לאחר נישואיי בשנת תשמ"ה שאלתי את הרבי מה עלי לעשות ולהיכן לכוון את דרכיי. היו לי כמה הצעות, הן לשליחות והן לקבל משרה באחת הישיבות. שאלתי את הרבי ותשובת הרבי היתה ללמוד בכולל "שנה או שנתיים".

התחלתי ללמוד בכולל "צמח צדק" בין חומותיה של ירושלים העתיקה ולמדתי שם כל משך שנת תשמ"ו. באותה שנה היו נוהגים חלק מהאברכים שבימי שישי לאחר הלימודים הולכים ל'מבצע תפילין'. היו שהלכו לכותל המערבי והיו שהולכים למשרדים וחנויות במרכז העיר ואף אני הלכתי להשתתף בהמבצעים.

ההליכה למבצע תפילין לא היתה מסודרת וממוסדת מטעם הכולל או מטעם מאן דהו אלא כל אחד הלך מעצמו ביוזמה עצמית לקיים את מצוות הרבי.

חשבתי אז לנכון כי כדי להפיח רוח חיים ולהגביר את ה'מבצע תפילין' בין חברי הכולל כדאי לרכז את כל העשיה הזו באופן מסודר. עברתי בין כל האברכים ושאלתי אותם כל אחד למקומו וערכתי מידי שבוע דו"ח על כל ההולכים ותליתי אותו על הדלת של הכולל כדי לפרסם עושי מצוה ולעורר גם אחרים שישתתפו במבצע.

מאוחר יותר הייתי מציין ליד כל תחנת תפילין כמה הניחו מידי שבוע וסיכום כללי לאותו שבוע. הדבר כמובן דירבן את היוצאים להנחת תפילין להקפיד על יציאה קבועה ולמצוא מחליף באם אינו יכול והרשימה גם התרחבה ונוספו עוד עמדות להנחת תפילין.

אני כותב זאת כאן כדי לעורר גם אחרים הנמצאים במקומות שונים בארץ ובעולם שיידעו שכאשר יש מי שמרכז את העשיה ועוקב אחריה לפרסם את הדברים, הם מקבלים תנופה והרחבה.

את הדבר הזה למדתי ממורי ורבי המשפיע רבי מענדל פוטרפס. היה זה שנה לפני כן והוא ביקש ממני לפעול בריכוז שיעורי תניא בין תלמידי הישיבות במסגרת פעילות את"ה. עד אז היו כמה מהתמימים נוסעים למסור שיעורי תניא בישיבות ליטאיות וחסידיות ור' מענדל רצה שיהיה מנגנון מסודר ופעיל שירכז את השיעורים וימסור לו דו"ח מסודר מידי שבוע.

יחד עם הת' יצחק אלישביץ פעלנו והקמנו תוך תקופה קצרה מערכת מסודרת והרחבנו את מעגל מוסרי השיעורים וכך הגענו מפחות מעשרה שיעורים לכעשרים וחמישה שיעורים. רבי מענדל אמר לי כך: "באוניברסיטה ברוסיה היו לומדים סטודנטים ומידי זמן מה היו באים פרופסורים מתחומים שונים ובוחרים להם סטודנטים מתמחים לגייס אותם למחלקות שלהם. הפרופסורים בכל תחום הן ברפואה והן בכימיה וכו' נשאו את עיניהם בעיקר למגמה של מתמטיקה משם הם רצו לקחת את הסטודנטים למגמות שלהם. 

"מדוע דוקא במתמטיקה? משום שבכל תחום שהוא, חייבים לדעת היטב חשבון. אדם מוכשר ככל שיהיה באם אינו יודע לחשב היטב הוא יכשל. ומזה למד רבי מענדל ש"כל דבר בחיים צריך להיות בחשבון". כשיש רשימה אפשר לבדוק אחרי חודש האם הרשימה גדלה או פחתה? האם מס' בחורי ישיבות הלומדים תניא עלה או ירד. ללא חשבון מסודר, היצה"ר מרמה את האדם".

נחזור לענייננו. כאשר עברו כמה שבועות של ריכוז האברכים מניחי התפילין וכו' חשבתי לעצמי מדוע שלא אכתוב על כך לרבי ואגרום לו נח"ר? ישבתי וכתבתי לרבי מכתב ובו צירפתי את הדו"ח המפורט ועל מגמת ההתרחבות של המשתתפים במבצע זה.

מה מאוד התרגשתי לראות לאחר זמן מה שקיבלתי מכתב ברכה מהרבי כתשובה לאותו מכתב. מה ריגש אותי במכתב זה? נכון שכל מכתב מהרבי היה מרגש ונוסך בך רוממות והרגשת סיפוק נפלאה, אך כאן היה משהו חדש עבורי.

בעין חדה ניתן היה להבחין שבראש המכתב היה 'מתוקתק' תחילה בשמי: "הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה' שמעון בן ציון שי' ועל הנ"ל 'תקתקו' מחדש לאחר מחיקה בטיפקס את התואר הגבוה יותר שהרבי היה מעניק למבוגרים ועוסקים במלאכת הקודש: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'".

אינני יודע מדוע הרבי לא הוסיף בעצמו את ההוספות בכת"י אלא הורה למזכיר לתקתק זאת במכונת הכתיבה מחדש ובמופלא ממך אל תחקור, אך עבורי היתה זאת זריקת עידוד נפלאה ולמדתי שלפעמים גם בפעולה קטנה מסודרת ומדווחת כנדרש, זוכים מהרבי לגמול נפלא.

יצויין כי במכתב שלאחריו שקיבלתי מהרבי להולדת הבת לא זכיתי לתואר "עוסק בצ"צ" והתואר חזר אלי רק לאחר שיצאתי לשליחות לאילת.

•

בשולי הדברים החשובים דלעיל שמורה עמי חויה מעניינת מאותו מבצע תפילין של השנה שבה למדתי בכולל צמח צדק.

התחנה הקבועה שלי שבה הייתי מניח תפילין בימי שישי היתה בתחנת המשטרה אשר במרכז העיר ירושלים הנקראת בשם "מגרש הרוסים", שם הייתי עובר ממשרד למשרד ומזכה את השוטרים בהנחת התפילין.

עם הזמן התיידדתי עמם והכרתי אותם בשמותיהם ובמעשיהם. אחד השוטרים הצעירים קראו לו בשם "דורון" ולימים סיפר לי ששם משפחתו הוא שך ואביו הוא ד"ר אפרים שך.

דורון שך היה שוטר מוכשר ומוצלח ובאחד מימי שישי היתה חגיגה אצלו במחלקה שכן לילה קודם הוא חשף כסוכן סמוי רשת עניפה של אנשים סוחרים בחומרים מסוכנים והתפיסה המוצלחת שלו הדהדה למרחקים.

באחד מימי שישי הוא נעדר ממשרדו וכששאלתי את חבריו לשלומו הם סיפרו לי שבלילה הקודם דורון התחתן והם כולם השתתפו בחתונתו. הם גם ידעו לספר שמי שערך לו את החופה היה סבא שלו שהוא ראש ישיבה בבני ברק.

באותו לילה התקיימה בירושלים אסיפת חברי מועצת גדולי התורה באסיפת ועד הישיבות שהיתה מתכנסת מזמן לזמן ופרט מסויים שהתרחש באותה אסיפה היה קשור לחתונה שקדמה לה.