וראש התיאום הביטחוני עם הפלסטינים, בשיחה נוקבת עם הרצל קוסאשוילי על תמונת הניצחון של המלחמה מבחינתה של ישראל, ההסברה הישראלית שלעולם לא תצליח אל מול דעת הקהל העולמית, על דילמה הישראלית בצפון מול החיזבאללה ועל איראן המורתעת שמנסה לגנוב תמונות ניצחון למרות הפחד שלה מישראל.

אל"מ (במיל') ד"ר משה אלעד:

"כולם מדברים היום על 'תמונת ניצחון על חמאס עזה' ומיטוט החמאס. תמונת ניצחון יכולה להיות על כוחות החמאס, על מרכזי הטרור, אבל לא לקחנו בחשבון שחמאס זה רעיון. יש חמאס בלבנון וסוריה ובמקומות נוספים, לכן צריך להגדיר את זה נכון. אם המטרה להוציא את חמאס מעזה, זו מטרה לגטימית. השאלה הראשונה, איך להגיע אליה? נראה שלקחנו על עצמינו משימה יותר מידי גדולה וזה מורגש בשטח.

לדעתי יש שתי אפשרויות: או שנקצר את התהליך או שנשקיע את כל מה שיש לנו ונלך על זה עד הסוף, גם אם זה ייקח עוד שנה. איפה אנחנו בסיפור הזה? אנחנו רחוקים מזה. לא מבחינת הציבור הישראלי ובוודאי לא בציבור הפלסטיני שהוא חוגג באופוריה של ניצחון כי צה"ל לא מצליח לנצח אותם.

לגבי הקרדיט האמריקאי להמשך הלחימה, אומר אל"מ ד"ר אלעד: "יש לנו קרדיט, אמריקה עדיין איתנו. היא לא יודעת כמה זמן אנחנו צריכים, כי גם אנחנו לא יודעים...

"ברגע שנדע כמה צריך נדרש עוד למשימה, נוכל לבוא לאמריקנים ולומר להם "אנחנו צריכים את הזמן הזה והזה". כרגע אין לנו נקודת זמן כזו כי אין לנו מושג. אני חושב שעם כל המודיעין המצויין בנקודה מסויימת חשבנו שיהיה יותר קל לגבי הלחימה בתת הקרקע ויהיה יותר קל לפצח את המנגנונים והמנהרות ולהגיע לראשי החמאס. מה שצריך לפי אנשי הצבא זה עוד זמן. יש שאומרים שהמשימה לא אפשרית, היא אפשרית, אבל יחייב בתוספת של כל מיני אמצעים מיוחדים ובעיקר משאב חשוב שקוראים לו זמן.

"הוכחנו לאמריקאים ולאירופה שכל מה שהם ביקשו הם קיבלו. הכנסנו שיירות מזון וזה עולה לנו לא מעט בהישגים. שיירות המזון לעזה גורמות לנו בעיה קשה מאוד, עוצר לנו את המומנטום, נותנת לחמאס לקבל את האספקה. אם נמשיך באותו קצב, אני מניח שהם יתנו לנו להמשיך את העבודה בלי לעורר יותר מידי רעש בנושא הזה.

האזינו לריאיון המלא:

ד"ר אלעד מתייחס בדבריו גם לסיטואציה שבה המתווכים יציעו עיסקה של החזרת כל החטופים תמורת הפסקת הלחימה המוחלטת: "אסור שאנחנו נצא מעזה וחצי עבודתנו בידנו, כאשר לפחות החטופים איתנו וראשי הטרור בחזקתנו או מתים. כל מה שפחות מזה, מבחינת הפלסטינים, יהיה להם ניצחון מרהיב.

אני מתראיין ברשתות הערביות והחגיגה שם בעיצומה. הכל הפוך. אני אומר להם, חכו, אנחנו נדבר בסוף המערכה. ברור שהם רוצים להעלות המורל לחמאס. עניתי להם שנהיה סבלניים מספיק כדי להגיע למטרה. אוי לנו אם נצא דקה לפני השגת המטרות. זה יתקבל כהפסד קשה לישראל ואמריקה תראה אותנו כמי שלא משלימה משימות, אם נעז לעשות זאת.

אל"מ אלעד מתייחס גם לעניין ההסברה הישראלית המקרטעת: "המערכות הראשונות שהייתי נוכח בהן היו האינתיפאדה הראשונה ועד תקופת אוסלו. למדתי על בשרי בצורה מאוד כואבת שמה שלא תעשה בהסברה הם תמיד יהיו האנדרדוג וההסברה הישראלית לעולם לא תנצח.

הגיע הזמן להפסיק להתעסק בדבר הזה ולנקז את כל הכוחות לשדה המערכה. בתקשורת העולמית אומרים לך "אנחנו לא נגדכם, פשוט הולכים לאיפה שמעניין ולסיפור הטוב, היינו אצלכם ב-7 באוקטובר, הסיפור אצלכם נגמר אז הלכנו לעזה...

אש"ף לדוגמא, יש להם מערכת הסברה שכוללת 25 מסבירים מהטובים ביותר. הם מכונה משומנת שיודעת תמיד להגיב בזמן, מראש ובדיעבד. אין לנו סיכוי לא בכוח האדם ולא באמצעים לנצח אותם. תמיד אני אומר לפלסטינים: יש לכם השקעה גדולה בהסברה אבל מדינה לא תהיה לכם. זה הסיפור על רגל אחת.

הזירה הצפונית: "התחושה שלי שאנחנו נותנים יותר מידי לאיראן קרדיט כמפלצת. אם אני בוחן אותה בעשר 15 שנים האחרונות, אתה רואה שכל פעם שפגענו בהם כואב, הם לא מגיבים. ואם מגיבים אז התגובה היא פחדנית. באירועים קודמים הגיבו בארגנטינה ולא בעימות פנים אל פנים. צריך לשמר את ההרתעה הזאת, כי הם לא נכנסים אותנו למגע ישיר.

לגבי לבנון, היא 'כוח פרוקסי' של איראן והם מקבלים את כל התמיכה כדי להילחם בנו כאשר הידיים ידי חיזבאללה ומי שמנחה אותם הם האיראנים. איראן נלחצה מכל הסיפור הזה. מה שנסראללה עושה, הוא מראה לעולם הערבי שעושה משהו, בלי להיכנס למערכה מלאה, סוג של מלחמת התשה.

לדעתי צריך ללכת על לבנון בכל הכוח ולהוריד אותם לתקופה ארוכה. אני משער שנסראללה יפסיק את הלחימה וידרוש מו"מ להשיג כמה הישגים מבחינתו. ההבדל, שלנו זה חיים ומוות, אצלו זו רק אופציה."