מערכת COL
|
יום ג' תשרי ה׳תשס״ו
06.10.2005
ראש-השנה ב-770: בכמיהה להתגלות
רק עדשת-עין יכולה לקלוט את המחזה הבא: פסיפס עצום של אלפי חסידים, לצד נערים, ילדים, חוזרים בתשובה מכל הגוונים והסוגים, עומדים זה על-יד זה, כאיש אחד בלב אחד ומנגנים יחד את 'אבינו מלכנו' בעיניים עצומות ובוכיות. הדמעות נשפכות, הלב מתפרץ... רשמים מראש-השנה בבית-חיינו (770) מאת חיים ברון - שליח COL לניו-יורק ב'כתבה מלאה'
יומיים של התעלות. בית חיינו
כבר שעות מספר לפני ראש-השנה, דלתות 770 ננעלו והמקום החל להתנקות לקראת היום הגדול והקדוש, יום הדין. עם כניסת החג, צבאו על הדלתות מאות 'תמימים' ואנ"ש שבאו 'לתפוס' מקום ב-770. כל אחד מתמקם בפינתו. בתוך דקות, מתמלא המקום באלפי 'תמימים' ואנ"ש. כל פינה ריקה מתמלאת. העמודים נתפסים אף-הם ו-770 לובש חג. פה ניתן לציין שהיו שחשבו שהמחירים המופקעים של כרטיסי-הטיסה, יגרמו לירידה בכמות האורחים, אבל כעת, ניתן להבחין שמידי שנה יש עליה בכמות הבאים.
אוי רבי
ראש-השנה, תשס"ו. רק עדשת-עין יכולה לקלוט את המחזה הבא: פסיפס עצום של אלפי חסידים, לצד נערים, ילדים, חוזרים בתשובה מכל הגוונים והסוגים, עומדים זה על-יד זה, כאיש אחד בלב אחד ומנגנים יחד את 'אבינו מלכנו' בעיניים עצומות ובוכיות. הדמעות נשפכות, הלב מתפרץ... הדחיפות העצומות מורגשות כל רגע, מפאת כמות הבאים, אבל למי יש זמן לזה. כולם מרוכזים בתפילות ב'מחזור'.
תפילת מעריב נגמרת ואלפי החסידים יוצאים לבתים לסעודת-החג. כל תושב קראון-הייטס נראה לוקח לביתו מספר אורחים. זה לא סוד שמידת ההכנסת-אורחים של תושבי קראון-הייטס, היא משהו מיוחד. ישנם בתים שמאכלסים אצלם עשרות בחורים למשך כל החודש. כל השדרה נחסמת על-ידי כוחות משטרה ובשל כך, אף נדרס שוטר, שעה שניסה לעצור רכב של אישה של נענתה להצבת המחסומים. היא נלקחה לכלא. כל תושב קראון-הייטס מזמין לביתו מספר בחורים. לאחר הסעודה, ניתן היה להבחין במאות 'תמימים' ואנ"ש צועדים לעבר בית-חיינו – 770, לשם אמירת תהילים עד אשמורת הבוקר כשמידי מספר שעות, קבוצה באה וקבוצה הולכת. רבים מה'תמימים' הולכים עם שחר ל'מבצעים' במקומות שונים בניו-יורק ומזכים יהודים ב'מבצע שופר'. הרב גרליציקי מופקד על ה'מבצע' ומסביר לכל בחור כיצד ללכת וכולי. תפילת שחרית מתחילה בשעה עשר בבוקר ו-770 מתמלא בהמוני האורחים ותושבי קראון-הייטס. המקום מלא, אך שום אדם לא נשמע אומר "צר לי המקום"...
"מן המיצר קראתי" - - -
תקיעות. קשה לתאר במילים פשוטות מראה כה עוצמתי ומרטיט. הכמיהה שאוחזת בכל חסיד באותם רגעים של דממה שלפני התקיעות – היא לראות את הרבי תוקע בשופר. הכמיהה מתבטאת אצל כל אחד במילים אחרות. זה יעצום עיניים ויזכר במעמד 'תקיעות' אצל הרבי וזה יתפלל בליבו להתגלות הרבי. סדר הניגונים של כל הרביים שלפני התקיעות, יחרט בלב כל מי שנכח במקום.
כך, כל מעמד בתפילת ראש-השנה ('ברכת-כוהנים' וכדומה) יותר מרגש מקודמו. לאחר תפילת 'מוסף', יוצאים כולם לסעודת-חג. השעון מתקתק ובקושי מספיקים לסיים את הסעודה וכבר צריכים להתפלל מנחה וללכת ולקיים את ה'תשליך' מאחורי 770. בדרך ל'תשליך', ניתן לשמוע חסיד מספר למספר 'תמימים' את הסיפור הידוע על ה'תשליך' עם הרבי...
לאורך כל הזמן, עד לדקות שלפני תפילת מעריב, ניתן לראות בחורים חוזרים מ'מבצע שופר' עייפים ותשושים. זה מספר על עשרים יהודים שזיכה וזה על יותר. לאחר תפילת מעריב יוצאים לסעודת-חג וכאמש, יוצאים לאחר-מכן ל-770 לאמירת תהילים.
ביום השני של ראש-השנה, לאחר תפילת מנחה, מתקיימת התוועדות מרגשת, "התוועדות עם הרבי". ממש כמו בימים, בהם זכינו לראות את הרבי בעיני בשר, הוצבו פרמידות, בחורים ניצפו בעמודים, ילדים לצד חסידים ניראו רוקדים בהתלהבות. כל סופר שבעולם, לא יטיב לתאר את המעמד הנשגב והמרומם הזה. התוועדות שגולת הכותרת שלה היא כמיהה וציפייה לראות את הרבי. עם תחושה זו, חתמנו את ראש-השנה של שנת תשס"ו, בו עוד לא נושענו...
אוי רבי
ראש-השנה, תשס"ו. רק עדשת-עין יכולה לקלוט את המחזה הבא: פסיפס עצום של אלפי חסידים, לצד נערים, ילדים, חוזרים בתשובה מכל הגוונים והסוגים, עומדים זה על-יד זה, כאיש אחד בלב אחד ומנגנים יחד את 'אבינו מלכנו' בעיניים עצומות ובוכיות. הדמעות נשפכות, הלב מתפרץ... הדחיפות העצומות מורגשות כל רגע, מפאת כמות הבאים, אבל למי יש זמן לזה. כולם מרוכזים בתפילות ב'מחזור'.
תפילת מעריב נגמרת ואלפי החסידים יוצאים לבתים לסעודת-החג. כל תושב קראון-הייטס נראה לוקח לביתו מספר אורחים. זה לא סוד שמידת ההכנסת-אורחים של תושבי קראון-הייטס, היא משהו מיוחד. ישנם בתים שמאכלסים אצלם עשרות בחורים למשך כל החודש. כל השדרה נחסמת על-ידי כוחות משטרה ובשל כך, אף נדרס שוטר, שעה שניסה לעצור רכב של אישה של נענתה להצבת המחסומים. היא נלקחה לכלא. כל תושב קראון-הייטס מזמין לביתו מספר בחורים. לאחר הסעודה, ניתן היה להבחין במאות 'תמימים' ואנ"ש צועדים לעבר בית-חיינו – 770, לשם אמירת תהילים עד אשמורת הבוקר כשמידי מספר שעות, קבוצה באה וקבוצה הולכת. רבים מה'תמימים' הולכים עם שחר ל'מבצעים' במקומות שונים בניו-יורק ומזכים יהודים ב'מבצע שופר'. הרב גרליציקי מופקד על ה'מבצע' ומסביר לכל בחור כיצד ללכת וכולי. תפילת שחרית מתחילה בשעה עשר בבוקר ו-770 מתמלא בהמוני האורחים ותושבי קראון-הייטס. המקום מלא, אך שום אדם לא נשמע אומר "צר לי המקום"...
"מן המיצר קראתי" - - -
תקיעות. קשה לתאר במילים פשוטות מראה כה עוצמתי ומרטיט. הכמיהה שאוחזת בכל חסיד באותם רגעים של דממה שלפני התקיעות – היא לראות את הרבי תוקע בשופר. הכמיהה מתבטאת אצל כל אחד במילים אחרות. זה יעצום עיניים ויזכר במעמד 'תקיעות' אצל הרבי וזה יתפלל בליבו להתגלות הרבי. סדר הניגונים של כל הרביים שלפני התקיעות, יחרט בלב כל מי שנכח במקום.
כך, כל מעמד בתפילת ראש-השנה ('ברכת-כוהנים' וכדומה) יותר מרגש מקודמו. לאחר תפילת 'מוסף', יוצאים כולם לסעודת-חג. השעון מתקתק ובקושי מספיקים לסיים את הסעודה וכבר צריכים להתפלל מנחה וללכת ולקיים את ה'תשליך' מאחורי 770. בדרך ל'תשליך', ניתן לשמוע חסיד מספר למספר 'תמימים' את הסיפור הידוע על ה'תשליך' עם הרבי...
לאורך כל הזמן, עד לדקות שלפני תפילת מעריב, ניתן לראות בחורים חוזרים מ'מבצע שופר' עייפים ותשושים. זה מספר על עשרים יהודים שזיכה וזה על יותר. לאחר תפילת מעריב יוצאים לסעודת-חג וכאמש, יוצאים לאחר-מכן ל-770 לאמירת תהילים.
ביום השני של ראש-השנה, לאחר תפילת מנחה, מתקיימת התוועדות מרגשת, "התוועדות עם הרבי". ממש כמו בימים, בהם זכינו לראות את הרבי בעיני בשר, הוצבו פרמידות, בחורים ניצפו בעמודים, ילדים לצד חסידים ניראו רוקדים בהתלהבות. כל סופר שבעולם, לא יטיב לתאר את המעמד הנשגב והמרומם הזה. התוועדות שגולת הכותרת שלה היא כמיהה וציפייה לראות את הרבי. עם תחושה זו, חתמנו את ראש-השנה של שנת תשס"ו, בו עוד לא נושענו...
מקום אמירת ה'תשליך'
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
סדר ניגונים
ג' תשרי ה׳תשס״ו
לפני תקיעת שופר, ממתי?!
3.
תירוץ ל1
ג' תשרי ה׳תשס״ו
בתשנ"ד נ"ד שלא זכינו לשמוע שופר מהרבי אז ניגנו את הניגונים לפני תקיעת שופר
5.
שאלה ל 3
ג' תשרי ה׳תשס״ו
למה בנ"ג לא העיזו לעשות דבר כזה?
6.
קושיא ל2
ד' תשרי ה׳תשס״ו
אם אכן כל רעיון מטורף שעלה במוח הדווה והכואב בתשנ"ג-ד הפך ל"מנהג שנהגו אצל הרבי", מדוע אין בית הכנסת מסודר כלפי מערב?!