הם עמדו שם, ארבעה בחורים חב"דים, בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, העיר השנייה בגדלה בארצות הברית, וחיפשו אחר יהודים במקום, כדי לזכות אותם בהנחת תפילין.

הארבעה, שניאור בייטלמן, יוסי הולצברג, ישראל זכריה ויעקב מרכוס, תכננו לטוס מקליפורניה לצרפת. אלא שזמן קצר קודם ההמראה הודיעו להם כי טיסתם התבטלה.

כיוון שכבר הגיעו לשדה התעופה ניסו לעשות במקום "מבצע תפילין".

בשיטוטיהם במקום הם פגשו לפתע בקווין, ישראלי, שהיה אף הוא אמור להיות על הטיסה שלהם שהתבטלה. הם הציעו לו שיניח תפילין עמם, אולם הוא השיב להם כי הוא עסוק ואינו יכול.

למחרת חזרו הארבעה לשדה התעופה, לטיסה שלהם, וכעבור מספר שעות נחתו בפריז.

השעה הייתה שעת צהרים. ארבעת הבחורים החב"דים התכוונו לטייל במגדל אייפל המפורסם. אחד מהם נטל עמו תפילין. שוב חיפשו אחר יהודים על מנת לזכות אותם במצווה.

במשך דקות לא מצאו יהודי. אבל ברדתם מהמגדל, בעודם ממתינים למעלית שתפתח, שמעו הם לפתע קול מאחוריהם קורא להם: "ראביי'ס, ראביי'ס". רבנים רבנים.

הם הסתובבו לאחור ולהפתעתם גילו את קווין, אותו ישראלי שהיה אמור לטוס איתם מלוס אנג'לס.

"היי, זה אתם משדה התעופה LAX", אמר להם קווין מופתע.

"אכן, אנחנו", אישרו הארבעה. "כעת תרצה להניח?"

והפעם, קווין הסכים.

אחרי שקרא קריאת שמע סיפר לבחורים: "ביום ראשון, אחרי שדחיתי את הצעת התפילין שלכם, התמלאתי בושה. כשהייתי צעיר יותר נהגתי להניח תפילין. אבל משום מה הפסקתי. השאלה שלכם בקרליפוניה גרמה לי באותו יום לחזור לבית ולהניח תפילין.

"כעת", הוא המשיך, "כשראיתי אתכם פה בפריז, מיהרתי לעצור אתכם, רציתי שוב להניח".

והחמישה, אחד מהם עטור תפילין, פצחו בשירה על המגדל המפורסם.