השבוע הסתלק לבית עולמו הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל, ראש ישיבת "עטרת ישראל", וזקן חברי מועצת גדולי התורה הליטאית.

לפני כעשור שנים, בכ"ג מנחם אב תשע"ג, השתתף הרב אזרחי במעמד "ירחי כלה" הארצי השנתי של חסידי חב"ד, שנערך על ידי ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בכפר חב"ד.

את פניו של הרב אזרחי זצ"ל קיבלו בחיבה יתירה ראשי הישיבה הרב כ"ץ והרב גרוזמן זצ"ל, רבה של כפר חב"ד הרב אשכנזי זצ"ל, יחד עם גדולי התורה והרבנים שנכחו במעמד.

במשך שעה ארוכה נשא הרב אזרחי דברים נלהבים במעמד על חשיבות לימוד התורה לעם שבשדות, ועל גודל מעלת עריכת מעמד ה"ירחי כלה", כשהוא מאחל לראשי הישיבה החב"דית להגדיל תורה ולהאדירה.

השתתפותו הנדירה וההיסטורית של הרב אזרחי, חבר מועצת גדולי התורה הליטאית, במעמד התורני המרכזי של חסידי חב"ד, והמשא המאלף שנתן, עוררו הדים רבים ונרחבים בציבור הרחב, אשר ראה בכך אות וסימן נוסף לקשרים ההולכים ומתהדקים בין עולם התורה החב"די ועולם התורה הליטאי – חרף הנסיונות הנואלים להעמיד מחיצות בין לומדי התורה מכל החוגים.

בקשר עם פטירתו של הרב אזרחי, הננו מגישים כאן את התמליל המלא של נאומו ההיסטורי של הרב אזרחי ב"ירחי כלה".

*

מורי ורבותיי, גדולי ישראל, ראשי הישיבה, ואתם קהל קדוש.

מה מרנין לראות בית מדרש, שהפעם הוא מלא באנשים בעיקר מן "העם שבשדות". זה מרנין! זאת אומרת, שבמרכז החיים נמצאת תורתנו הקדושה! כולם מעוניינים לדעת אותה, כולם רוצים ללמוד אותה, והדברים כנראה בעזרת ה' יתברך הולכים ומתחזקים כהנה וכהנה. באמת מרנין לראות את זה!

הייתי רוצה לומר כמה מילים: אני לא אמור לדבר עכשיו כאן בדבר הלכה, אבל כמה דברים שאולי יהיו דברי חיזוק, בעזרת ה'.

אני בא מבית מדרש שלנו, אותו חולל ותיקן הסבא מסלבודקא, 'דער אלטער פון סלבודקא'. על ידי זה שהייתי קרוב, ואחר כך זכיתי להיות חתנו של תלמידו הגדול, המשגיח של ישיבת חברון, הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, למדתי כמה דברים.

אחד מן היסודות הגדולים של ה'אלטער מסלבודקא', היסודות החינוכיים שלו, זה כל כך חשוב שכל אחד מאיתנו ידע את זה. שומה על האדם ללמוד את מה שהקב"ה עצמו אצר באוצר הבלום הזה שנקרא 'אדם'. צריך ללמוד את כל הגדלות שהקב"ה נטע בכל האדם. ואחרי שיודעים את מה שהקב"ה נתן בכל אדם ואדם, צריכה להיות השאיפה לנצל את כל הדברים האלה לקרבת ה'. איך שהוא היה קורא לזה - ל'גרויסקייט'.

מצאתי דבר מעניין בפרשת השבוע של השבוע הבא, פרשת ראה. נאמר שם בפסוק הראשון: "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלקיכם, אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום, ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם".

"ראה אנכי נותן לפניכם היום" - יש כאן בעל הטורים, ואחר כך ראיתי שיש לו מקור בדברי חז"ל, ועוד אחרי כן ראיתי ב"דעת זקנים מבעלי התוספות". מה זה "ראה אנכי?" משה רבינו אמר לכלל ישראל 'תסתכלו עלי'. אומר ה"דעת הזקנים מבעלי התוספות" 'ממני תראו וכן תעשו'.

משה רבינו, נותן התורה, אומר 'ממני תראו וכן תעשו'. הרמב"ם אומר שבבחירה של כל אחד ואחד, כתוב ברמב"ם מפורש, שבידו להיות או כמשה רבינו או רחמנא ליצלן כירבעם בן נבט. שואלים, מה הפירוש שהאדם יכול להיות כמו משה רבינו? האומנם אפשר להיות כמו משה רבינו? אומרים על זה כל מיני 'פשטים'. אני מסופק אם כך לומדים רמב"ם בהלכות מאכלות אסורות. אני מסופק אם כך לומדים רמב"ם בהלכות נזקי ממון.

כתוב ברמב"ם שכל אחד יכול להיות כמו משה רבינו, או כמו ירבעם בן נבט, אז הדברים הם מדויקים. חס ושלום איני אומר כאן ביקורת על מי שאומר כאן פשט, אבל, מה כתוב? ובכן: האומנם, מסוגל האדם להיות כמו משה רבינו? ודאי! הקטנות היא של האדם, נתקטנו לא רק השיעורים אלא גם נתקטנו הדורות. גם על זה לא חושבים. צריך להבין שאם כל אחד יעשה את מה שמשה רבינו עשה, הוא יהיה משה רבינו. ואם הוא לא משה רבינו, זה בגלל שהוא לא עושה את מה שמשה רבינו עשה.

כתוב במדרש ב'תנא דבי אליהו רבה': בארבעה דברים היה משה רבינו גדול מבלעם הרשע, ובארבעה דברים היה בלעם הרשע גדול ממשה רבינו.

געהערט?! את זה אומר ה'תנא דבי אליהו'! ויש שם דוגמאות. משה רבינו אמר 'הודיעני נא את דרכיך', ואצל בלעם כתוב 'יודע דעת עליון', כך אומר 'תנא דבי אליהו'. זה לא דרשה של דרשן, זה אחד הדברים. מה קרה? אני יגיד לכם מה: כתוב אבל באומות בעולם מתנבא ב'כה'. מה קרה? כתוב שהריבונו של עולם רצה לפצות את אומות העולם, שאומות העולם באו בטענה לבורא עולם: אתה נתת להם ליהודים את משה רבינו, ולנו לא נתת. אז הקדוש ברוך הוא נתן להם את בלעם.

אני לא מבין. מישהו כן מבין? היתכן? אומות העולם הם שוטים? הם באים בטענה שנתת להם את משה רבינו, ואומרים להם, כן, נתנו לכם את בלעם. א רשע! טמא! מה זאת אומרת "נתתי לכם את בלעם הרשע?" האם זה סתם דיבורים?...

התירוץ הוא כנראה, רבותי, ברשותכם, שהקדוש ברוך הוא נתן בתוך בלעם הרשע את הכוחות שיש במשה רבינו, את בלעם הרשע עשה בלעם. כל מה שמשה רבינו צמח להיות משה רבינו כי הוא כל ימי חייו ברח מבלעם הרשע.

אומר לכם משל על הדבר הזה:

כולם יודעים שלקטר יש כוחות גדולים, הקיטור נותן לקטר כוחות גדולים, הוא סוחב אחריו עשרות קרונות. ומה יש בקרונות? שם יש העיקר, שם יש משאות, שם יש את כל החפצים. דברים שאי אפשר להעביר אותם בצורה אחרת, ממלאים קרונות, ומצמידים את הקרונות לקטר, והקטר הולך בדרכים פתלתלות, הרים גבוהים, מסתמא כל אחד ראה אי פעם את הדברים האלה. אבל הקרונות מובילים את העיקר, כל זמן שיש להם חיבור והם מרותקים לקטר. כאשר יש נתק מן הקטר - ככל שהקרון יותר כבד, הוא מתרסק אל התהום.

הקב"ה נתן לאדם ראש. לכל אחד יש ראש, עם מח, עם שכל, והשכל גם כן מורכב מכמה חלקים, מכמה רבדים. יש לו לאדם לב, והקב"ה עוזר, אזי הלב הוא לא רק לב בשר, אלא לב! 'ליבי ובשרי ירננו'. כנראה שהלב הוא לא רק בשרי. אלו הם הקטרים של כל האדם, כל המכונה הזאת. המכונה הזאת מובילה, היא יכולה לעשות "שטייגן", היא יכולה להעלות ולשגשג לגובהי מרומים.

אומר לכם 'ווארט' מראש ישיבת חברון זכרונו לברכה, רבי יחזקאל סרנא זצ"ל. הוא אמר פעם כך: הנשמה, נשמה אחת, ניתנו לה כל המצוות שבתורה. ויש מצוה אחת שבשביל המצוה הזאת בראו נשמה מיוחדת, נשמה יתירה, וזו השבת. רש"י אומר שזה כדי שיוכל לאכול, ולא יהיה ליבו גס בו, כך רש"י אומר במקום. שם בגמרא. מה הפשט? כל עניין השבת זה שהוא יכול לאוכל?

הפשט הוא שכל אדם מסוגל להפוך את כל הגוף שלו לנשמה, ה'נשמה'דיקער גוף'. אם האדם הולך וסוחב את הקטר, להיפך, הקטר נמצא בראשו וליבו נאמר, הוא סוחב את גופו, עם כל הקרונות. אבל אצל בלעם קרה נתק בין 'הקרונות' ובין 'הקטר', אז ככל שהוא גבוה יותר הוא מתרסק אל תהום פעורה יותר.

אומר הקב"ה לאומות העולם: אני נתתי לכם את בלעם, אבל אתם עשיתם את בלעם לבלעם. באידיש היו אומרים 'איר האט עם פאר בלעם'ט'. אתם בלעם'תם אותו.

הקב"ה ברא את האדם, הוא יצר שם איזה דבר, פלא והפלא ששמו אדם. מי חדר אל העמקות הזאת, אל הגדלות הזאת? אבל איזה חלק ממנו האדם מנצל, מה הוא עושה איתו, לאן הוא מגיע?

אם אדם יידע את מה שיש בו, את מה שמוטל עליו, הוא יגיע למרחקים, לגבהים. 'ממני תראו וכן תעשו'. ה'דעת זקנים' מביא שם גם כן מדרש, המדרש אומר, 'מה אתם חושבים' ככה הוא אמר, זה הלשון של המדרש, מה אתם חושבים אמר משה רבינו, מדוע אני משונה מן הכל כיוון שיש לי קירון עור פנים? ממני תראו וכן תעשו! מה הפשט ממני תראו? תעשו את מה שאני עשיתי! וזה אומר משה רבינו הוא העניו מכל אדם.

מורי ורבותי! אולי כדאי באמת להתחזק, הרי הקב"ה נתן בנו את הכח ללמוד תורה. למי יש את הזכות הזאת? הרי גוי שלומד תורה הוא חייב מיתה, אין לו שום שייכות לתורה. תורה!...

כאן יושבים בני אדם וקושרים את עצמם ליום שכולו תורה, "ירחי כלה". אז אני אסיים במה שהתחלתי, זה באמת מרנין לראות, ואני רק יכול להתפלל לפני הבורא עולם שיתן לכל אחד ואחד את הכוח להמשיך ולעלות בתורה, בתורה ויראת שמים, שהרי זה הולך צמוד ביחד, אחד לא יכול ללכת בלי השני, זה הרי דבר פשוט למבינים.

הייתי רוצה להזכיר גם, אנו נמצאים בתקופה קשה, תקופה של גזירות, זה קורה בפעם הראשונה, שיגזרו עלינו אנשים מתוכנו, אחים שלנו, למעט תורה?

אני חושב באמת שכאשר עושים דברים כאלה, מתקבצים למקום אחד ויושבים ללמוד תורה, ובפרט אם התורה היא בעיון, בהבנה, בהעמקה, כפי שיש כאן תלמידי חכמים גדולים! זאת התשובה! כל הגזירות שבאים עלינו, הכל זה ניסיון. צריך לעמוד בניסיון, והנה אתם, אחי ורעי, ברשות מוריי ורבותיי, אתם משיבים את התשובה!

תבורכו מפי עליון, תצליחו בכל מעשה ידיכם, ברוח, בגשם בכל דבר, בכל מאן דתיבעו, שתרבה הדעת. הקב"ה יעזור ונצליח כולנו לעשות את רצונו יתברך.