הרב יצחק גורליק, שליח הרבי בקאזאן שברוסיה

"התבדנו, הרבי 'שואב' היום את הצעירים גם בלי מארש והקפות". 

ראיתי בחטף את הכותרת הזו באחת הקבוצות, עם לינק לראיון שהעניק הרב יעקב גולדשמיד ל-COL לקראת ג' תמוז. אני חושב שזה הסיכום המדויק למה שראיתי בשבת האחרונה, שבת הכנה ליום ההילולא ג' תמוז בכפר חב"ד, עם התמימים.

להאזנה לראיון המלא עם הרב גולדשמיד > לחצו כאן

מטבע הדברים, הדיבורים תובלו במעט זכרונות. לי אישית, שבת עם תמימים שהגיעו למקום מאולתר (מסודר ומושקע) במטרה אחת בלבד, להיות כמה שיותר קרוב לרבי, לי אישית זה הזכיר את אותם שבתות ב׳בית ישראל׳ כשהיינו נוסעים לשבות הכי קרוב לרבי. 

אבל התוכן של השבת לא היה ׳זכרונות׳ ונוסטלגיה. התוכן של הדיבורים והאוירה הכללית הייתה איך אני חי כעת עם הרבי. ובאוירה כזו, העובדה שאתה ראית את הרבי כשלעצמה, פחות ופחות תופסת מקום. אלא אם כן אתה ממנף את העובדה הזו להתקשרות עכשווית יומיומית. 

כשעמדתי בין כאלפיים התמימים כ״י וקראתי בליל שבת את המילים בתפילה שתולים בבית ה׳ בחצרות אלוקינו יפריחו המילים האלו קיבלו עבורי משמעות אחרת לגמרי. הרגשתי שאני נמצא בגן ה׳ בין שתילים השתולים בו. יחד עם המשפיעים והמחנכים שלהם שמשקים ומרווים את השתילים במי המעיין היוצא מבית ה׳.

זו הייתה בשבילי חוויה עוצמתית מאוד ותענוג של יממה שלימה. 

מבחינת התוכנית. התפילות התקיימו לכלל המשתתפים יחד באוהל החתונות. הסעודות התחלקו. ישיבות קטנות בזאל הגדול של הישיבה והישיבות הגדולות. אוהל ענק שהוקם בפתח הישיבה. 

הסעודות הן לא התוועדויות. בכל סעודה דיברו כמה דוברים. אני דיברתי בליל שבת אצל הישיבות קטנות. ביום שבת אצל הישיבות גדולות. ביום שבת אחרי הסעודה. בערך בשלש וחצי/ארבע התחילו התוועדויות 12 התוועדוות בחדרים שונים. אני הייתי עם הרב זילברשטרום מקרית גת באחת ההתוועדויות לתלמידי שיעורי ג ישיבות קטנות. 

בליל שבת קפצתי גם למדרשה של שיחת שם סעדו כשמונים בחורים מישיבות ליטאיות שהגיעו לשבת. דיברתי בפניהם והתוועדנו כשעתיים

חוץ מילדיי ואחייני שמחתי והתרגשתי לפגוש בשבת הזו שלשה תמימים ממשפחות יוצאי קאזאן. ילדים של אריה אוסטרובסקי ושל ברוך דערקאטש 

יאלה שהרבי יגיע כבר. כל כך הרבה חבר׳ה באמת מחכים לו.