הרב שמעון אייזנבך

היום הלך לעולמו הגאון הרב חיים ואלקין משגיח ישיבת עטרת ישראל הליטאית בשכונת בית וגן שבירושלים כמו מרבית רבני ישראל היה גם לו קשר עם הרבי ממנו קיבל מכתבי קודש. על אחד מהם שוחחתי עימו, לפני כמה שנים.

אבי ע"ה הרב החסיד רבי צבי אייזנבך, הלחין שירים רבים מפעם לפעם אך רק מיעוטם זכה לתהודה. אחד מהם הוא שיר שהלחין לפני שנים רבות, הוא הניגון הידוע של "אימתי קא אתי מר" המפורסם ומושר בפי רבים.

על הורתו ולידתו של השיר מצאתי בכתובים כך:

"נישואי הגרש"א הלפרין שליט"א ורעייתו הרבנית ע"ה התקיימו בר"ח אלול תשט"ז באולם ה"גדול" של ישיבת תורת אמת במשכנה הקודם בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר הרה"ח ר' יצחק צבי שי' אייזנבך את הניגון הידוע "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". כעבור כחדשיים, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי הרה"ח ר' יונה גרינוולד ז"ל. כידוע נהג הרבי לבקש בהתוועדויות שישירו לו  מ"זמרת הארץ, ובאותה התוועדות של שמח"ת הרבי כיבד את ר' יונה לשיר שיר. והוא שר לפני כולם את השיר "אימתי קאתי מר". הרבי חיבב ואימץ את הניגון, שנכנס מאז לאוצר ניגוני חב"ד לדורי דורות".

ואכן מצאנו איזכורים לכך שהרבי עודד לשיר את הניגון כמו למשל בהנחת חג הפורים תשי"ט נכתב: "כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון אימתי קאתי מר, באמרו: "זאגט עפעס א פריילעכן ניגון" [=שירו איזה שיר שמח]".

ועוד לפני כן בחג שמחת תורה תשי"ט ביקש הרבי מהרב שמואל זלמנוב ז"ל להכניס את השיר לספר הניגונים וכך מופיע באותה הנחה:

"כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להאורחים מא"י לנגן מניגוני אה"ק תובב"א, וניגנו "אימתי קאתי מר". אח"כ אמר לר' ש. ז. ש"יקנה" הניגון עי"ז שיעשה בו "שינוי שאינו חוזר לברייתו", ויכניסו ב"ספר הניגונים".

למה הייתה כוונת הרבי באומרו "חוזר לברייתו" לא אדע, אך יתכן שהכוונה היא שכיון שהשיר הושר תחילה על מלים שונות ("מתי יבנה המקדש") יש לעשות הכל כדי לבסס את השינוי החדש ולעגנו עלי כתב במלים ובתוים.

בכלל היה שיר זה חביב בהתוועדויות של הרבי וזכורני שהרה"ח ר' היישק'ע גנזבורג שהיה אחראי על הניגונים אצל הרבי היה פוצח בשיר זה לעתים תכופות ובפרט כאשר תוכן השיחה היה עוסק בהפצת המעיינות המזרזים את ביאת המשיח. לאחרונה אף פורסם קטע וידיאו מהתוועדות ר"ח שבט שבו צופים בשירת שיר זה אצל הרבי מתחילתו ועד סופו בחיות ובהתעוררות.

ומעניין לציין שבא' מכתבי העת נכתב לאחרונה שהרב נריה ז"ל השתתף פעם בהתוועדות אצל הרבי והרבי ביקש ממנו שישיר שיר מארץ ישראל והוא ז"ל פצח בשיר זה (ללא המלים, שהתחברו למנגינה מאוחר יותר).

כאמור, שיר זה קנה לו מקום מכובד בסדרת ניגוני חב"ד ובכל קצוי תבל מנגנים אותו בהזדמנויות רבות ובהתוועדויות מעוררות.

במשך שנים רבות לא הצלחתי לפתור חידה שהיתה סתומה בעיניי והיא מכתב של הרבי באגרות קודש שכתב להאברך חיים ואלקין מבולטימור העוסק גם בניגון זה של אימתי קאתי מר ולמרות החביבות המיוחדת שהראה הרבי כלפי ניגון זה נראה בין שורות המכתב כאילו יש כאן הסתייגות מחד ועידוד מאידך.

וזה לשון המכתב:

ב"ה, א' סיון, תש"כ

ברוקלין.

האברך חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום החמישי, בו שואל אודות נגון [אימתי] קאתי מר. ושואל על מקורו של הניגון.

והנה כפי הידוע לי, הנגון הוא נגון ירושלמי, ואין ברור מי הוא מחברו, ולפני איזה שנים הרי כמה מהחרדים התחילו לנגנו בתיבות האמורות, מפני ההרגש שפעל בהם נגון האמור, אבל פשוט שאין זה בדוקא, ואם יבוא מי שהוא מנגן ירא שמים בעל רגש וימציא נגון יותר מתאים להתעוררות הנפש והתבוננו[ת] בהענין דלכשיפוצו קאתי מר, ברשות כל אחד לקבל דעתו בזה.

באם שאלתו לגוף הענין דלכשיפוצו מעינותיך חוצה קאתי מר, הרי הם דבריו של מלכא משיחא בעצמו מענה להבעש"ט בהיותו בהיכלו למעלה וכהודעת הבעש"ט באגה"ק שלו שנדפס בספרו של א' מגדולי תלמידיו, בן פורת יוסף הר"י מפולנאה, ואין לך הוראה ברורה מזה.

בברכה לבשו"ט.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

ממענה הרבי אל הכותב נראה שהכותב עצמו לא שטח את שאלתו ותמיהתו באופן ברור.

במשך שנים רבות ניסיתי לחקור ולחפש כל בדל מידע, הן בבולטימור והן אצל המזכירים שעסקו בהדפסת מכתב זה, כדי להבין מי הוא זה הרב חיים ואלקין ומה היתה שאלתו וטרונייתו ולא עלתה בידי.

כשניסיתי לחבר בין האברך ר' חיים ואלקין לבין המשגיח המפורסם לא חשבתי לרגע שמדובר באותו אדם, שכן בכל המקומות שנכתבו קורות חייו לא הוזכר כלל שאחת מתחנות חייו היו בבולטימור. הוא גדל בקטנותו בשכונת קרון הייטס אבל משם עבר לכמה מדינות בהם למד ואח"כ לימד ואילו בולטימור לא הוזכר כלל.

בהזדמנות מסויימת כתבתי על כך בעיתון "כפר חב"ד" ושאלתי האם יש מי שיוכל לשפוך אור על התעלומה מיהו אותו האברך ואלקין ותודתי נתונה לו מראש.

לא חלפו כמה ימים מאז כתבתי על כך והנה התקשר אלי הרב אנגלסמן מ"היכל מנחם" דבני ברק ולדעתו ברור לו כי האיש אשר אנכי מבקש הוא לא אחר מאשר הגר"ח וואלקין המשמש כיום כמשגיח רוחני בישיבת "עטרת ישראל" בשכונת בית וגן בירושלים.

הצלחתי לאתר אותו בניו יורק, שם הוא שהה באותם הימים ושוחחתי עמו, ואכן אישר לי את ההתכתבות עם הרבי כשלמד בימי חורפו בישיבת "נר ישראל" בבולטימור והיה משגר לרבי שאלות שונות בעניני עבודת השם וזכה לכמה מענות קודש.

לשאלתי מה שאל את הרבי על השיר "מאימתי קאתי מר" ענה לי שלפי זכרונו כל שאלתו היתה מה מקור הניגון ומה הרקע שלו והאם הניגון מקורו בחסידות חב"ד העתיקה, ועל כך השיב לו הרבי את אשר השיב. לדבריו הוא כנראה לא התנסח היטב כשכתב את שאלתו לרבי וכך גם הוא לא הבין בדיוק את מה שהרבי ענה לו בנימת הסתייגות.

*

הרב ואלקין כאמור, קיבל מהרבי כמה מכתבים מעניינים ובמכתב הנ"ל הרבי המשיך לכתוב לו גם הבא להלן:

"במ"ש שראה בספר שלימוד הקבלה פנימיות התורה יקרב ימות המשיח וגם ביאת המשיח, - הרי יותר מזה מובא בכ"מ (*לדוגמא: הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות) ודברים נפלאים וגם מבהילים איך שע"י העדר לימוד זה, מאריכים הגלות גלות בני ישראל והשכינה ואין להאריך בדבר המבהיל.

תקותי חזקה שיש לו קביעות - דקבוע לא בטיל - בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וגם מוסיף בזה שהרי נצטוינו להעלות בקדש".

ומכתב נוסף אליו נדפס באותו כרך, מכתב ז'תכט ושם המכתב ממוען לכתובת אחרת: ווילקיף - אהיו (כנראה שלקראת שנת הלימודים החדשה החליף את מקום לימודיו):

ב"ה, מוצש"ק ח"י אלול, תש"כ

ברוקלין.

יום הולדת הבעש"ט ורבנו הזקן

האברך חיים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מו' לחדש אלול, חדש הרחמים, בו כותב אודות סדר בימי הרחמים האלו.

והנה אף כי בדברי רבנו הזקן, המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו' (לקוטי תורה פ' ראה, ד"ה אני לדודי) מובן וגם פשוט שצריך להרבות בעניני תפלה תורה ומצות, וכסדר הכתוב אני לדודי (בתחלה) ודודי לי, ראשי תיבות אלול, וכמבואר בספרי קבלה מוסר וחסידות, והסדר בזה בכלל וכמובא באחרונים, שמרבים בתפלה ובתחנונים בערך שאר השנה (עיין ברכי יוסף, הובא במטה אפרים סי' תקפ"א סעיף יא*) וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת ולהדר בקיום מצותי', ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: אגרת התשובה (חלק ג' מספר התניא) דרך החיים (לבנו אדמו"ר האמצעי) וכו'.

ויהי רצון שיעשה בכל האמור, יעשה לשון מעשין על הצדקה, כפי' יותר מרגילות, ויותר מאשר שכלו מורה לו, והרי נצטווינו בטל רצונך מפני רצונו וכו'.

בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים ולכתיבה וחתימה טובה.

*) במטל"א שם.

מכתבים אלו מלמדים על רבים וטובים מבני העלייה שבחוגים הליטאים שראו ברבי דמות רוחנית אליו כתבו לשאול חוות דעתו בעבודת השם ולבקש את ברכתו, ברכת הצדיק המשפיע לכל העולם ללא הבדל בין חוג ועדה.

תנצב"ה.