הגה"ח הרב שניאור זלמן גופין, משפיע ישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש המרכזית בכפר חב"ד

אנו עומדים לפני ימי בין הזמנים. ב"ה, כבר הרבה שנים לפי ערך שהעניין של ישיבת הקיץ הולך ומתחזק גם בארץ הקודש.

בארצות הברית הדבר הונהג כבר לפני שנים רבות, והרבי עודד מאוד את העניין החשוב והנחוץ, שלתלמידי התמימים בישיבות קטנות תהיה מסגרת בזמן הקיץ.

ראשית דבר, צריך לדעת שהמושג 'חופש' - או בשמו ה'יפה' יותר - 'בין הזמנים' הינו דבר חדש. בישיבות ליובאוויטש ההפסקה היחידה מסדר הלימוד הרגיל בישיבה היתה בנסיעות לרבי במועדים המיוחדים לכך. זכורני שבימי חורפי בישיבה בכפר חב"ד לא היה חופש. גם בימי הקיץ היו לומדים בישיבה.

באחת השנים הגיע מנהל ה'רשת' הרב משה סלונים ע"ה למנהל וראש הישיבה הרב יעקב כ"ץ ע"ה וביקש לשחרר את הבחורים בימי הקיץ שיוכלו לשמש כמדריכים בקייטנות ה'רשת'. הרב כ"ץ התנגד בכל תוקף בטענה שמתפקידו שהבחורים ישבו וימלאו את תפקידם - פשוט לשבת וללמוד; גם בזמן שנראה כחופש.

הרב סלונים כתב ע"כ לרבי, והרבי ענה לו שהצדק עם הרב כ"ץ…  

•

אמנם, המציאות היא כיום שאכן ישנם מספר שבועות בהם יש חופש מהמסגרת הרגילה של הישיבה, ולכן יש לוודא שגם החופש לא יהיה ריק. תלמידי התמימים, כל עניינם הוא לימוד התורה – "כי הם חיינו ואורך ימינו", וכפי שהרבי תמיד מסביר, שהטעם לכך שהתורה נקראת 'תורת חיים' הוא לומר לנו, שכשם שחיים הם דבר שלא שייך בו הפסק, כך גם לימוד התורה זה דבר שלא שייך בו הפסק.

כשם שאדם לא יכול לומר, ח"ו: אני צריך קצת לנוח מהחיים, ואח"כ אמשיך לחיות... שהרי אם אין חיים אין כלום – כך לא שייך שיהודי יגיד ח"ו 'כעת אעשה הפסקה מתורה ומצוות, ואחר כך אחזור'...

אמנם, בכל דבר ישנם שינויים, וגם בלימוד התורה יש זמן של יום וזמן של לילה. בלילה עוסקים פחות בתורה [אף שהרבי ביאר כמה פעמים, שההוכחה לבחור ששקוע בלימוד התורה באמת, היא שגם בלילה הוא חולם על עניני התורה שלמד, אך בכל זאת יש הבדל בין התורה שלומדים בצורה מסודרת במהלך היום, לבין התורה שלומדים בלילה]. ואעפ"כ, בכללות בחור חי באווירה של תורה, של לימוד. אי אפשר להתנתק מזה.

וממילא מובן שגם בבין הזמנים, שהוא זמן של 'חופש' כביכול, לא מתנתקים חס ושלום מלימוד התורה. אסור להתנתק ואי אפשר להתנתק.

וזהו הפרט הבסיסי בישיבת קיץ, והטעם הפשוט לכך שהרבי עודד אותה כל כך: אמנם לא לומדים באותה כמות ובאותה איכות כמו שלומדים בישיבה הרגילה, שהרי בלימוד התורה גופא יתכנו שינויים והבדלים בתקופות, כנ"ל, אך עצם הלימוד, הקשר עם התורה, מוכרח שיהיה.

גם פרט נוסף ועמוק יותר (וכך הרבי מבאר בכמה מקומות): המעלה בישיבת הקיץ היא לא רק מצד השלילה, שאי אפשר שלא ללמוד; יש מעלה ועניין חיובי דווקא בתורה שלומדים בבין הזמנים, בחופש.

התורה שבחור לומד במהלך ה'זמנים' בישיבה, קשורה בין היתר ל'חיוב' שישנו בישיבה ללמוד. יש הנהלה ומשגיחים, ויש פשוט את המסגרת ואת ההנחה הפשוטה שזה מה שצריך לעשות עכשיו - ללמוד. אך לאו דווקא שאני, כבחור פרטי, במהות שלי, מזוהה עם העניין של לימוד התורה; אני לומד פשוט כי ככה צריכים לעשות.

מה שאין כן בבין הזמנים, בחור יכול לשבת בבית ולא לעשות כלום. אף אחד לא מחייב אותו, ובכל זאת הוא הולך לישיבת קיץ, בה שמים דגש על לימוד התורה – ישיבת קיץ. זה מראה ומוכיח שהקשר שלו עם לימוד התורה הוא אמיתי. אני רואה בזה עניין שלי באמת, אני מרגיש שאני חי עם התורה, והיא האוויר לנשימה שלי. אני אוהב את הלימוד ומתענג ממנו!

ונמצא, שדווקא בלימוד התורה במסגרת של ישיבת הקיץ בבין הזמנים, יש את ההתעצמות של הבחור עם התורה, יותר מאשר במהלך השנה.

•

עד כאן דובר בכללות בחשיבות ישיבת הקיץ בנוגע ללימוד התורה. אך יש בישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש' דבר נוסף: החינוך והאווירה. בישיבת קיץ מקנים חינוך חסידי אמיתי. יש בה הרבה שיעורים, התוועדויות, פאנלים שמטרתם המוצהרת היא לחזק את ההתנהגות החסידית, את ה'חושים' החסידיים ואת ההתקשרות לרבי, שתהיה חזקה ואמיתית.

גם את הפרט הזה הרבי מדגיש בשיחות, שדווקא בבין הזמנים, בזמן החופש, כשיש קצת פחות מסגרת של לימודים מלאים, ניתן לשים דגש על החינוך החסידי, חינוך של התקשרות לרבי.

ב"ה, גם בארץ העניין של ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש הולך ומתחזק משנה לשנה. היא מיועדת לכל הבחורים של הישיבות קטנות: שיעור א', שיעור ב', וגם שיעור ג'. כולם יכולים לקבל שם חיות חסידית מחודשת. רואים בחוש, שבישיבת קיץ סופגים הרבה חושים חסידיים, חושים של התקשרות.

נכון, ישיבת הקיץ עולה כסף, פשוט בגשמיות. אך בסופו של דבר אנחנו רגילים לשלם כסף על הדברים שאנחנו באמת זקוקים להם. על האוכל ועל השתייה, על בגדים ואפילו על ממתקים. צריכים לומר זאת בפירוש: כל ההשקעה כדאית.

מובן מאליו שכל תמים מכל מקום בארץ, צריך לעשות הכל כדי להגיע לישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש, להיות 'שרוי' בתוך ד' אמות של תורה וחסידות, עם חיות חסידית, התוועדויות חסידיות, ובעז"ה נזכה כולנו שאלו באמת יהיו החיים שלנו, חיים חדורים בחום וחיות חסידיים של התקשרות ודרכי החסידות, ועי"ז נזכה כבר זעה'ן זיך מיט'ן רבי'ן, בקרוב ממש.