האדם ששמו לא הוזכר בגיליון ה-2000 החגיגי של 'כפר חב"ד'
אילת הפסידה, אבל עם ישראל הרויח.
היה זה לפני יותר מארבעים שנה, כאשר הציעו לאברך בשם הרב אהרן דב הלפרין לצאת מכפר חב"ד לשליחות לאילת. הרב הלפרין שאל בקודש פנימה האם להענות להצעה ובשיחת טלפון ששוחח עם הרב חודקוב נאמר לו שתפקידו עלי אדמות המיועד עבורו הוא בכפר חב"ד.
היה זה עוד בטרם נולד העיתון "כפר חב"ד", שעתה מלאו לו 2000 גליונות ומתברר שהרבי מראש הועיד את ייסוד העיתון ואחזקתו במשך ארבעים שנה להרב הלפרין, שהקים מפעל ענק שללא ספק שינה את פניה של חב"ד והפיץ ומפיץ את מעיינות החסידות ותורת הרבי בכל קצווי תבל.
היטיבו הכותבים הרבים בגליון האלפיים - כל אחד בסגנונו שלו - להביע את פועלו הנפלא של העיתון ואת חלקו הגדול במאמץ העילאי של הרבי ליישם את תפקידו של דור השביעי להוריד את השכינה למטה במקום שאין תחתון הימנו ולהביא לימות המשיח.
•
כמה אופייני לו לדודי הגה"ח רבי חנניה יוסף אייזנבך ע"ה ששמו אף לא הוזכר בעיתון האחרון כמי שהיתה לו דריסת רגל רחבה בתקופות שונות ובתחנות רבות של העיתון במשך ארבעים שנותיו, שכן רובם ככולם של מאות מאמריו נכתבו תחת שמות עט שונים והוא בכל עשייתו למען העיתון פעל תמיד מאחורי הקלעים ובסתר.
עיקר מגמתו של העיתון בהפצת תורת החסידות מופנה לקהל היראים ושלמים שבמחנה ישראל ושם הוא עשה חיל ומהפכה של ממש בתודעתם של החרדים לדבר ה'. אם עד תקופה מסויימת היו רבבות שסברו שבקרב האדמו"רים והחסידים אין גדלות תורנית בא הרב אייזנבך ובמאמריו הוכיח וחשף שענקי התורה וההלכה היו דוקא בכרמי החסידות ובעיקר בקרב חסידי חב"ד לדורותיהם.
אם כל נער חרדי היה סבור במאת האחוזים שתהום פעורה בין גדולי ישראל הליטאיים לבין גדולי החסידות הוא הצליח להפוך את הקערה על פיה ובידיעותיו המקיפות גילה לעין כל את הקשר ההדוק בין כל גדולי ישראל ועל ההערכה העצומה שהיתה להם לאדמו"רי חב"ד ותלמידיהם האריות שבחבורת עמודי התורה.
שער גיליון ה-2000 של 'כפר חב"ד'
עוד לפני שהפציע עיתון "כפר חב"ד" לעולם, הוא הוציא לאור את הספר "נשיאי חב"ד ובני דורם" בהם קיבץ לאכסניה אחת את כל קשרי גאוני ישראל עם נשיאי חב"ד ובספר זה סלל את הדרך לרבים שהמשיכו בדרכו זו והרחיבו את היריעה. היה אך זה טבעי כאשר הוקם העיתון "כפר חב"ד" שהוא ישמש כר נרחב לכתיבתו המרתקת רבת הגילויים במשך שנים רבות.
•
בעשור הראשון לעיתון פרסם בו הדוד סדרת מאמרים - תחת השם "הרב ב. שמואל" - שנפרשה על פני כמה שנים ובהם העלה את תולדותיהם של עשרות מגאוני ישראל החב"דיים. לקראת סוף הסדרה הוא ביקש ממני לקבץ את כל המאמרים לפונדק אחד ולהוציא מהם לאור ספר נכבד.
בספר זה נכתבו קורות חייהם וגדלותם בתורה של ה"דברי נחמיה", רבי יעקב מסמילא, רבי ברוך מרדכי מבברויסק, רבי ישראל איסר מוילנא, בעל ה"פני יצחק", בעל ה"זכר יהודה", רבי משה מייזליש, רבי הלל מפאריטש, רבי אליהו יוסף ריבלין, הגאון מלובלין, הגאון מראגוצ'וב, גאוני משפחת חן, והרשימה עוד ארוכה. בין היתר גם מופיעים שם גם הגאונים והאריות לעיר קרעמנצ'וג כמו הגאון רבי יוסף תומארקין ועוד רבים.
בסידרה מפוארת זו סילק הדוד הרב אייזנבך, לצדדין את ה'מוסכמה' שהיו מי שניסו להשריש בקרב המוני שוחרי התורה שעומקה של תורה והיקפה דילגה ופסחה ח"ו על עדת חסידי חב"ד. חשיפתה של סדרת גאוני חב"ד מחקה לחלוטין את התפיסה המעוותת שקנתה לה שבת בתודעת רבים והטביעה את הפרדיגמה הלקויה במצולות ים.
מאמרים אלו קובצו יחדיו ובסייעתא דשמיא יצא לאור הספר הנפלא שנקרא שמו "מאורי ישראל" ובו: "פרקים בתולדות חייהם של גאוני ישראל, מצוקי תבל, עמודי החב"ד, שהאירו את דורם בתורתם ובחסידותם". גם בספר זה לא אבה הדוד לחתום את שמו המפורש ואף שם נכתב כי שם המחבר הוא הרב ב. שמואל...
•
מלבד כתיבת סדרת המאמרים על גדולי חסידי חב"ד הוא כתב גם מאמרים בענינים העומדים על הפרק וכמדומני שגם כאן סלל דרך חדשה בכתיבה יצירתית ומאוד יחודית בה האדיר את שמה של חב"ד ותורתה ואגב אורחא הסיר את התמיהות ואת התהיות שרבים הציבו מול חסידי חב"ד באופן של "בדרך ממילא" ולא "בדרך התעסקות".
למרות היותו של דודי הרב אייזנבך עסוק כולו בלימוד התורה ובכתיבת ספריו הגאוניים "מחנה יוסף", בכל זאת הקדיש מזמנו היקר לכתיבת מאמרים וידיעות בעיתון "כפר חב"ד" והוא ראה בזה שליחות חשובה ביותר ומטרה עליונה.
באחת הפעמים שעבר לפני הרבי בחלוקת הדולרים הרבי נתן לו דולר ובירך אותו בברכה והצלחה. והוא המשיך בדרכו במהירות כדרכם של חסידים שלא לגזול מהרבי שניה מיותרת. הוא לא שם לב שהרבי הסתובב אליו והחל לברכו ולעודדו. הוא היה בטוח שהרבי מדבר אל הבא אחריו בתור.
מאוחר יותר פנה אליו ידידו המזכיר הרי"ל גרונר ושאל אותו: "האם שמעת את דברי הרבי אליך בעוברך בקבלת הדולר?" הדוד לא שם לב לזה כלל. הרב גרונר הכניסו לחדרו של הרב חיים ברוך הלברשטם ושם עברו על סרט ההקלטה של העוברים בדולרים ורואים את הרבי פונה אליו ואומר לו: "הצלחה אין שרייבען [=הצלחה בכתיבה] באופן דמוסיף והולך ואור".
•
נתמלא הבית כולו אורה כשהגיע עיתון האלפיים ושמחתי לקראתו כמוצא שלל רב. אינני זוכר לומר בוודאות כי קראתי את כל אלפיים העיתונים אך קרוב לודאי שלא החמצתי אף אחד מהם. כמדומני שכל חסיד חב"ד באשר הוא רכש ידיעות רבות בעיקר את הוראותיו של הרבי בנושאים שונים, דרך העיתון שהיה והינו צינור מסודר של העברת דברי הקודש של הרבי אם זה בשיחותיו או בסיפורים שסיפרו אנשים בראיונות אישיים למכביר.
קורות ימי חייו של העיתון לא היו סוגים בשושנים תמיד. היו לו גם ימים לא קלים וחובות כספיים איימו להכריעו אך כמו תמיד זכה הוא לברכת השם ונחלץ ממצוקתו. תנופה גדולה קיבל העיתון עת הצטרפו להרב אהרן דב הלפרין ולוותיקי העיתון כוחות צעירים כמו הר"ר מנחם כהן והר"ר רמי שרעבי שהזניקו את העיתון והביאוהו עד הלום.
אני חש גם אסיר תודה באופן אישי כלפי העיתון שבזכות המדור של "קוראים כותבים" התחלתי לכתוב ולהביע את הגיגי בקולמוסי בימי הבראשית. במדור זה נשאתי ונתתי במשא ומתן של הלכה בנושאים שונים ובעיקר מול מאמריו הקבועים של הגרמ"ש אשכנזי ע"ה בהם העלה את הנהגות הרבי בעניני הלכה.
•
בשולי השיר והשבח לעיתון האלפיים שכולו הוד והדר אתמהה האיך ריבוי של כותבים שהעלו את פועלו המבורך של העיתון לא הזכירו את הנושא המרכזי והלוהט של שנה זו והוא "שנת הקהל". אם אינני טועה בכל העיתון והמלא והגדוש לא הוזכר אפילו פעם אחת שעיתון זה החובק עולם מקיים את הוראת הרבי ב"הקהל את העם" דרך דפיו ועמודיו. הוא זה שיותר מכל תקע בחצוצרה והכריז: "הקהל את העם, האנשים הנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' א-לוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected]
מאפשרים לכם לקבל
