קטנה בכמות וגדולה באיכות: מעלת ישיבה עם מעט תלמידים
ארי טננבוים
בעיון רב קראתי את דבריו של כותב הטור ברוך הכשרון, שכתב כי טוב ללמוד בישיבה עם כמות תלמידים גדולה, משום שהדבר מעודד תחרות וכי הכללים נוקשים יותר וממילא המשמעת טובה יותר.
למה כדאי לבחור דווקא בישיבה הקשה מכולן? טור דעה
יפה כתב כי הדברים על דעתו האישית וכי ישמח לשמוע דעות נוספות. ובכן, אני כאן – גם – להגיד את דעתי האישית, אם כי חושבני, זאת לאחר שיחה עם כמה חברים, כי אני משמש לפה עבור אי אלו שחושבים אחרת לגמרי ממנו, וכבקשתו – בקשתי, יש לכם השגות על דברי? כתבו לנו בתגובות. מעניין לקרוא ולהחכים.
*
בלי שמות ומקומות, אך בעודי תלמיד בישיבה עם כמות תלמידים קטנה, ביקרתי פעם בישיבה עם כמות כפולה ומכופלת של בחורים. היה זה בשעת צהרים מאוחרת, עת כולם לומדים ב'זאל' בחברותות.
נכנסתי לפנימייה וראיתי במסדרון חבר שאני מכיר. שאלתיו לאן הוא הולך והוא ענה: 'לנוח'. 'והמשגיח? הוא לא ישים לב שאתה חסר?', לתדהמתי הוא ענה את התשובה הבאה: 'לא. אני עושה את זה כבר כמה שבועות ואף אחד לא שם לב. זו ישיבה גדולה עם הרבה בחורים, הוא לא יבחין". דומני שנדהמתי לא מהתשובה אלא מהפשטות בה היא נאמרה.
בואו נאמר זאת ברורות: ישיבה עם כמות בחורים גדולה גורמת לבחורים ללכת לאיבוד. אין מי שרואה, אין מי ששומע. איש הישר בעיניו יעשה (שופטים י"ז ו'). ככל שמדובר בישיבה קטנה יותר, כך היחס גדול יותר לבחורים.
נדגיש: יש ישיבות קטנות (מבחינת כמות בחורים) שגם שם אין יותר מדי יחס אישי לבחורים. אך לא על יחס אישי אנו מדברים, אלא על דרך להשגיח על בחורים והדרך לאבד אותה.
חד משמעית יאמר: ישיבות קטנות מפקחות יותר על הבחורים ואם בחור יעדר ולו לסדר אחד – מיד ישימו לב שהוא נעדר.
לכן, חשוב לומר, הדעה כי ישיבה גדולה מעודדת תחרות – הינה גישה שיכולה להיות נכונה עבור בחורים מסוימים, שלכאורה, הכותב היקר, נמנה עמהם, אשריו ואשרי שכמותו.
מעל במה חשובה זו, פניה חשובה להורים: אל תחפשו את הישיבה שאליה "כל החברים שלי הולכים", כדברי הבחור המתבגר. חפשו את הישיבה ששמה לב לבחורים ולא כזו שבחורים יכולים ללכת לישון בה בלי ששמים לב אליהם. איפה בכלל יש מקום לתחרות אם הם ישנים בזמן הסדרים?
*
האמת כי ניתן לעשות על הטקסט האמור לעיל "מחק" אילולי תכתב ההבהרה החשובה הבאה:
הדיבורים על ישיבה עם כמות בחורים גדולה או קטנה צריכים להגיע הרבה אחרי הידיעה הברורה שהבן היקיר לנו הולך ללמוד בישיבה. בשיעור א' זה לא כל כך רלוונטי לרובם, אך משיעור ב' ומעלה, ובטח בישיבה גדולה, בחורים יכולים לאבד את עצמם בלי קשר לגודל הישיבה. ישנם בחורים – ושוב, לא משנה באיזה ישיבה הם – שמחממים את הכיסא. מעבירים את הזמן. ואין להאריך בדבר המצער...
כשהולכים לבדוק איפה ילמד הבן היקר בשנה הקרובה עלינו לבדוק בראש ובראשונה האם הוא יישב וילמד בישיבה הזאת. האם הוא יהנה מהלימוד. האם לאורך השנים הוא יצליח במשימה, או חלילה עלול ליפול כי דורשים מדי, או להפך, כי אין בכלל פיקוח. כל בחור לפני עניינו.
אחר כך, ורק אחר כך, אפשר לבדוק מה נכון יותר, ישיבה עם הרבה בחורים או ישיבה עם כמות קטנה יותר של בחורים.
מה שלא תעשו, יהי רצון שתרוו רוב נחת מבינכם היקר.
מאפשרים לכם לקבל
