בטור האחרון סיפרתי על סיור שערכתי בכמה ממדינות אירופה ובהם פגשתי רבים מבני ישראל הקשורים לרבי ולתנועת חב"ד כל אחד לפום שיעורא דיליה זה פחות וזה יותר, אך ישנם גם כאלו שהם חסידי חב"ד ממש מבלי שחזותם החיצונית תשדר זאת.

סיפרתי על ר' יניב בורנשטיין מפתח תקוה, ששיחה קצרה עמו גררה אותי לעוד כמה שיחות מרתקות ומעניינות בנושאים חב"דיים, ובין היתר הוא זה שסיפר לי את המופת עם משפחת 'שפיצקובסקי' עליו כתבתי בשבוע שעבר, והוא זה ששלח לי את מכתב הרבי המאשש את פרטי הסיפור.

•

בהערת אגב אעיר כי בטור הקודם ביקשתי ממי שמכיר את המשפחה הזו שיואיל מטובו להודיעני וקיבלתי על כך כו"כ תגובות ובין היתר כותב אליי הרב זושא וולף כך:

אני מצ"ב ממה שפורסם אודותם בספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות בראזיל" שי"ל לאחרונה בעריכתי:

אחת המשפחות שהחלו להתקרב לבית חב"ד בפאולו בראשית שנות המ"ם, הייתה משפחת אריה וחנה שפיצקובסקי. צעד אחר צעד, בהשפעתו ובהכוונתו של הרב אלפרין, הם התחזקו בחיי תורה ומצוות, ולהשפעתה של חסידות חב"ד.

הגב' שפיצקובסקי הייתה באותם ימים מורה צעירה באחד מבתי הספר היהודיים בעיר. במסגרת זו, היא למדה במוסד מקומי להשכלה גבוהה, כאשר מטרתה הייתה לקבל תואר אקדמאי בחינוך. הנושא אותו היא חקרה, היה שיטתו החינוכית של ההוגה והפילוסוף היהודי מרטין בובר, והדרכים בהן נתן להסתייע בגישתו הפילוסופית והחינוכית בתחום החינוך היהודי.

בראשית שנת תשמ"ב ערכו בני הזוג שפיצקובסקי נסיעה לארץ הקודש, כאשר בין מטרות הנסיעה היה להמשיך במחקרה של האשה, להיפגש בארץ עם תלמידיו של מרטין בובר, וכן לעיין בכתביו ובמחקריו שהיו מרוכזים באוניברסיטה העברית בירושלים. הם שהו בארץ משך זמן, כאשר חלק מרכזי בביקורם בארץ היה העיסוק במחקר זה.

בהשפעת השליח הרב אלפרין, עשו בני הזוג את דרכם בחזרה לבראזיל, דרך חצרות קדשנו, ונכנסו אל הרבי ל'יחידות'.

במהלך ה'יחידות' הם סיפרו לרבי מהנעשה עמם, וכאשר עלה נושא מחקרה של הגב' שפיצקובסקי בשיטתו של בובר, ביקש הרבי למנוע אותה מהעיסוק בתחום מחקר זה, לפי ששיטתו הייתה רחוקה מגישת היהדות המקורית.

אולם קשה היה לגב' שפיצקובסקי להסכים לגישת הרבי, שכן היא עסקה במחקר זה מזה זמן, וראתה בתוצאות המחקר התקדמות בתפקידה החינוכי.

בהמשך ליחידות היא כתבה לרבי עוד בעניין, והרבי השיב לה במענה הבא:

פנ"נ ואזכיר על הציון ותבשר טוב.

הוספה לצדקה בעירה.

בטח יודעת ע"ד הנהגתו של מרטין בובר ואפילו כשכבר גר בירושלים עיה"ק – ובקשר אפילו לענינים הכי עיקריים בתורה ומצוות, ולמה תקשר חינוך ילדים עם שמו באיזה אופן שיהיה? ועוד בפרסום?

ואכן, בעקבות הדברים שהרבי אמר לה, הן ב'יחידות' והן במענה הקודש, הנה למרות הקושי הגדול שהיה כרוך בכך – נענתה הגב' שפיצקובסקי לדברי הרבי, והפסיקה לעסוק בתחום מחקר זה.

•

מיודענו ר' יניב ברונשטיין מגלה בשיחתנו בקיאות בסיפורת החב"דית ובין היתר עולה על השולחן הסיפור המפורסם של החסיד הג"ר מענדל פוטרפס ששלח מכתב לרבי במחשבה ולאחר זמן נתקבל אצל רעייתו בלונדון מכתב ובו כותב הרבי שהמברק שלו נתקבל.

ר' יניב מנתח עימי על איזה אדמו"ר מדובר? על הרבי הקודם או על הרבי שלנו? הוא מוכיח מידיעותיו המרובות שמדובר ברבי הקודם אדמו"ר מוהריי"צ שכן לדבריו היה זה בתחילת מאסרו של ר' מענדל ולא בשנים המאוחרות יותר שהיו לאחר הסתלקות הרבי הקודם. עמדתי נפעם מולו והרהרתי בליבי שאנחנו שגדלנו בתות"ל בכפר חב"ד ולמדנו אצל ר' מענדל כמה שנים ומעולם לא חקרנו לעומק את השאלה המעניינת הזו.

תוך כדי דיבור מספר לי בן שיחי כי באחד הימים נסע הוא וכמה מבני משפחתו המורחבת לארה"ב. לפני הנסיעה הוא ביקש מכולם לנסוע יחדיו מיד לאחר הנחיתה בניו יורק לציון הרבי בקווינס ומשם להמשיך ליעדם. בני המשפחה סירבו באומרם כי הכרטיסים הוזמנו לשדה תעופה בניו יורק שהוא מרוחק מהציון והנסיעה הארוכה מהווה נטל גדול מידי עליהם.

והוא ממשיך: "מאוד כאב לי הדבר שלא אוכל להגיע יחד עמהם לציון כפי שהייתי נוהג תמיד. בסמיכות אל הנסיעה אמרתי בליבי שאמנם איני בדרגתו של ר' מענדל פוטרפס אבל אם הרעיון הוא נכון שאפשר להתקשר לרבי גם במחשבה, אעשה זאת.

פניתי הצידה לפינה ואימצתי את מוחי ונפשי וביקשתי מעומק ליבי מהרבי שאצליח להגיע אל הציון מיד בהגיענו לניו יורק, והנה לא חלף זמן רב וקיבלנו הודעה ששינו לנו את מקום הנחיתה והעבירו אותו לנמל תעופה קנדי הסמוך לציון. מכאן ואילך נסללה הדרך ונסענו כולנו יחדיו אל הרבי והשתטחנו על ציונו. חשתי ממש שמחשבה מועלת".

•

ידידנו ר' יניב ברונשטיין עובד לפרנסתו במשרד שנותן את שירותיו בכל העולם וכך יוצא לו להגיע לפינות רחוקות בעולם. גם במשרד החוץ מבקשים ממקום עבודתו להתקין להם מערכות בסניפים בעולם.

לאחרונה הוא הגיע במסגרת עבודתו לטשקנט בירת אוזבקיסטן. כיום טשקנט נטושה מהבחינה היהודית ובהיותו שם הוא חש כי המקום הזה שבו גדלו וגידלו דורות של חסידים התייבש והלחלוחית החסידית שהיתה שם לשם דבר נס ליחה.

הוא לקח את ספר החת"ת שהיה עמו ורשם עליו: 

"ספר חת"ת זה מוקדש לשגרירות ישראל בטשקנט לזכות חסידי חב"ד שהפעילו כאן מחתרת חסידית ומסרו את נפשם על חינוך ילדי ישראל ועל שמירת הגחלת היהודית החסידית.

ספר החת"ת וההקדשה לשגרירות ישראל

יהי רצון שנזכה לממש את השליחות של הדור השביעי.

יניב בורנשטיין"

את ספר חת"ת זה הוא הציב במקום מכובד בספריית השגרירות הישראלית שם ובטח יעשו בו רבים שימוש.

ר' יניב הולך תמיד לכל מקום בין היתר גם עם עיתון כפר חב"ד השבועי ובהשגחה פרטית באותו שבוע שבו נסע לטשקנט הופיעה דמותו של ר' מנדל על שער כפר חב"ד לכבוד מציאת תיק החקירה שלו מארכיון הקג"ב.

וכך הונח לצידו של החת"ת היפהפה הגליון המאיר של כפר חב"ד הנ"ל כשדמות דיוקנו של ר' מנדל המזהירה ניבטת ממנו לחולפים במקום.

•

את צעדיו הראשוניים בחב"ד הוא עשה בשנת תשנ"ט, בחברתו של הרב הראשי לרוסיה הרב לאזאר. היה זה כאשר במשך כמה חודשים הוא שהה במוסקבה מטעם הסוכנות והוא נמשך כבמטה קסם  לאור החב"די. הרב לאזר הזמין אותו לסעוד את סעודות השבת אצלו בקביעות ובסעודות הללו אורו עיניו ונפתח ליבו כפתחו של אולם למשנתו הטהורה של הרבי ולעומק תורת חסידות חב"ד.

המשך יבוא בע"ה.