פולמוס העירוב בקראון הייטס חוזר: הרב נחום זאיינץ מגיב
ב"ה
הרב נחום שמריהו זאיינץ, קראון הייטס
דעת כ"ק אדמו"ר על התקנת עירוב[1]
לפני כחצי שנה, פרסמתי מכתב ארוך באנגלית מכ"ק אדמו"ר, אודות עשיית עירוב בעיירות. מכתב זה פורסם באתרי האינטרנט החב"דיים באנגלית.
כמו כן, בהתוועדות יו"ד שבט ב-770 ה'תשפ"ג, חולקה תשורה עם תרגום המכתב ללה"ק (התשורה בעצמה לא פורסם באתרים, אבל הופץ על ידי כמה באיזה קבוצות וואצאפ שונות).
לאחר זמן, נשמעו ופורסמו טענות, שכביכול – חלילה וחס – עיקמתי את הכתובים והכנסתי פירושים זרים לדברי כ"ק אדמו"ר רח"ל.
חככתי בדעתי אם מוטל עלי לענות לטענות השונות והמשונות הללו, מצד כמה טעמים, ראשית, שהרי ברור לי שמענה שלי יגרור שוב תגובות הלוך ושוב, והוא דבר שאין לו סוף, וללא שום תועלת ותכלית. טעם נוסף, מפני שלדעתי אין עניין להפריך טענות כה מגוחכות ומופרכות, וכמו שאין צורך להפריך טענה שאור הוא חושך וחושך הוא אור, ואדרבה – עצם ההתייחסות עשויה לתת לגיטימציה לדעה מופרכת זו.
למרות הכל, לאחר התייעצות עם איזה ידידים הוחלט שכיון שהטענות נשמעו ופורסמו באופן רחב, יש לענות למה שכתב, ואף שיודע אני שתגובה זו יכול לגרור לכך שהוא יענה בכל התוקף כדרכו. זאת ועוד: היות ומלכתחילה התשורה לא פורסמה דיו, ולא פורסם באתרים לכן רבים לא ראו את מכתב כ"ק אדמו"ר במקורו, וראו זאת רק בפרשנותו המוטעית בטענות המשונות, ויש לעקור ולשרש סברא זו. ובפרט בנוגע תרגום המכתב ללה"ק, שיש בזה משום גניבת דעת, מכיוון שלא התפרסם באתרים בלה"ק, וממילא ציבור קוראי ודוברי לה"ק ראו רק את התגובה של הנ"ל. ולכן אגיב כאן באופן חד פעמי, למען העמדת הדברים על דיוקם.
השמועה הרווחת במשך השנים – כ"ק אדמו"ר שלל עשיית עירוב
בכלל, במשך השנים, הדבר היה ידוע ומפורסם בקהילות מסודרות של ותיקי אנ"ש בחו"ל (בעיקר בארה"ב וקנדה), שמצד סיבות מסויימות כ"ק אדמו"ר אינו תומך בהקמת ובתיקון עירובין, וכך היה המנהג הרווח – שגם במקומות בהם הותקן עירוב, היראים והמקפידים מאנ"ש במקומות אלו לא השתמשו בעירוב (ועכ"פ – שמעו על מסורת זו בשם כ"ק אדמו"ר). [יש לציין שאין אנו דנים בנוגע למקומות קייץ (קעמפ"ס וקאנטר"י) וכדו', שהמציאות שונה קצת, ואין כאן המקום לזה].
יצויין, שזאת בשונה מהמנהג הרווח בזה באה"ק, ששם הרבה מאנ"ש כן משתמשים בעירוב (ואע"פ שישנם שמקפידים על כך, אבל תורה על הרוב תדבר, וזהו המצב הכללי), בפרט כשזה מדובר ביחס לנשים וילדים. ועוד, שהרבה מתוך אלו הנמנעים באה"ק עושים זאת מצד איזה סיבות בהלכה, שהם קשורים ל"יר"ש יחמיר", או מצד שיטת הרמב"ם או מצד טעמים הלכתיים נוספים כמו בעיות עם עירוב מסויים וכדו' [ולדוגמא, ייתכן ובמקום מסויים יחמירו – מצד סיבות הלכתיים שונות – בעירוב, ולאידך במקום אחר יקלו מפני שהתנאים ההלכתיים מתאימים עוד יותר להקל בעירוב]. אמנם, לא היה כל כך ידוע שהנהגה זו נובעת מצד השקפת כ"ק אדמו"ר לשלילת העירוב כפי שרווחה השמועה בחו"ל (וזה בלי קשר לעניין של ס' ריבוא והמסתעף, אלא כעניין בפנ"ע), דבניגוד למצב בחו"ל שאפילו ילדים בחיידר שמעו משמועה הנ"ל, הרי שבאה"ק גם הרבה מהמבוגרים לא ידעו משמועה זו. וכל זאת מבלי להיכנס לגוף הדברים ולמקור השמועה ונכונותה.
והנה בעשור האחרון החל פולמוס בחו"ל בכלל, ובשכונת המלך קראון-הייטס בפרט, שהגיעו כמה והתחילו לטעון שכביכול דעתו של כ"ק אדמו"ר לא הייתה נגד התקנת העירוב, ועוד יותר, שרוצים גם לטעון שלא רק שלא היה נגד הקמת העירוב, אלא שבעצם כ"ק אדמו"ר תומך בהקמת עירובין, וכן רוצים להמציא דברים בדעתו של כ"ק אדמו"ר בעניין רה"ר. כטבעו של פולמוס, בפרט בימינו אלו בהם התקשורת מצויה, החלו דיונים רבים בדבר, ורבים (בעיקר מתושבי אה"ק, כנ"ל) התפלאו לשמוע על שלילת כ"ק אדמו"ר בענין.
והנה בשנתיים האחרונות, כתב אאמו"ר הרה"ג ר' שמואל שי' זאיאנץ רבות בענין (חלק מהדברים התפרסמו והופצו בקונטרסים בפני עצמם, וחלקם בקבצים תורניים שונים), בעיקר ובפרט מהפן ההלכתי, אבל גם התייחס להשקפת כ"ק אדמו"ר בענין. והנה בע"ה במהלך השנתיים האחרונות טרחתי רבות על כתיבת ספר עב-כרס עם מאות דפים שיסכם את שיטת כ"ק אדמו"ר בענין, הן בעניני הלכה והן בעניני השקפה, ואי"ה יצא לאור בחודשים הקרובים.
כאמור לעיל, בהתוועדות יו"ד שבט ב770, פורסם מכתב כ"ק אדמו"ר האמור (אלא שבעוד והמכתב המקורי באנגלית פורסם במקביל גם באתרים החב"דיים השונים, הרי שהתרגום בלה"ק לא התפרסם לע"ע באתרים, ומתפרסם כאן לראשונה כמצ"ב). הדבר עורר סערה, והמצדדים בהתקנת העירוב כתבו באתרים השונים בתקיפות גדולה ובלשונות חריפים נגדי, ודברים אלו פורסמו במקומות שלא פירסמתי את המאמר, ולכן היה חוסר הבנה אצל הקוראים, ולא הבינו את הדברים לאשורם. ולכן כאמור אין לי ברירה אלא לענות על דבריהם, ועלי החובה לפרסם את המענה באותם המקומות בהם פרסמו את טענותיהם המשונות.
המענה על הטענות המשונות
יודגש, כי כאן יובאו אך ורק עיקרי הדברים ונקודת התמצית בלבד של מכתב זה, מבלי להיכנס לפרטי הדברים. במאמר ארוך נפרד (מצורף כאן למטה) התייחסתי באריכות בביאור המכתב להבין כל דבר במכתב כראוי. וכל זה בנוסף על הספר שיצא לאור בע"ה בהמשך השנה, שיבאר את כללות השיטה של כ"ק אדמו"ר בעניין עירוב, כאמור. בתגובה שלי כאן אתייחס רק למכתב שפורסם נוסף למכתב שנשלח להרב מוסקוביץ (מכיוון שמטרתי בהוצאת המכתב לאור לא הייתה לדון ולבאר את שיטת כ"ק אדמו"ר בכללות, אלא לתת מבט מסויים שמודגש במכתב זה). ובספרי שיצא לאור בעז"ה בקרוב אדון באריכות גדולה בדבר השיטה של כ"ק אדמו"ר באופן כללי.
ראשית, אני מציע לכל הקוראים להדפיס את המכתב המקורי, ולקרוא את מה שכתבתי בתשורה, ואח"כ שיקרא את דברי המגיב, ואחרי זה יראה בעיניו מי מעתיק את דברי הרבי כפשוטם בדקדוק ובשלימות, ומי מנסה "לפרש" את שיטתו בתוך דברי הרבי.
ובקשר למכתב עצמו, אקדים בהדגשה חשובה (כפי שכבר נתבאר במאמר באנגלית, וכן בתשורה הנ"ל), שמהקטע שמתפרסם כאן לראשונה אנו רואים חידוש גדול, שלא מדובר על מכתב פרטי, אלא מכתב אותו שלח כ"ק אדמו"ר לכמה אנשים, במטרה ברורה שהמכתב יישלח לכמה רבנים ויתפרסם ברבים (שהרי המכתב נכתב במקום אסיפה שרצו לקבוע עם כ"ק אדמו"ר לדיון בנושא).
עוד יש לציין שרואים את הדחיפות שכ"ק אדמו"ר ראה בעניין, עד שמחמת החשיבות הגדולה, שבאופן יוצא מן הכלל נשלח בעיצומו של חול המועד, מה שמראה שאין זה עוד מכתב, אלא עניין חשוב ביותר.
ולגופו של המכתב, כאמור לעיל שישפטו הקוראים – יראו את התשורה וילמדו את המכתב, ויווכחו לדעת שלא כתבתי פירושים, אלא העתקתי את הדברים כפי שמופיעים במקורם שחור ע"ג לבן, וכך גם יוכל לראות את 'נכונות' דבריו.
והטענה המשונה – שהדגשת אי אלו נקודות תשנה את כל משמעות המכתב – מופרכת! וכפי שכתבתי, שכל אחד יכול לקרוא ולעיין בעצמו את המכתב, ולראות עד כמה מופרכת טענה זו.
ובכלל, פלא עצום שמכתב כה מפורש מקבל פרשנויות מוזרות ההופכות את הפשט מן הקצה אל הקצה!... עי"ז שהוא פשוט מוחק מכתב שלם, וממציא דבר חדש, רק בגלל שיש לו קושיא על המכתב.
נוסף על כך, ההנחה שממנה רוצה להכריח את הפירוש שלו, היא מיוסדת על ההבנה שלו בשולחן-ערוך, ומכיוון שבוודאי לא יכתוב כ"ק אדמו"ר דברים נגד השו"ע, ומזה הוא "מוכרח" לפרש את דברי המכתב באופן אחר. אבל האמת היא שפירוש שלו בדברי השו"ע אינו מוסכם כלל, ורבים מפרשים את דברי השו"ע באופן אחר, וממילא ברי הדבר שכ"ק אדמו"ר אינו מחוייב דווקא להבנתו בשולחן ערוך!
ובעצם מה שהוא עושה למעשה, שבפירושו בדברי המכתב, הוא מנסה כביכול – עפ"ל – "לעזור" לכ"ק אדמו"ר שדבריו לא יתפרשו כהולכים נגד השולחן ערוך, ולמעשה הוא רוצה שהדברים לא יראו כהולכים נגד דעתו האישית, כשהוא קורא לדעתו האישית, דעת ה"שולחן ערוך".
בנוגע לטענתו שהבעיה בעירוב של מנהטן הייתה מפני השאלה האם סומכים על ים כמחיצה, הרי זה פשוט אינו נכון (וטעות במציאות)! שהרי שם לא סמכו רק על הים כמחיצה, אלא ששם היו גם מחיצות שהיו בנויות בידי אדם. שנית, עולה ברור שכ"ק אדמו"ר לא מתייחס לטענות אלו כאן ולא מצד זה שולל את העירוב. שלישית, הוא מסלף את המשמעות במכתב של כ"ק אדמו"ר אל הרה"ג הר' יוסף דוד מושקוביץ, בפרט בנוגע לטענותיו על הסיבות לפסילת העירוב. וראה בכל זה באריכות בהמאמר הארוך.
טענה נוספת הייתה שבחלק הראשון כ"ק אדמו"ר כותב שדעתו שכן יש לעשות עירוב, ועל זה כתב בתוקף "ומה שפירש רנ"ז שכוונת הדברים היא שבמקום שאפשר לעשות עירוב מותר לעשותו, אבל אין חיוב, אלמלי היה זה חוכא ואטלולא אין לך זיוף וסילוף חמור מזה".
והתשובה על כך פשוטה למדיי, ראשית לא כתבתי כך, והוא מנסה להכניס דברים בפי כדי שיוכל לתקוף אותם! (ובכלל, הרי ידוע הכלל שבמילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי אינשי, ולמעשה כאן רואים שלמרות שכל אחד יכול לראות ולקרוא את התשורה שנכתבה בשפה פשוטה וברורה, אבל ידוע המאמר אודות אלה שלמרות הכלל כן משקרים כך!...).
ובאמת כיון שטוען עלי "חוכא ואיטלולא", הרי שבמומו פוסל! דהן בנוגע סילוף ועיוות דבריי, והן בנוגע "שכתוב" מחדש המכתב של כ"ק אדמו"ר (וראה בזה בארוכה במאמרי), שאלמלי היה זה חוכא ואטלולא אין לך זיוף וסילוף חמור מזה.
ולגופו של הטענה, הרי כ"ק אדמו"ר מסביר בארוכה בהמשך המכתב את הקשר דבריו – מתי כן ראוי לעשות עירוב ומתי לא, וכלשונו של כ"ק אדמו"ר באות ב': ש"מטרת הקמת העירוב לא תהיה בכדי לאפשר ליהודי לקחת את טליתו לבית הכנסת בשבת, אלא רק בכדי להציל מאיסור את אלו המטלטלים בלאו הכי בשבת". ע"כ. ואח"כ באות ד': "וכאמור, אין מטרת העירוב על מנת לאפשר לאלו השומרים שבת לטלטל בשבת", ע"כ. וכמבואר שם באריכות באות ב' בשלימות, שכ"ק אדמו"ר מבאר בבהירות את כוונתו באות א'.
[כאמור, לא באתי כאן לעמוד באופן כללי על דעת הכ"ק אדמו"ר בענין, שכל זה תבואר בעז"ה באריכות גדול בספרי].
סומכין על השמועות – ממ"נ
נ.ב. כאמור לעיל, עיקר מטרתי היתה לפרסם את המכתב, ולא את כללות דעת כ"ק אדמו"ר וכל הפרטים בשיטתו בזה, שעל כך אני עמל בכתיבת הספר, וביחס לכל הטענות השונות (ולפעמים משונות) לכך שכ"ק אדמו"ר תמך בהקמת עירוב בכמה מקומות – אשיב שם (ושם אני חולק על דברי הטענות בתוקף גדול, ואין בכוונתי להתייחס כאן בנוגע שמועות מסויימות). אבל למרות זאת, ברצוני להדגיש נקודה חשובה:
המגיב הנ"ל טוען שאין לסמוך על שמועות שונות (כולל אלו שנמסרו ע"י הרי"ל גרונר ע"ה), הגם שהוא בעצמו סומך על שמועות שונות ולפעמים משונות. וזהו דבר משונה ביותר, שמצד אחד תוקף אחרים על קבלת דברים שמגיעים משמועות, בו בזמן שהוא בעצמו סומך ותומך את דברי טענותיו על שמועות שונות.
לקריאת מכתב הרבי, כפי שנדפס בתשורה, לחץ כאן.
לקריאת התגובה המלאה עם הסבר באריכות לחץ כאן.
[1]) הערת העורך: התלבטתי מתחילה אם השעה כשרה לפרסם דבר זה, בזמן כזה, כאשר כלל ישראל נמצא בעת צרה, שעה שבה יהודים נלחמים על נפשם. ולכאורה יש דברים יותר ראויים וחשובים להתעסק בהם. אבל מכיוון שהמגיב ממשיך לפעול בעניין זה דווקא בתקופה זו, אני חש חובה להגיב כעת, ולא לדחות את התגובה שלי לזמן אחר.
מאפשרים לכם לקבל
