הייתי בשיחת וידאו עם יהודי נחמד שבקש תמיכה וייעוץ בענייני שלום בית. כמו יהודי טוב הוא בעיקר חיפש דרכים איך להעביר מסר, איך לרמוז את מה שהוא רוצה, איך לגרום לדברים לקרות כפי שנראה לו נכון וראוי. היו לו הרבה עצות ורעיונות איך לקדם את הדברים, אבל הייתה בעיה, לכל רעיון ועצה הוא מצא מניעה שמסכלת אותה.

עשה איתי ה' חסד, ומפי יצאו המילים: תעשה ’ויגש'!

בפרשת השבוע יש מסר אחד מרכזי שבא לידי ביטוי בשמה: ’ויגש'.

יהודה היה במצב מאוד לא פשוט. הסאגה שבין אחיו ומלך מצרים לא נגמרת, אלא רק מסתבכת. כעת זה אף הגיע לשיא, כשהמלך רוצה לקחת מהם את בנימין הצעיר, בשעה שיהודה עצמו ערב לאבא יעקב שהוא ישיב לו את בנימין בחתיכה אחת. הוא היה הישראלי הראשון שאמר את צמד המילים "סמוך עלי" והנה הגיע רגע השיא וכמו כל מי שלוקח אחריות, הוא בודד בצמרת וצריך לקבל החלטה.

שימו לב, יהודה לא הלך לחפש מקורבים או עורכי דין שיגשו במקומו אל יוסף. הוא גם לא שלח מכתב ואפילו לא הודעה קולית, הוא עשה 'ויגש'. הוא נגש בעצמו, הישיר מבט אמיץ אל יוסף, ובעצם אמר: הבה ונסגור עסקה כמו אנשים בוגרים.

'ויגש' נכון וכנה מוביל לאחדות. כי כשנגשים לדבר פנים אל פנים, עין מול עין באופן נקי, זהו קירוב, וקירוב מוביל לשלום ואחדות. אפשר להישאר חלוקים בדעה, מותר לא להסכים, אבל כשזה נעשה מתוך קירוב, התוצאה תהיה שלום.

 •

הנה כך אמר הרבי השבוע לפני 33 שנה: "ויגש" מבטא את הכלל הגדול בתורה של ואהבת לרעך כמוך. "ויגש" מציין אחדות שיוצאת בגלוי ובפועל ממש, כפי שבא לידי ביטוי בהתקרבות במעשה בפועל של יהודה ויוסף.

היו יהודה, עשו ’ויגש'.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי