שנה וחצי חלפו מאז ערכנו את הכתבה על הקודיאק – מוביל שבעת הנוסעים הפופולארי של סקודה, וכמה דברים חלפו מאז בשוק הצפוף שבו הוא מתחרה. הראשון – מיצובישי הכניסו את האאוטלנדר שלהם, אותו סקרנו כאן לאחרונה והפכו את השוק לתחרותי יותר. השני – הקודיאק עברה מתיחת פנים כדי להותיר אותה בראש טבלת המסירות של רכבי שבעת המקומות.

הסעיף השני הוא זה שגרם לנו להיפגש שוב עם הקודיאק ולבדוק מה השתנה. לפני שנתחיל בסקירה נזכיר שוב את ההקדמה לכתבה הקודמת על הקודיאק: "כמעט כמו כל חלום, גם חלום מכונית של סקודה של שבעה נוסעים קרם עור וגידים והפך לעובדה מוגמרת. כשהקודיאק הפציע כל ציבור חובבי הרכבים, ואנחנו בתוכם היינו נרגשים".

אז הקודיאק אמנם פה כבר כמעט 6 שנים אבל הוא עדיין מרשים ובגרסתו החדשה עם מתיחת הפנים הוא מרשים יותר. מתיחת הפנים החיצונה גורמת לו להיות נאה פלוס ובאה לידי ביטוי בעיקר בפנסי לד בתצורה שונה מלפנים ומאחור, בגריל מוגדל ובחזית עם קווים עגלגלים יותר.

כניסה פנימה הפתיעה אותנו יותר, שכן לעומת תא הנוסעים השחור, הקודר, שהיה ברכב המבחן של הדגם הקודם, הפעם הרגשנו שקיבלנו תא נוסעים עשיר שדומה לרכב השרד של סקודה – הסופרב. "זה סופרב על גובה" אמרנו לעצמנו.

מה שגרם לנו להפתעה הזו היו בעיקר מושבי העור הבהירים והמלטפים, אך גם הדיפונים דמויי העץ המהגוני ששולבו בדפנות והתיפורים השונים.

כמו בדגם היוצא גם כאן קיבלנו את אותה תיבת הילוכים והגה מצופים עור ועם נראות בולטת, משענת נוכחת בין המושבים, גג נפתח, תאורת אווירה וחלל מודרני ויוקרתי. 

האבזור הטכני והבטיחותי שופע מאוד בהתחשב בעובדה שמדובר ברכב שמשובץ ברף הזול של עולם רכבי שבעת המקומות. ברכב המבחן, ברמת הגימורSTYLE  מצאנו: כניסה ויציאה מהרכב ללא מפתח, כפתור התנעה וכיבוי, התראה למניעת תאונות, דימום מנוע בעצירה ברמזור, נעילה אוטומטית, מושבים מתכווננים חשמלית ועם 3 זכרונות, הטענה אלחוטית למכשירים נייידים, בקרת סטיה אקטיבית מנתיב, בלימה אוטונומית לבלימת תאונות כולל בנסיעה לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, בלם יד אלקטרוני, מראות מתקפלות, בורר מצבי נהיגה, וכמובן הגה עם לחצני קרוז קונטרול, משענות ראש ייעודיות ומפנקת ליושבים בשורה השניה, ושליטה ובקרה על מערכת הרדיו והטלפון. לכל אלו תוסיפו גם גג פנורמי ענק שחלקו נפתח, דלת תא מטען נפתחת ונסגרת חשמלית ולוח מחוונים דיגיטלי.

אגב, הוא גם דובר עברית מלאה, וכפי שתוכלו להיווכח באחת התמונות, הוא מתריע בעברית לפני נסיעת רוורס, למשל.

שני פיצ'רים מעניינים שהיו בדגם הקודם והפעם הושמטו בלב כבד הם איתות אזהרת שטח מת וחימום ההגה. בצ'פמיון – יבואנית סקודה אמרו בכאב לב שהם הוכרחו לעשות זאת נוכח מצוקת השבבים הבינלאומית החריפה.

אחרי כל אלו הגיע הזמן לצאת לדרך והקודיאק לא אכזבה גם כאן, כצפוי. גרסת מנוע הדיזל 2.0 ליטר המגיע עם 150 כוחות סוס ותיבת ההילוכים DSG7 המוכרת של הקונצרן נשארו כבעבר מהנים מאוד ומסבירים דרך הכביש למה הציבור רוכש את הקודיאק בהמוניו. המנוע המשודך לקודיאק הולם את ממדיו ועושה את העבודה בדרך מהירה, בעליות תלולות, בסיבובים מפותלים ובכל מה שתדרשו ממנו. טרטור הדיזל אגב לא מורגש כלל. 

תא המטען קטן כמו בכל המתחרות אבל למרות זאת הוא גדול יותר משלהן, ואם תרצו גדול ב-40% יותר משל האאוטלנדר. זה הרכב היחיד בגודל ובמחיר זה שמאפשר יכולת הטענה של 233 ליטרים כשכל המושבים פתוחים.

כיוון שמדובר כאמור ברכב עם מנוע זהה לרכבי המבחן שלקחנו בעבר, צריכת הדלק הפנטסטית של הקודיאק לא אכזבה שוב, וצרכה ליטר דלק עבור קרוב ל-16 קילומטרים. מרשים.