אתר 'דה מרקר' יצא לבדוק: ארבעה סטודנטים חרדים לרפואה מסבירים כיצד השתלבו, כנגד כל הסיכויים, במקצוע היוקרתי ביותר שיש: רפואה.

שניים מתוך המרואיינים בכתבה, הם חסידי חב"ד, סטודנטים מצליחים בלימודי רפואה. הם מתמודדים כמו חרדים רבים אחרים, בקשיים לא פשוטים בדרכם אל המטרה.

להלן כמה ציטוטים נבחרים מהכתבה ב'דה מרקר':

"רופאות ורופאים חרדים הם עדיין מיעוט כמעט זניח בעולם הרפואה. הסיבות ברורות: הסיכוי של צעיר חרדי שלא למד לימודי ליבה או של צעירה חרדית שלמדה אנגלית ומתמטיקה ברמה נמוכה להתקבל למקצוע, שגם בוגרי התיכונים היוקרתיים ביותר מתקשים מאוד להתקבל אליו — הוא כמעט אפסי. וזאת, עוד לפני שמביאים בחשבון מכשולים גדולים לא פחות, כגון הפרדה מלאה.

"מסלול הרפואה נמתח על פני שנים ארוכות, שבמהלכן נהוג אצל החרדים לשקוד על הקמת משפחה גדולה, כך שהוא דורש גב כלכלי איתן — בזמן שמרבית החרדים חיים ברמה סוציו־אקונומית נמוכה מאוד", כותבת רוני לינדר ב'דה מרקר'.

דוד קוק (30) מנתניה גדל במשפחה חב"דניקית ולמד בישיבה, ולא למד לימודי ליבה. "בבית ספר יסודי למדתי מתמטיקה בסיסית עד כיתה ו', ואנגלית כמעט לא ידעתי", הוא מספר. בגיל 19 התגייס ושירת שירות מלא של שלוש שנים בגולני כחובש, אבל לא העז לחלום על לימודי רפואה, כי "לא חשבתי שיש לי סיכוי ללמוד משהו כזה".

אחרי השחרור היה בשליחות חב"ד במקסיקו ובגואטמלה, ולאחר מכן המשיך לישיבה של חב"ד בניו יורק. המסלול השגרתי בחב"ד הוא הסמכה לרבנות, חתונה, לימודים בכולל ועבודה. אבל לקוק היו חלומות אחרים: "בגיל 22 החלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה, אבל לא כל כך ידעתי מאיפה להתחיל".

אז הוא התחיל כך: "פתחתי גוגל וכתבתי 'איך מתקבלים לרפואה'. ראיתי שצריך פסיכומטרי, ולא ידעתי בדיוק מה זה אומר. אז כתבתי בגוגל 'תרגילים לפסיכומטרי לדוגמה', וקיבלתי רשימת תרגילים. כשחזרתי לארץ, הלכתי למכון הכנה לפסיכומטרי ושאלו אותי מה אני רוצה ללמוד. אמרתי היסטוריה, כי פחדתי שאם אגיד רפואה יצחקו עליי, אז אמרו לי: 'טוב, נעבוד איתך ממש קשה ותקבל 500'. עבדנו ממש קשה, וקיבלתי מעל 700. אחר כך אפילו שיפרתי לציון גבוה יותר".

סיפור השלמת הבגרויות של קוק היה דומה: "עשיתי מכינה רגילה באוניברסיטה העברית, כי אפילו לא ידעתי שיש מכינה לחרדים. זו מכינה שאנשים מגיעים אליה כדי לשפר את הבגרות המעולה שלהם ולהתקבל למקצועות הכי נחשבים, אבל לי לא הייתה אפילו בגרות ראשונה. אחרי חודשיים הלכתי למזכירה ואמרתי לה שאני רוצה ללמוד רפואה.

"היא יעצה לי ללמוד במכינה הכי בסיסית, לעשות תואר ראשון — ומשם לנסות להתקבל לתוכנית הארבע־שנתית ללימודי רפואה. פניתי גם לרכז הקורס, שהיה המרצה לפיזיקה, והוא אמר לי 'אל תעזוב'. אז נשארתי ולמדתי, ובכל פעם שהוא היה אומר משהו שלא הבנתי, הייתי בודק את זה בוויקיפדיה — וכך התקדמתי. בסופו של דבר קיבלתי ציון גבוה במכינה, שיפרתי את ציון הפסיכומטרי, עשיתי את המיונים לרפואה והתקבלתי ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית. בשבוע הבא אני מתחיל סטאז' בבית החולים לניאדו בנתניה".

קוק סיפר ל'דה מרקר' כי לפני הלימודים ובמהלכם הוא מתייעץ עם הרב שלו.

"למשל, בנושא הדיסקציות (ניתוחי גופות, שהם חלק מלימודי האנטומיה; ר"ל) היו איתי בכיתה חבר'ה דתיים שקיבלו היתר. הרב שפניתי אליו שאל אותי מה אני חייב לעשות כדי ללמוד, הסברתי שאני חייב לראות הכל והוא אמר לי להיות נוכח בחדר, אבל לא לגעת בגופה". הוא מודה ש"זה לא היה קל, כי אני רוצה להיות כירורג ורציתי להתנסות, אבל יהיו עוד הרבה הזדמנויות אחרות".

•

גם צילה רייכמן (24) ממשפחה חב"דית בבאר שבע,  רצתה ללמוד רפואה מגיל צעיר. "ההורים שלי בעלי תשובה, אבא שלי רופא משפחה ואמא אחות, אז נחשפתי לעולם הזה וההורים תמכו בי ועודדו אותי. אני מאמינה שאם אדם לא מנצל את הכישרון שלו זה בזבוז, ואם אני יכולה — אז למה לא".

מכשול לא פשוט עמד בפניה: "בתיכון חב"ד לבנות בבאר שבע שבו למדתי, עושים בגרויות כדי להתקבל לסמינר להוראה, אבל רק ברמה של 3 או 4 יחידות. ביקשתי לעשות 5 יחידות באנגלית ובמתמטיקה, אבל הסבירו לי שלא יפתחו מגמה לילדה אחת. אז בעזרת מורים פרטיים שההורים שלי מימנו, השלמתי חומר של 5 יחידות ועשיתי בגרות".

איך הגיבו בבית ספר לרפואה?

רייכמן: "לא כל כך האמינו שאצליח, כי הייתי צריכה להשלים חומר של שמונה שעות שבועיות במתמטיקה ועוד שעות באנגלית, ולהגיע כרגיל לבית ספר. אבל הייתי בטוחה מאוד בעצמי, והסברתי למנהלת שזה מה שאני רוצה ללמוד בעתיד. עשיתי מועד א' ב–5 יחידות מתמטיקה וקיבלתי 80. במועד ב' קיבלתי 99. הייתה גם מורה שחשבה שאם אתחיל ללמוד באינטנסיביות כזאת לא אצליח לשמור על הרמה החסידית שלי. בסוף אותה שנה היא התנצלה ואמרה שכל הכבוד לי, ושהיא לא האמינה שאפשר לשלב השכלה כללית ולהישאר בתלם".

אחרי שניגשה פעמיים לבחינה הפסיכומטרית היא הוציאה 710 — "וזה בשילוב הבגרות הגבוהה הספיק כדי להתקבל ללימודי רפואת שיניים בתל אביב". היום היא סטודנטית שנה החמישית מתוך שש שנות הלימוד באוניברסיטת תל אביב.