הרב דוד אופן

^{אנו נמצאים כבר בפתח הכניסה לשנת 'הקהל' תשפ"ג הבעל"ט וזה מזכיר לי את שנת הקהל האחרונה שנת תשמ"ח ותשמח לעת עתה שראינו את הרבי בגילוי ובגשמיות לעיני בשר.}

 ^{כידוע, הרבי דיבר גם בשיחות וגם באופן פרטי לחסידים שבשנת הקהל רצוי לבוא עם כל המשפחה, בדוגמא מה שהיה בבהמ"ק שבאו כולם באחדות, אנשים נשים וטף, לשמוע פרשיות המחזקות את יראת ה'  מפי המלך. זה פעל על כולם ליראה את ה' לכל השבע שנים עד ל'הקהל' הבא.}

^{על דרך זה בזמן הגלות, הבית הכנסת של הרבי זה בדוגמת ביהמ"ק והחדר של הרבי הוא בדוגמת קדש הקדשים. הרבי הוא המלך שמחזק אותנו ביראת ה', במיוחד בשנת 'הקהל' עד ל'הקהל' הבעל"ט.}

^{לכן החלטתי בשנת הקהל תשמ"ח ו'תשמח' לבוא עם כל משפחתי, זה כלל אותי וזוגתי תחי' עם 3 ילדים שהקטנה הייתה אז בת חצי שנה.}

^{מבעוד מועד, התקשרנו ל'ועד הקהל' וביקשנו מקום ללון. הבטיחו שהכל יהיה מסודר, הגענו יומיים לפני ר"ה בבוקר ורצינו להתארגן במקום הלינה שתואם עבורנו.}

^{כשהגענו לדירה, המראה היה מחריד: בלי חלונות, דלת פרוצה מיטות בלי מזרונים וסדינים. לא ידענו מה לעשות, ממש נפל עלי ייאוש... מילא אני,  אבל מה יהיה עם המשפחה ילדים קטנים? ר"ה זה ג' ימים סמוך לשבת ואסור לטלטל ילדה קטנה ואיפוא נשכיב אותם לישון? אמרתי לזוגתי, שקודם נבוא למנחה להתפלל עם הרבי, ובוודאי שהרבי יראה אותנו ידאג שיהיה הכל טוב, כי הרי באנו אליו...}

^{הרבי ירד מחדרו הק' וחילק צדקה לכל הילדים. זוגתי עמדה ליד המעלית כשהרבי ירד, הרבי נתן צדקה לתינוקת בת החצי שנה ונענע בידו הק' לתינוקת, בהמשך כשנכנס נתן גם לכל הילדים גם לילדיי היותר גדולים (יש תמונה כזאת שהתפרסמה). הייתי בשבירת הלב כל תפילת המנחה.}

 ^{אחרי מנחה הגיעה הישועה: דודתי היקרה מרת טייבל ליפסקר ע"ה מתקשרת ומחפשת אותי, ואומרת לי שהתקשרו אליה משפחה בשם ר' משה וזוגתו הייבר שיחיו שהם מחפשים לארח משפחה לכל חודש תשרי בשנת הקהל תשמח.}

 ^{אמרתי לה "אבל אני לא מכיר אותם לא נעים לי", אבל היא ענתה: מה איכפת לך לך תנסה ותיראה. הלכנו אחרי מנחה לבית נכנסנו ונדהמנו: הם קיבלו אותנו בסבר פנים יפות והודיעו לנו שיש שני חדרים אחד לי ולזוגתי תחי' ואחד חדר ילדים עם מיטה לתינוקת וגם צעצועים וכו', ואומרים לנו כאן תהיו כל החודש תשרי כולל סעודות בשבת ויו"ט ובשום אופן בלי תשלום. לא היתה לנו ברירה... הם רק הסכימו לקבל מתנה אישית קטנה כי תשלום לא רצו לקחת בשום אופן, ממש הרגשנו שהרבי מארח אותנו ודואג לנו, והם זוכים להיות הכלים וה'ידא אריכתא' של הרבי.}

•

 ^{כאן המקום לעורר שצריכים כל אנ"ש בלי יוצא מן הכלל שזכו לגור בשכונה של הרבי, לעשות השתדלות ככל הניתן לארח באש"ל את כל האורחים כפי יכולת של כל אחד ואחד, ולא לקחת כסף על זה. היות ומדובר באורחים של הרבי בפשטות, ולא באים כאן לנפוש בחופשה במלון. לכן גם המלון צריך לקחת מינימום ולא לעשות על זה רווחים, כי זה רווחים על חשבון המארח הרבי נשיא דורנו,  וח"ו שיאלצו לשלם הון תועפות.}         

•

^{בער"ה הרבי נסע לאוהל כרגיל וחזר קרוב לשקיעה ומיד יצא למנחה בסיום התפילה. בעלינו התחיל לשיר "אך צדיקים" בניגון "כי אלקים יושיע ציון". בליל ר"ה אחרי מעריב אמר לקהל ג' פעמים "גוט יו"ט" שזה היה חידוש באותה שנה.}

 ^{למחרת התקיעות היו מאד בקלות יחסית. ביום השני היה שינוי שאמר בפסוקים "ערוב עבדך ... אל" וחזר "אל יעשקוני זדים".}

^{בהתוועדות של ר"ה אמר שידוע שאף על פי שהרביים היו מאד עסוקים בער"ה, מכל מקום התפנו לגשת לרבנית לדבר ולאחל כתיבה וחתימה טובה, והסביר שזה קשור עם אדם הראשון שנברא בר"ה ואז היו הנישואין של אדם וחוה שזהו עניין בנין המלכות, וסיים בברכה שנזכה לקיום מצות הקהל עוד בשנה זו.}

 ^{בסיום ההתועדות שרו את כל ניגוני רבותינו נשיאינו ולבסוף החל לשיר "הוא אלקינו". הרבי עמד מלוא קומתו ורקד בשמחה גדולה, ובאותו שנה כמעט כל התוועדות דיבר איך שכל תאריך קשור עם שנת 'הקהל' וביקש בכל לשון של בקשה שכל אחד יקהיל את עצמו וגם לפעול על הזולת  אנשים נשים וטף שיהיו חדורים בתוכן הפנימי של הקהל - ליראה את ה' אלקיך כל הימים. גם נעמד ורקד בשמחה גדולה בהקשר שזה שנת הקהל תשמ"ח ו'תשמח'.}

^{בי"ג תשרי דיבר הרבי שכדי שיבוא ענין הקהל לפועל ממש, הציע שיסדרו מקום מרכזי ואדם מיוחד שיתעסק בזה כדי שכל אחד הרוצה יוכל להירשם בכרטיס מיוחד שמו ושם אמו ומס' טלפון שהוא מקבל ע"ע בלי נדר לפעול בהקהל ואז יוכלו להתקשר אליו עכ"פ פעם בחודש מה קיים בפועל. הרבי הסביר כי ברוחניות זמן הקהל הוא בכל השנה, והוסיף כדי שיהיה הכל קשור בענייני תורה הציע שגודל הכרטיס יהיה טפח על טפח שזה שיעור בכמה עניינים בתורה, ועי"ז יומשך תוספת ברכה כמארז"ל "כוס של ברכה מגביהו מן הקרקע טפח" שהפירוש בזה המשכת כל הברכות עד לבני חיי מזונא רויחא כפשוטם ממש, וביחד עם זה נעשה עילוי והגבהה בענינים הגשמיים - "מגביהו מן הקרקע טפח".}

•

^{בליל ה' של חג הסוכות דיבר הרבי על הטעם ששינה ההנהגה בשנה זו לאחוז גם את האתרוג במשך כל אמירת ההלל בניגוד להרבי 'דער שווער' לאחוז רק את הלולב ואעפ"י שעשה זאת כדי שרעידת ידיו לא ישרטו את האתרוג, אבל מכיוון שכך עשה יש עניין לעשות כמוהו מחמת 'התקשרות' וכאשר משנים זה לכאורה חשש פגיעה בהתקשרות.}

^{אמנם, כשהתחיל הרעש בעניין 'הקהל', הרי כדי לפעול גם בעצמי כו' הוכרחתי לעשות ענין מיוחד שלא לפי רוחי, לא לפי טבעי ורגילותי, - לשנות המנהג ולאחוז כל הד' מינים במשך כל זמן אמירת הלל. כאן רואים גודל המס"נ של הרבי, שמשנה מטבעו בעניין ההתקשרות, כדי לפעול הקהל ואחדות בנו, ומכ"ז מובן שאנו צריכים וחייבים להתכונן כבר עכשיו בסמיכות לשנת הקהל הבעל"ט לפעול בכל העניינים של 'הקהל' שהרבי דיבר בשנת תשמ"ח שזה הקהל האחרון ששמענו וראינו את הרבי  לעת עתה, ועי"ז נזכה שהרבי יתגלה עוד לפני שנת הקהל ויוליכנו ל'הקהל' לבית המקדש השלישי בקרוב ממש.}

^{בשמח"ת  דיבר בענין האושפיזין שזה דווקא אדמורי חב"ד ולא שאר תלמידי הבעש"ט אעפ"י שהיו צדיקים וקדושים וכו', כי הם היו המקבלים העקריים מהבעש"ט כמו בסדר קבלת התורה שרק אחד בכל דור ועניין האושפיזין זה לכל ישראל משא"כ שאר תלמידי הבעש"ט היו שייכים לחלק מסוים בעם ישראל. קישר עניין זה עם שמח"ת שקוראים בתורה לעיני כל ישראל, והאושפיזין של שמח"ת שזה בדוגמת בעה"ב למעלה מאושפיזין זה משיח ששייך לכל ישראל,  והשמחה בשמח"ת היא באחדות כל בנ"י עם התורה שזהו"ע הקהל,  ועצם הפעולה של הקהל לחזק בנ"י בתומ"צ היא חיוב בכל הזמנים ובכל המקומות, וגם שזה מביא חיים כמ"ש "ליראה את ה'" ובנוגע ליראה נאמר "יראת ה' היא לחיים".}

^{בהקפות היתה שמחה גדולה יותר מכל השנים: א', הרבי רקד לבד עם ספר התורה ונענע בידיו הק' לכל עבר, ממש כמו שהמלך היה קורא בשנת הקהל בביהמ"ק לעיני כל ישראל, בשוני מכל השנים שהיה רוקד עם הרש"ג וגם בגלל זה היה מקצר כי להרש"ג לא היה כ"כ כח.  ב', באותו שנה כל הקפה שהרבי רקד נמשכה הרבה זמן והביט חזק על כל אחד ואחד ממש באופן פרטי. ג', התחיל לבד הניגון של אביו המקובל ר' לויק נ"ע (כי הניגון שהיו תמיד שרים זה היה ניגון קבוע של שמח"ת)  ובהקפה אחרת התחיל 'ופרצת', וגם פעם 'הושיעה את עמך'. באותה שנה כשגמר הקפה שביעית וחזר למקומו, פתאום התחיל לנגן ולעשות עוד הקפה על יד מקומו, בשמחה גדולה ועצומה וזה היה פלא גדול.}

•

^{אחרי שכל האורחים נסעו איש לאוהלו שמחים וטובי לב על כל הטובה שעשה ה' לדוד עבדו שזה רבנו מלך המשיח ולישראל עמו שזה כל החסידים והתמימים וכל אנ"ש בית ישראל, הרבי התוועד בשבת 'לך לך' ואמר בקשר לשבעה במר חשוון: א', נתינת יישר כח לכל האורחים אשר הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגלוי ובא לידי פועל ממש לקיים לך לך וכו' כדי להיות בד' אמותיו של ביכנ"ס ובהמ"ד של נשיא הדור במשך הזמן דהקהל, עכ"פ שעה אחת או יום אחד ועאכו"כ אלה שהיו כל משך חגה"ס, ובמיוחד עד שבעה במר חשוון.}

 ^{ישנם אמנם כאלו שלא באו אלא נשארו לשבת בחור שלהם בדמיונם לעצמם שיושבים בארמון המלך. הסיבה לכך היא חשכת הגלות, אבל מה שייך חושך הגלות לאלו השייכים לנשיא דורנו, שהכריז שכבר סיימו כל העבודה וכו' וצריכים רק להכין את עצמינו ולפתוח את העיניים,  לקבלת פני משיח צדקינו,  ומובן גודל הרחמנות עליהם, ובמילא גדול יותר הצורך לעודדם שלא יפלו ברוחם כו',  ואדרבה שיהיה אצלם העניין דכפליים לתושי', והעיקר להביע יישר כח לכל האורחים.}

^{זכורני שהרבי נתן הוראה דרך מזכירות הישיבה בלוד להרב ר' אפרים וולף ע"ה שיתנו לכל נפש השתתפות לערך 150 דולר.}  

•

^{עד כאן הרשמים משנת הקהל תשמח ותשמח שלא ישכח לעולם. ויה"ר שע"י שנעשה את כל ההכנות לשנת הקהל הבעל"ט, שכל אחד יקבל על עצמו לפעול ענין הקהל ברוחניות כפי שדובר לעיל, ונעשה גם השתדלות לבוא בגשמיות לבית חיינו 770 בית רבנו שבבל, כל אחד כפי יכולתו, ובזכות זה נזכה לכוח"ט לשנה טובה ומתוקה בגו"ר, והרבי ביחד עם ביהמ"ק השלישי יתגלו תחילה בבית רבנו שבבל שהוא בית משולש בית תפילה ותורה וגמ"ח, ומשם נחזור לירושלים, ביחד עם כל בנ"י, ונזכה לשמוע תורה חדשה מאיתי תצא מפיו של משיח בקרוב ממש.}