ספר לנו מעט על עצמך, על ילדותך ועל תחילת דרכך בעולם הישיבות.

אז קוראים לי שניאור ליפסקר ואני צייר. ציירים אוהבים לפתוח ראיונות במשפט "מאז שאני זוכר את עצמי אני מצייר". אצלי זה לא היה ככה.

נולדתי בירושלים לאבי השליח ר' ישראל ליפסקר. כילד אהבתי להתבונן בציורים ולנסות להבין אותם לעומק. לא חלמתי שגם אני יכול להגיע לתוצאות כאלו.

מתי התחלת לצייר? וכיצד התחלת לעסוק בציור באופן מקצועי?

לעולם הציור נשאבתי בתחילת הלימודים בישיבה קטנה. בתוך כל הלחץ בישיבה הייתי צריך מקום שבו אוכל לבטא את עצמי והתחלתי לצייר. עם הזמן הציורים השתפרו ופתאום קיבלתי חיזוקים מהסביבה שיש לי כישרון במה שאני עושה. לקח לי זמן להבין שבשירבוטים האלה יש הרבה פוטנציאל, ושאפשר לפתח את זה ולהגיע לתוצאות טובות יותר.

במהלך השנים הבאות למדתי ציור בצורה מקצועית במשך כמה שיעורים, אבל את הידע האמיתי למדתי מניסוי ותהייה, ובעיקר תרגול על בסיס יומיומי במשך 7 השנים האחרונות.

במהלך הלימודים בישיבה הקטנה למדתי כמה שיעורים פרטיים אצל הצייר רותם חדד. היה לו אז סטודיו גדול לציור ברמת גן, והשעות שביליתי שם סיפקו לי לא רק ידע והתקדמות בציור אלא בעיקר חלום שלא העזתי לצעוק: לפתוח בעצמי סטודיו לציור. חלום שזכיתי להגשים בשנתיים האחרונות.

כשחזרתי מהשיעורים האלה סיפרתי לחברים מהישיבה "אני הולך לעבוד בציור, גם אם זה לא יקרה בשנה הזאת או בשנה הבאה, אני הולך לעשות את זה".

וזה קרה. כבר בתחילת הלימודים בישיבה גדולה קיבלתי 2 עבודות גדולות לציור בעיתונים החבדיי"ם 'כפר חבד,' ו'הפנסאים'. ומשם ההזמנות התחילו לזרום, איורים למגזינים בחו"ל והזמנות של לקוחות פרטיים, וכשהתחתנתי התחלתי לקבל יותר ויותר בקשות לציורי דיוקן והחלטתי להתמקד בזה. וברוך ה' בשנתיים האחרונות קיבלתי מאות הזמנות לציורי דיוקן. וכיום מצייר בעיקר דיוקנאות בצבעי שמן על קנבס.

אלו ציורים אתה הכי אוהב לצייר?

כשאני מצייר רבנים או אנשים שנפטרו ובני המשפחה שלהם רוצים ציור שינציח אותם, אני יודע שהציור הזה יהיה כל כך משמעותי בחיים שלהם, וזה משהו שממלא את הציורים האלה במשמעות מיוחדת.

ממה אתה מקבל סיפוק?

כשאני מסתכל על הקנבס ומרגיש את האדם שמולי, זה רגע שבו אני יודע שהצלחתי להעביר את התחושה שרציתי. את החיוך, את הזיק בעיניים, אלה רגעים ששווים עשרות שעות של עבודה.

תן לנו סיפור מיוחד שקרה בעקבות ציור שלך

קיבלתי לפני כמה חודשים הזמנה לא שגרתית, על הקו היה יהודי בשם שמואל  "שניאור, אשתי התייתמה כמה שנים לפני החתונה שלנו, לא זכיתי לראות את האמא שלה, ובעיקר כואב לי שהילדים שלי לא זכו לראות אותה בחיים, אני רוצה שתצייר את הילדים שלי יחד איתה כדי שירגישו אותה נוכחת בחיים שלהם." ציירתי אותם והתוצאה לא השאירה עין יבשה.

מה השאיפות ולאן אתה חולם להתקדם?

אני מתפלל להמשיך לצייר ולגעת בלבבות של אלפי אנשים בעזרת הציורים שלי. יש לי חלום לפתוח תערוכה של ציור בנושאים שאני עוסק בהם, החיבור בין החומר לרוח, ורעיונות בחסידות.

אתה מתחזק רשתות חברתיות מצליחות ופעילות מאד, האם זה לא משפיע לרעה מבחינה רוחנית?

אני חושב שהרשתות החברתיות הם כמו סכין, בידיים הנכונות אפשר להכין איתו סלט פירות שמלא בדברים טובים ובשימוש לא נכון אפשר להיפצע. בימינו, הרשתות הם הכלי היעיל ביותר להגיע לקהלים חדשים, שהופכים ללקוחות בסופו של דבר. לכן אני נעזר בכלים הללו אבל כמובן שמבין את המורכבות ולכן אני משתדל גם לשמור על האיזון הנכון.

כיצד אתה משלב עיסוק מקצועי עם רוחניות ועבודת ה'?

הרבי הריי"צ התבטא רבות על מעלת חוש הציור שמי שיש לו חוש בציור יש לו חוש בחסידות. ובאופן אישי כשאני מצייר את הרבי ורבנים נוספים אני נוהג לשמוע ניגונים חסידיים. ניגון חסידי פותח את הלב וכשהלב פתוח הציורים פתאום זורמים בקלילות מהמכחול והצבעים אל בד הקנבס.

מה הציור שאתה הכי גאה בו?

הציור שאני עובד עליו ברגעים אלה. מדובר בציור שמן ברוחב של 8 מטר, זה כנראה הציור המורכב ביותר שציירתי עד היום, ברוך ה' הוא מתקדם בצורה טובה ובחודש הקרוב הוא יהיה מוכן בעזרת ה'.

משאלה לשנת תשפ"ג.

תה"א שנת פריצת גבולות. ואני מקווה בעז"ה בשנה הזאת להגיע למקומות מדהימים בעשייה שלי ולהיות כל הזמן בתנועה. להיות בעשיה זה הדבר הכי חשוב, להיות כל הזמן בתנועה - "אושר הוא תוצר לוואי של עשיה מבורכת"

תודה על הבמה הזו ואם אתם מעוניינים להגיב לי באופן אישי או להתייעץ לגבי ציור אתם מוזמנים לשלוח הודעה או להתקשר אליי למספר 0509589770