שאלה: על מי מוטלת התחזוקה השוטפת של דירה שכורה, על השוכר או על המשכיר?

תשובה: המשכיר חייב להעמיד לשוכר דירה הראויה לשימוש סביר, עם האבזרים המקובלים בימינו. אם חסרים אבזרים, או שמקצתם אינם ראויים לשימוש סביר, על המשכיר לתקן זאת לפני כניסת השוכר לדירה.

לפי פסיקת רוב בתי הדין בארץ, הפריטים המחויבים הם: דלתות, חלונות, תריסים, מנעול, ארונות מטבח, שיש במטבח, צנרת מים, דוד חימום לרחצה, חיבור לגז, בתי נורה, מערכת חשמל ואבזריה סטנדרטיים ותקניים. באזורים קרים מאוד, שבהם יש בכל בית מערכת הסקה (כגון ירושלים), חייב המשכיר להתקין זאת על חשבונו, אך הוצאות התפעול חלות על השוכר (אלא אם כן הנוהג שונה, או שסיכמו ביניהם אחרת). עדיין אין נוהג קבוע בארץ שמתקינים מזגנים לכל הדירות. מכיוון שרוב האנשים בימינו מחזיקים טלפון נייד, אין לחייב את המשכיר להתקין טלפון נייח. על המשכיר להתקין מעקה למרפסת, כנהוג בימינו.

עלויות זיפות וסיוד הגג, תיקון מרזב, תיקונים וסיוד בחדר המדריגות, תיבות המכתבים, המקלט, תקינות המעלית, השקעה חד-פעמית ברכישת ציוד לגינה – חלות על המשכיר. אם הדירה הושכרה כמרוהטת, חובת תיקון הרהיטים ומוצרי החשמל הכלולים בשכירות חלה על המשכיר, אלא אם כן הקלקול נגרם בשל רשלנות של השוכר.

השוכר חייב לקבוע מזוזות על חשבונו.

תיקון קלקולים ונזקים שנוצרו בעקבות השימוש מוטל על השוכר, כגון סתימה בצנרת (בשל שימוש הדייר), שמשות ושלבי תריס שנשברו, מנעולי דלתות שהתקלקלו, נורות שנשרפו, גומייה לברז שבלתה, וניקוי הפילטר של המזגן. גם מילוי גז במזגן מוטל על השוכר, ובפרט במזגן ותיק, אלא אם כן היה חסר בו גז מראש.

מקורות: שו"ע חו"מ סי' שיד, ונו"כ. וראה פתחי חושן הל' שכירות פרקים ה-ו, וקיצור דיני שכירות בתים, כפר חב"ד תשע"ו, וש"נ.

באדיבות: גליון 'שיחת השבוע' של צעירי חב"ד