יש לי מנהג כזה, שכשאני נוחת בעיר שאינני מכיר, אני משתדל שלא לקחת מונית, אלא משתמש בתחבורה הציבורית כדי להגיע ליעד למענו באתי. יש בזה משהו נעים, מסקרן ומרגש להתחכך באוכלוסייה המקומית, להביט באנשים ובחייהם מקרוב, זה גם אתגר מעניין, להסתדר לבד במקום זר.

עשיתי כך לפני כמה שנים במילאנו. תחנת ׳קדורנה׳ שבמרכז העיר לא הייתה מלאה מידי, האנשים היו נראים שלווים, לא ממש מיהרו או רצו. אולי כי היה זה יום ראשון ואולי כי זו אטליה, ובאטליה, כידוע לכל מי שטס אי פעם עם אל-איטליה, לא ממהרים.

דבר אחד מיוחד תפס את תשומת ליבי. כמה וכמה אנשים, הורים לילדים יחסית קטנים, התקרבו עם ילדם הצעיר אל מפת המטרו הגדולה הקבועה בקיר ובסבלנות ראויה לציון הסבירו לילד או לילדה איך בנויה המפה, היכן הם נמצאים, מהי תחנת היעד ואיזה קו מטרו עליהם לקחת. כאבא לילדים זה מאוד מצא חן בעיני (הפסדתי את הרכבת מרוב שזה עניין אותי... אבל באטליה כמו באטליה, יש זמן). אני יוצא מתוך הנחה, שהורים אלו מחנכים את ילדיהם לערכים ערכיים עבורם, כאלה שחשובים מאוד לחיים, ובכל זאת, הנה הם משקיעים זמן וסבלנות ללמד את הילד דבר פעוט וטכני כל כך, איך להתמצא במטרו.

*

למה נזכרתי בזה? כי השבוע בפרשה בסיכום בניית המשכן נאמר "וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה'", ומיד בהמשך מונה התורה את כל הכלים אותם בנו 'חכמי הלב'. אומנות מיוחדת נדרשה כדי לבנות את כלי המשכן, מהמנורה, השולחן והמזבח ועד קרשי המשכן, כולל היריעות הלא פשוטות. לשם כך היה צורך באומנים מוכשרים מאוד, שאותם מגדירה התורה במילים 'חכם לב‘.

בשבת פרשת ויקהל תשל"ז 1977 בהתוועדות לפני קהל גדול של חסידים התמקד הרבי בפסוקים אלו וציין עובדה מיוחדת ומעניינת מאין כמוה: בין חלקי המשכן, שעבורם דרשה התורה שייעשו על ידי 'חכם לב', נמנים גם "יתדות המשכן ויתדות החצר". יתד הינו דבר מאוד חשוב, הוא זה שבסופו של דבר מותח, מחזק ומייצב את המשכן כולו, אבל לכשעצמו, לכאורה, איננו דבר מסובך לבניה, ובוודאי שאין צורך שהוא ייעשה על ידי אומן 'חכם לב'. ובכל זאת התורה בפירוש מזכירה, שגם את יתדות המשכן יעשו חכמי הלב.

יש כאן מסר גדול, אמר הרבי השבוע לפני 46 שנים. כשאתה מחנך ילד, בין אם זה ילד שלך או ילד שהופקד בידיך בהיותך מורה בבית ספר, הרי שעליך מוטל לבנות ולעצב את אישיותו של הילד, ללמד אותו מה טוב ומה רע, מה חיובי ומה שלילי, סדר עדיפויות נכון לחיים ואיך לנצל נכון את הכלים שקיבלנו מהקב״ה כדי לתקן את העולם שסביבנו. 

זוהי מלאכה גדולה שדורשת אומנות, נדרשת פה התערבות של 'חכם לב'. ובכל זאת, אם התורה דרשה שחכמי הלב יבצעו גם את מלאכת היתדות, הרי זה מסר עבורנו, שחינוך ילדים ובנייתם איננה מסתכמת רק בערכים חשובים וגדולים העומדים ברומו של עולם, אלא, בהחלט גם בדברים הטכניים והפשוטים, גם ביתדות. כי בסופו של דבר, היתד הפשוטה היא זו שמחזיקה את כל הבניין המורכב והמיוחד שנבנה.

שיהיה לנו בהצלחה.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי