מאמר דעה: "הרבי השתתף בתיקוני עירוב בערים גדולות"
מאמר מהרב אליהו הומינר בו הוא מפרש את מכתב הרבי – באנגלית – בנידון העירוב במנהטן, שהתפרסם לאחרונה על ידי הרב נחום זאיינץ בתיאור "פרסום ראשון". למעשה מדובר במכתב שעיקרו התפרסם כבר לפני שנים, וכעת מופיע בשינויים דקדוקיים קלים ובתוספת קטע קצר שאיננו נוגע לגופו של העניין הנידון.
יצוין כי הרב ברוך אוברלנדר, רבה של הונגריה ושליח הרבי, סמך את ידו על הדברים ועודד את פרסומם.
הקדמה:
בטרם אחל במלאכה, אעמוד כאן על כמה הקדמות הנחוצות לבירור דעת ק' של הרבי בנידון העירוב:
- מפורסם לכל שהרבי תמך ואף השתתף בכספו בכמה וכמה תיקוני עירובין שנעשו באופן פומבי, הן בעיירות קטנות והן בערים גדולות. הלכך, מובן מאליו שכל המנסה לפרש את החששות שהעלה הרבי לגבי עירובין – ואת מה שכתב שאין לתקן עירובין אלא בחשאי – דקאי על כל עירוב, הדבר ברור שהוא מוטעה לחלוטין והולך בדרך עקלתון.
- כלל יסודי וחשוב שהרבי הודיע בנוגע לכל מכתביו ושיחותיו, שאין ללמוד מהם שום הוראה לנטות מפסק השולחן ערוך. ובלשון הרבי: (אוצר המלך עמוד רי)
- מפורסם בכל תפוצות ישראל שהרב צ"ל פוסק אך ע"פ שו"ע (ולא ע"פ רמזים של מכ' וכיוב, ואפילו לא ע"פ מכתבים, כי מכ' שבהיפך השו"ע בטל".
"הכרזתי בהתועדות – שטיפשות לומר שאמרתי ר"ל לעשות היפך פס"ד השו"ע ורק טיפש יאמין לזה". (אוצר המלך עמוד רי)
ובנוגע לדברים שאומרים בשמי שהם היפך השו"ע – אמרתי כו"כ פעמים, והנני חוזר וכופל עוה"פ, שכל ענינים כיו"ב הם שקר גמור! ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברא מבהילה כזו (שיתעורר צורך לשלול אותה) – לא מצד ענין של צדקות, צדיק גמור וכו', עד ל"עמך כולם צדיקים, כי אם, מצד ענין של אנושיות, שכן, כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לעשות היפך השו"ע, ח"ו! (התוועדויות תשמ"ז ח"ב ס"ע 490)
- אי אפשר ללמוד הוראות כלליות מתוך מענות ומכתבים שנכתבו לאדם מסוים במקום מסוים ובמצב מסוים. ובלשון הרבי: (אגרות קודש חלק כד עמוד כד)
"אין מענה אחד נוגע לחבירו, אפילו באם הי' תוכן השאלה מתאים במאה אחוז, שהרי הוא (המענה) תלוי באופן השאלה וסגנונה, תכונת נפש השואל וכו' שברוב הפעמים כל זה משפיע על המענה, וק"ל".
כל המתעלם מכללי יסוד אלו ומבאר מכתב ק' זה או אחר באופן שעולה ממנו חשש והסתייגות מדין השו"ע הפשוט, הריהו טועה בוודאי, וסופו שיבוא לידי מסקנות משונות כדוגמת אלה של רנ"ז, כאילו גזר הרבי גזירה חדשה ח"ו כנגד קיום מצות עירוב בימינו. אכן, "רק טיפש יאמין לזה".
תקציר של הנקודות במאמר:
- בתחילת הדברים מביע הרבי את דעתו הברורה, שיש להקים עירוב בכל מקום שבו הדבר מתאפשר בכשרות:
ראשית כל, באופן עקרוני דעתי שבמקום בו ניתן להקים עירוב על פי ההלכה, אזי יש להקים עירוב. דעתי זו מבוססת על דעתם של הרבה פוסקים, כולל דעתו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו
ומה שפירש רנ"ז שכוונת הדברים היא שבמקום שאפשר לעשות עירוב מותר לעשותו, אבל אין חיוב, אלמלי היה זה חוכא ואטלולא אין לך זיוף וסילוף חמור מזה.
ב) הרבי כתב בהתחלת המכתב שהבעתי את דעתי בעבר, לפני מספר שנים, כאשר נושא זה עלה על הפרק, ודעתי לא השתנתה מאז, ונראים הדברים שהכוונה למכתב (אגרות קודש חלק טז, עמוד שז (ששלח הרבי להגה"צ הר"ר יוסף מוסקוויטש בעת סיום תיקון העירוב במנהטן. ושם ביאר הרבי שהעירוב לא היה כשר לכתחילה לפי שו"ע אדה"ז, כי העירוב הסתמך על הים כמחיצה, ויש גזירה שמה יעלה הים שרטון (והמחיצות יתבטלו) וימשיכו לטלטל כבתחילה. זאת אומרת שהרבי לא חידש שום גזירה נגד מצוות עירוב, אלא דיבר על החשש של חז"ל.
וכמו שכתב הרבי במפורש:
הנני מתחשב בזהירות הנצרכת להקמת עירוב כזה בנסיבות הטובות ביותר, ובפרט במצב ובמקום הנוכחי, נוכח האפשרות שהעירוב ייפסל.
הרבי כותב שהחשש שהעלה קאי על "כזה עירוב" ובעירוב מסוים ממין זה ישנם חששות כאלו אפילו בנסיבות הטובות ביותר (כלומר: מאז ומתמיד, גם בשנים מקדם) ובפרט במצב ובמקום הנוכחי. ולכן כל המעלה חשש כללי הקיים בכל עירוב (כהבנת רנ"ז בדעת הרבי), אינו אלא יוצא לחלוק על שלמה המלך ועל כללות מצוות עירובין, שהרי לגבי חשש זה כתב הרבי שהוא "קיים בנסיבות הטובות ביותר".
- בקטע הבא במכתב נראה שהרבי מתייחס למטרת העירוב:
לאור האמור לעיל, הרי זהו צורך מוחלט שאם יבנו עירוב - אם ישנה בכלל אפשרות הלכתית לכך – הדבר צריך להיעשות בסודיות גמורה. הוי אומר שמטרת הקמת העירוב לא תהיה בכדי לאפשר ליהודי לקחת את טליתו לבית הכנסת בשבת, אלא רק בכדי להציל מאיסור את אלו המטלטלים בשבת בלאו הכי.
והנה הדבר פשוט וברור שדברי הרבי נסובים על העירוב במנהטן וכיוצא בו, שיש בו חסרונות וחששות הלכתיים, שהקמת עירוב כזה היא כדי "להציל מאיסור את אלו המטלטלים בשבת בלאו הכי", ודבר זה אינו צריך לפנים כלל וכלל, אלא שעינינו הרואות במאמרו של רנ"ז שמדייק מכאן שלדעת הרבי אין לטלטל לכתחילה באף עירוב!
ותמה תמה אקרא: הייתכן שבמכתב פרטי זה בא הרבי לשלול ח"ו את פסק השו"ע ואת מנהגם המפורסם של רבים מגדולי ישראל (כולל רבנו האריז"ל) (שער הכוונות עמוד ו וראה נימוקי או"ח הלכות שבת עמוד רכט( לטלטל בעירוב לכתחילה?!
והלא במקום אחר (ליקוטי שיחות חלק יא עמוד 64) ציין הרבי לדברי הפרישה (או"ח ר"ס שצה), שכותב במפורש על תקנת עירובין "שהיא מצוה "לצורך הנאתו, כדי לטייל או להביא צרכי אכילתו, וזה מצוה, כמ"ש (ישעי' נח, יג) וקראת לשבת עונג". וכן ציין (אגרות קודש חלק ט עמוד 43 ועמוד 165) לדברי החת"ס (או"ח סי' צט) שכתב "וכמה צער ודוחק יסבלו הגדולים הנזהרים, ובפרט בענין תפלה בבית הכנסת ביום ש"ק בהבאת הסידורים להתפלל מתוכו וטליתים וכדומה". וברור כשמש בצהריים שלא עלה על דעת הרבי להורות שלא לטלטל בעירוב מעליא, הכשר לכתחילה.
- קטע הרביעי של מכתב הרבי:
רביעית, במקרה ויוחלט שישנו צורך להקים עירוב מבלי לפרסם על כך (כאמור לעיל), השאלה שיש לשאול היא: האם יש לפסוק לפי השיטות של כמה פוסקים המקילים בנוגע לאפשרות הקמת עירוב במקום זה, וזאת בכדי להציל מאיסור את אלו המטלטלים (וכאמור, אין מטרת העירוב על מנת לאפשר לאלו השומרים שבת לטלטל בשבת). אבל לדעתי זה לא יהיה נכון, וזאת משתי סיבות חשובות:
- על רב או דמות הלכתית מוטל החיוב לנהוג בכל פרט כמובא בשולחן ערוך.
כאן תרגם רנ"ז "של הפוסקים המקילים", והמשמעות היא שגם אם אינם מיעוט אין להסתמך עליהם אלא להלך אחר המחמיר. אך המעיין בלשון המכתב המקורי יראה שיש כאן טעות גדולה, כי הרבי כתב "the more lenient view of some poskim" היינו שזוהי דעת יחידים [ודו"ק היטב שבתרגום של "בית משיח", שעליו התבסס רנ"ז, כתבו "לפי השיטות המקילות של חלק מהפוסקים", שזוהי לשון שאין ממנה משמעות ברורה לא לכאן ולא לכאן, ורנ"ז הלך ותרגם "של הפוסקים המקילים", ויש ללמד עליו זכות שזוהי טה"ד בלתי מכוונת].
אם כן, דעת הרבי שאין לתקן עירובין שלדעת רוב הפוסקים אי אפשר לתקנם, גם לא בחשאי.
באשר לעירובין כשרים שאין עליהם שום חשש, לכאורה משמע משטחיות הלשון כאן שעליהם נאמרה העצה לעשותם בחשאי, אבל (מלבד זרות העניין כשלעצמו) מפורש בדברי הרבי לא כך, שהרי בתחילת מכתב זה נאמר שהצורך בסודיות כרוך "בזהירות הנצרכת להקמת עירוב כזה .. במצב ובמקום הנוכחי .. שאם יבנו עירוב - אם בכלל ישנה אפשרות הלכתית לכך - הדבר צריך להיעשות בסודיות גמורה", היינו שהדברים אמורים רק בעירוב שאיננו כשר לכתחילה.
ועל כרחנו לבאר בזה שיש חילוק בין עירוב המסתמך על "כמה פוסקים מקילים", שדעת הרבי היא שאין להקימו כלל, ובין עירוב המסתמך על מחיצת הים וכיו"ב, שהוא עירוב כשר על פי שיטות עיקריות בפוסקים ושהובאו להלכה בשולחן ערוך, שעירוב כזה "זכות גדול ונפלא הוא" להקימו, אלא שדעת הרבי היא שיש לעשות זאת בחשאי, שלא לגרום לתקלה (העלולה להיגרם כתוצאה מהסיבות שבגללם הכרעת הפוסקים היא להחמיר, ובענייננו – "שמא יעלה הים שרטון").
ואף שאדה"ז פסק שהעיקר כדברי הרמ"א, מכל מקום מכיון שבאותו מקום ובאותו זמן האפשרות היחידה הייתה להקים עירוב המסתמך על הים כמחיצה, ומכיון שהשיטה שהים עולה למחיצה היא שיטה שהובאה להלכה בשו"ע (וגם אדה"ז מביאה בדבריו), הרי ש"זכות גדול ונפלא" לתקן עירוב כזה, שהרי "מצוה לחזור אחר עירובי חצירות כדי שלא יבואו לטלטל באיסור" כפי שהביא אדה"ז בשולחן ערוך שלו.
אלא שעירוב כזה, אין לעשותו בפומבי לדעת הרבי, כדי שלא יבואו החרדים לדבר ה' להקל ולטלטל לכתחילה בעירוב שאיננו כשר לכתחילה.
וראיה גמורה לכל ביאורנו כאן – מכך שהרבי עודד את הקמת העירוב במנהטן, וכתב להרב מוסקוויטש (אגרות קודש חלק טז, עמוד שז) שזוהי "זכות גדול ונפלא", וכן כתב הרבי במכתב אחר (ליקוטי שיחות חלק כ"א, עמ' שפד):
בכלל, כשבקרני עד"ז... ושאל חוו"ד, אמרתי לו אשר יישר חילי' של המתעסקים בזכות הרבים הכי גדולה זו, אבל יש לעשותו מבלי כל פרסום ועי"ז יסורו כמה חששות.
ובהכרח לבאר שדברי הרבי שיש לעשות את העירובין בסודיות מוסבים על העירובין שאינם לגמרי לכתחילה (ע"פ שוע"ר), והקמת עירובין כאלו הרבי עודד בהחלט, ומ"ש הרבי כאן שאין להקים העירוב כלל הכוונה לעירובין המסתמכים על שיטות יחידים נגד פסק השו"ע, ואילו עירוב הכשר לכתחילה אין שום סיבה שלא לפרסמו.
- כאמור לעיל בסברות מוכרחות, דברי הרבי שיש לתקן עירובין בחשאי (וכן שמטרת העירוב היא להציל שוגגים ומזידים ולא לעונג שבת) אמורים רק בעירובין שאינם כשרים לכתחילה.
[ולהעיר: הסיבה לכך שלא עירבו במנהטן בצוה"פ היא משום שהדבר לא היה אפשרי אז, כי לא היה לזה רשיונות מהממשלה. מאידך, כיון שמנהטן היא אי המוקף ועומד מד' רוחות (עכ"פ בדיעבד), וזהו ההסבר לכך שקמה רוח בהרב מוסקוויטש ובהרב אייזנשטאט לתקן העירוב שם, אף שהגר"מ פיינשטיין שהתנגד לתיקון עירוב במנהטן והיה תושב שם. הייתה אפשרות להקים בו עירוב של דיעבד (מהסוג הב', שיש לו מקום בשו"ע), משא"כ בברוקלין שלא הייתה אז אפשרות אפילו לעירוב כזה (כי היו צריכים להרבה צוה"פ לסתום הפרצות).]
והנה, על פי ההקדמות שבראש דברינו (שהם בבחינת מפורסמות שאינן צריכין ראיה, ובכל זאת כיון שבדורנו דור יתום יש הנבוכים בזה הבאנו לזה מקורות במענות ושיחות הרבי), מובן שאין מקום להקשות מדוע לא כתב הרבי בפירוש שדבריו אמורים רק בעירוב שאינו כשר לכתחילה, שהרי: א) מדובר במענה פרטי, וכנ"ל מדברי הרבי "אין מענה אחד נוגע לחבירו", ב) משום שלרוב פשיטותו אין שום צורך לשלול סברא משונה זו שכוונת הרבי (במכתבו זה) לחדש גזרה ח"ו כנגד מצוות חז"ל, שזהו דבר שלא יעלה על הדעת כלל, וכנ"ל מדברי הרבי "מכ' שבהיפך השו"ע בטל".
וכבר חיווה הרבי דעתו כנגד הסברא שעלתה בשנת תשי"ד לנהוג בתיקוני עירובין בזמננו באופן של שב ואל תעשה עדיף, שאז פנה הרב מוסקוויטש אל הרבי בשאלה מהי דעתו בעניין זה (תיקון עירובין עמוד סז) והרבי השיב לו בהחלטיות כנגד סברא זו (אגרות קודש חלק ט עמוד מג-מד ועמוד קסו), בציינו לדברי גדולי הראשונים והאחרונים, התשב"ץ, הרא"ש, השיטה מקובצת, החתם סופר והבית אב, דכולהו כתבו בהדיא שמצווה גדולה לערב, ושהמונע מלערב הוא בגדר כופר ומכשיל הרבים בחילול שבת ר"ל.
ולדוגמא נביא כאן את דברי הבית אב (תנינא סי' א):
וכל שכן הוא דאין לנו להחמיר ח"ו שלא לתקן עירובין מצד יראת שמים בסברות בדויות וכוזבות, לומר דזה יגרום זילותא לקדושת שבת ושמא יטלטלו דברים המוקצים וכדומה, ונאמנים דברי התשב"ץ שאמר כי אם אינו הדיוט הנה מינות נזרקה בו, כי הוא חולק על התלמוד והפוסקים המתירים סתמא ולא חשו להני סברות בדויות.
ואוי לנו שבימינו נשמעות סברות בדויות כאלו בפהרסיא מפי יראים וחסידים, ולא עוד אלא שמכריזים על עירוב כשר לכתחילה שהוא פסול, ועוד טועים ומטעים לעשות זאת בשם הרבי.
והגע בעצמך: וכי משום שאנו רואים אנשים הנכשלים בבישול ביו"ט בסמוך ממש לשבת (שהוא איסור דאורייתא) נבוא לבטל מצות עירוב תבשילין? או אם נכשלים אלפי יהודים באכילת טרפות ר"ל (כידוע מהמקרים הנוראים לאחרונה בניו ג'רסי ובמונסי וגם בדרום אפריקה, ובשאר מדינות המלך כו') נבוא לבטל מצות שחיטה (שהיא רשות, וכ"ש לעירובין שהיא מצווה חיובית)?
נמצא ששיטת הרבי בעירובין היא כדלהלן:
|
עירוב שאפשר להקים באופן שיהיה כשר לכתחילה |
יש לעשות בפומבי |
|
עירוב שאפשר להקים באופן שיהיה כשר רק בדיעבד |
יש לעשות בסודיות גמורה |
|
עירוב שאפשר להקים רק אם נסתמך על דעות יחידיות, נגד פסק השולחן ערוך |
אין לעשות כלל, גם לא בסודיות |
וכאמור בראש דברינו, מעשה רב שהרבי תמך ואף השתתף בכספו בתיקוני עירובין שנעשו בפומבי, הן בעיירות קטנות והן בערים הגדולות. ואפרט כאן את המקרים הידועים לנו:
- תיקון העירוב בכפר חב"ד (אגרות קודש חלק יג עמ' שצו.)
- תיקון העירוב במושב בר גיורא (ראה אגרות קודש חלק כ עמ' קמט, ועמ' שו. וראה גם תשורה מחתונת ידידי הרה"ג ר' לוי הולצמן שי', ובספר שליחות כהלכה עמ' קצד.) שהרבי השתתף בו בכספו.
- תיקון העירוב במיאמי (אגרות קודש חלק כב, עמ' רסה)
- תיקון העירוב בבוורלי הילס, קליפורניה, שגם בו השתתף הרבי בכספו, והדגיש שהשתתפותו היא בתנאי שהעירוב יהיה תחת פיקוח תלמידי חכמים ומורי הוראות מובהקים (על פי עדות הגאון הרב גבריאל ציננער שליט"א, מובא בקול קורא).
- תיקון העירוב בקווינס, שהוקם בעידודו של הרבי (גם כאן, בתנאי שיהיה ועד אחראי לבדיקת העירוב ולתיקונו אם ייפסל) ע"י הגאון החסיד הר"ר ישראל יצחק פיקארסקי זצ"ל ראש הישיבה בבית רבינו שבבבל, כפי שהעיד לי בנו הר"ר שמחה פיקארסקי שליט"א.
- תיקון העירוב ברוקאווי - ניו ג'רסי, שנעשה בעידודו של הרבי, כפי שהעיד הרב אשר הרסון שליט"א.
- תיקון העירוב בבני ברק ע"י הגאון החסיד הר"ר יעקב לנדא זצ"ל, שנעשה בעידודו הישיר של הרבי, כפי שהעידו על כך הר"ר יהורם אולמן שליט"א, הר"ר משה דוד גוטניק שליט"א והר"ר פנחס פלדמן שליט"א (עדותם הובאה בקול קורא הנמצא באתר www.chabaderuv.com)
- העירוב בירושלים עיר הקדש שהרבי שיבח את תיקונו, כפי שניתן לשמוע בהקלטה משיחת הרבי עם הרב מרדכי אליהו (ההקלטה נמצאת באתר www.chabaderuv.com.). בין הדברים אומר שם הרבי: "ישנם הרבה מערערים על העירובין, אבל בפשטות, על פי הש"ס, זוהי מצווה, וצריך לברך עליה בשם וכו' וכו'. [נוסף על זה,] מה שרואים בפשטות, שעל ידי זה נזהרים כמה וכמה מעניינים חמורים".
ושם גילה הרבי דעתו הק' גם בשאלת דין רה"ר דאורייתא בערים שאין בהן מפולש, וזו לשונו שם (מההקלטה, ראה בהערה הקודמת): הרב מרדכי אליהו אומר לרבי: "יש בירושלים דבר יפה. בירושלים החדשה. רחובות ירושלים הם לא ישרים, הם מעוקמים, מעוגלים, ככה בונים אותם". הרבי נכנס בדבריו ואומר: "אינו מפולש", וממשיך הרב מרדכי אליהו: "אינו מפולש, יפה מאד. מהשמיים גרמו לכך שלא יהיה מפולש, שלא יהיה דאורייתא, והמהנדסים כל פעם מנסים ליישר ולא מצליחים. תמיד נשאר לא מפולש", והרבי עונה (כמסכים) "זו טובה גדולה".
ביאור מכתב הרבי לעירוב במנהטן ותיקון עירובין בימינו - למכתב המלא לחצו כאן>>>
מאפשרים לכם לקבל
