בהמשך לחשיפות שפורסמו ב-COL בימים האחרונים, בקשר עם יום השנה לפטירת הרב מרדכי אשכנזי ז"ל, מעדויותיהם של עורך "כפר חב"ד" הרב אהרן דוב הלפרין, והמרא דאתרא הרב אשכנזי ז"ל, אודות "תביעת ההשתקה" שהוגשה מטעם מקורביו של ראש ישיבה פלוני מבני ברק כלפי עיתון כפר חב"ד בחודש שבט תשמ"ב, מפרסמת מערכת "ימי תמימים" בחשיפה היסטורית את ה"מאחורי הקלעים" של פרשייה רגישה זו, שורת הוראות יסודיות בנושא זה בעסקנות ציבורית, שמסר יו"ר המזכירות הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ז"ל למנהל הישיבה ובא כוחו של הרבי באה"ק הרב אפרים וולף ז"ל, במסגרת שיחות הטלפון היומיות בין מזכירות הרבי ומשרד הישיבה בלוד.

וכך מופיע ב"ימי תמימים" חלק ח' בעניין זה, מדיווח מכ"ט שבט תשמ"ב:

הנני בזה לאשר קבלת הטלפון מיום א' כדלהלן: ... בענין הפסק דין שנתקבל מבית דין בתל אביב נגד הלפרין, הנוהג הוא שבאם בית דין מוציא פסק, איך יכול להיות הדין תורה בלי הצד השני, ובאם יש למישהו טענות מדוע שלא יפנה בזה לרבני חב"ד, כי הענין פה הוא מיוחד לחב"ד, וכאן יוצא שחב"ד הוא תחת כל אחד ואחד. האם כשהיה דין-ודברים בין סאטמר ובלז או באבוב וויז'ניץ היה מישהו אחר שהתערב בזה? זה שנתן הטענה מדוע לא טען נגד הרב שגם הוא כתב ברוח דברים אלו, להלפרין יש לו רב והוא כתב כמו שרבו כתב.

מדוע לא איכפת לאף אחד ומדוע לא היה שטורעם על כך. על חב"ד לכולם מותר שיהיה להם טענות, וכאילו חב"ד הם מינדערהייטס גיפיל [=סובלים מרגשי נחיתות]. לחב"ד יש אמנם איידילקייט אבל צריך-להיות הגאון יעקב בכל תוקף, ועל ידי עמדתנו זו יכול להיות פרצה קורא לגנב. באם היו יודעים שיש לנו התוקף הראוי לא היו מתחילים, ובאופן הקיים חושבים שמותר ואפשר לעשות מה שרוצים.

מדוע לא עושים כלום, חושבים שבאם מקבלים עצם מתחת לשולחן זה כבר משביע רצון, זה נובע ממינדער וועדיקייט [=הערכה עצמית נחותה] ותמיד מפחדים.

כשאין לנו נציגות בכנסת, אדרבה זה גורם שכל מפלגה לא תרצה לריב עם חב"ד, אבל כשרואים שחב"ד אינם מגיבים זה פועל ההיפך. הכלי נשק צריך להיות שלא להתפעל.

לתיקון הדבר, תחילה צריך שיהיה גדול השלום בבית ולא יחשבו מי הגדול ושיהיו כולם מאוחדים אצלנו.

בהמשך לפרשייה סוערת זו, פרסם הרב אפרים וולף, בשם אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בשבועון כפר חב"ד גליון 41, מה' אדר תשמ"ב, "הבהרה ומחאה" בעניין זה, כמצורף בזה.