בשנה האחרונה אנחנו סובלים רבות מעליית הריבית, אין אדם שלא נפגע מכך, הנפגעים העיקרים הם נוטלי המשכנתאות, אלו שלקחו משכנתא אפילו עוד לפני שנים וכמובן אלו שלוקחים בימים אלו.

בין שאר הנפגעים הם כל משקי הבית שנטלו הלוואות או נמצאים במינוס. אלו שרכשו רכב בהלוואה בשנים האחרונות, אלו שרוצים לרהט או לשפץ את הבית וכו'.

העלאת ריבית היא דבר הגיוני ואפילו צורך חיוני של משק יציב, אך האם הפעם אנחנו נמצאים במצב קריטי שכל חודש אנחנו רואים עוד ידיעה על העלאת הריבית?!

העלאת הריבית היא המנוע ליוקר המחיה, וכן גם זרז לכניסת המשק למיתון ולאבטלה גואה יותר.

בואו נבין קצת למה אנחנו בכלל בסיפור הזה, ומה היא אינפלציה בכלל?

עד לפני 10 חודשים הריבית בישראל היתה כמעט אפסית, ריבית אפסית גורמת לנו לרצות ללוות כסף ולהשקיע אותו או במקרה הפחות טוב לבזבז אותו. כך זה שאנחנו קונים הלוואה בהחזר חודשי נמוך אנחנו רוצים לשפץ את הבית, לרהט, לרכוש וכו' ולכן ריבית נמוכה טובה למשק היא מעודדת צרכנות שמעודדת תעסוקה וכך גביית המיסים טובה והמשק יציב.

אבל לא הכל ורוד כל כך, כשהכסף מאד בזול אנחנו גם מוכנים לשלם יותר על כל דבר, זה מתחיל לאט אבל אנחנו עדים לביקוש גובר למוצרים מסוימים ושהמשק מייצר פחות מהביקוש, המחיר שאנחנו מוכנים לשלם עליו גדל וכך אנחנו מגיעים למצב של אינפלציה (יוקר מחיה) גבוה מאד.

כולנו עדים מה קרה כאן בשוק הדיור, המחירים לא הפסיקו לעלות, ומחיר ממוצע של דירה עלה ביותר מ- 120% בעשור. מחירי המוצרים בשוק עלה גם כן.

בנק ישראל כמובן ער לעודף הביקוש ומקבל כל חודש עוד ועוד נתונים על התייקרות המוצרים במשק וכך החל לצאת למלחמה והשתמש בנשק הקל ביותר - העלאת ריבית, רק מישהו בבנק ישראל התבלבל. העלאת ריבית אמורה לשמש את המשק כדי להילחם באינפלציה לא לגרום לו לאבד את כל ההישגים שלו ולכבות את האור. אילו היתה עליית ריבית מסוימת ומתונה המשק יכל לספוג אותה ואפילו לראות תוצאות לאורך זמן.

מה קורה כעת?

למרות שעשרה חודשים אנחנו רואים עליה תקופה בריבית, אנחנו רואים גם עליות מחירים ערות כל הזמן. אז מה לא עובד? האם העלאת הריבית היא הנשק היחיד שיש בקנה?

השבוע פגשתי את מוישי לקוח שלי, בעל עסק בנוני, אחרי שדיברנו קצת על החיים, הגענו לדבר על קשיים של העסק. הוא סיפר לי כי בשנה שעברה העסק היה יציב, היתה רווחיות גבוהה, לקוחות היו נכנסים ויוצאים וב"ה הוא יכל לפרנס את ביתו ואת העובדים שלו ברווח.

השנה מאז עליית הריבית אנשים שומרים את הכסף, והוא נאלץ לצמצם בכח אדם. לאחר מכן גילה שהעלויות שלו עלו, השכירות עלתה בעקבות העלאת הריבית, ההלוואות שהוא צריך לקחת כדי להשקיע עולות יותר ולכן הוא פחות משקיע בעסק. המחזורים קטנו העלויות עלו והרווחיות כמעט ואיננה.

הסיפור של מוישי הוא הסיפור של כולנו, אחד הבנקים הגדולים עדכן השבוע כי 24% ממשקי הבית נמצאים כפסע מחוסר יכולת לשלם את המשכנתא. הנתונים האחרים הגיעו השבוע מהלמ"ס שעדכן על עליה תלולה בכמות המובטלים במשק, סל הקניות לבית התייקר ובנוסף לזה השכירות התייקרה רק החודש הזה ב- 6% לחוזים חדשים. בחלק מהאזורים בארץ השכירות התייקרה בלמעלה מ20% השנה.

אז איך בכל אופן נלחמים באינפלציה?

ראשית, אם מעלים ומעלים את הריבית ומצד שני לא רואים תוצאות צריך לבדוק אולי משהו לא נכון.

שנית, צריך להסתכל בצורה אמיתית מה גורם לאינפלציה, שמסתכלים על זה רואים שהדברים אינם קשורים למציאות הישראלית, בין הדברים הם: המלחמה ברוסיה שמשפיעה רבות על הסחורות ומוצרי הגלם שנמצאים במחסור, משבר הגז בארופה שגורם לכל עלויות התפעול בארופה להתייקר, שרשרת האספקה הימית שסובלת מבעיה חריפה, הסגרים הממושכים בסין בעקבות הקורונה מליארדי פועלים שאחראים על הדברים שאותם אנו צורכים נאלצו להתבטל חודשים רבים בבית עקב מדיניות מלחמה בקורונה שאומצה בסין. כל הדברים האלה לא מושפעים מהריבית הישראלית, הם כן מייקרים את המחיה כאן אבל נשק הריבית לא יעזור להם.

אבל יש שני גורמים חריפים מאד שכן משפיעים על המשק הישראלי, הראשון הוא העדר תחרות, בואו נסתכל על מוצרי החלב, לפני כחודש כולנו שמענו על המלחמה הממושכת של שופרסל מול טרה, שהעלתה מחירים. שופרסל הפסיקה לרכוש את המוצרים של טרה, וכך רוב המשקי בית נאלצו לקנות רק תנובה. תנובה שראתה כי טוב, הודיעה השבוע על העלאה מיידית של 5% לכל מוצריה. אבל את זה כמעט ולא שמעתם, כי אחרת לשופרסל לא יהיה מה למכור, האם מישהו מכיר בו מחלבה גדולה שמספקת לנו מוצרי חלב? המחודדים ביננו יגידו על יטבתה (אבל היא על סף קריסה). וכך בהעדר תחרות כולנו נלקחים כבני ערובה ומשלמים יותר על מוצרי החלב, כמובן שזאת רק דוגמא. אבל אפשר להבין ממנה את חוסר התחרות שישנה במשק שמוביל את יוקר המחיה. אם בנק ישראל רוצה להילחם באינפלציה - ראשית עליו לייצר מדיניות לממשלה, שתעודד תחרות.

דבר נוסף הוא מחירי הדיור, כידוע המחירים עלו ועלו, אבל זה נובע מדבר אחד, חוסר היצע, הגרלות הם דבר נחמד אבל לא מורידות את יוקר הדיור, הם עוזרות לשכבה אחת של אנשים שחסרי דיור, אבל כל מי שרוצה לשדרג את דירתו או שחסר סבלנות להמתין לזכיה בדירה שבסבירות גבוהה לא תשמש אותו, נאלץ לקנות במחירים גבוהים מאד. הסיבה היא חוסר היצע, המדינה לא מעודדת בניה, בנוסף מספסרת בקרקעות במחיר מופרז וכן מעלה את הריבית שגורם לעלויות גבוהות לקבלנים. מי שקרא כלכלה השבוע, יכל לראות את הבאות, מתחילת השנה כמות הבניה ירדה ב- 25%, כלומר כרגע יש הרבה פחות בניה. שוב יהיה מחסור ושיש מחסור שוב המחירים עולים.

לכן יעשה טוב בנק ישראל אם במקום למוטט את משקי הבית ואת העסקים הקטנים יטווה יחד עם הממשלה החדשה מדיניות כלכלית בריאה שתוציא אותנו ביוקר המחיה בצורה טובה.

--

שחר וולף הינו כלכלן ויועץ משכנתאות, ניהל במשך למעלה מעשור בבנק דיסקונט.