בכ' סיוון דהשנה פורסמה במדור COL צעיר הכתבה "מדוע חסידי חב"ד לא לובשים "עטרה" מכובדת על הטלית?" ובה הובא מה שנכתב בספר "אשכבתיה דרבי", אולם במאמר מעמיק מתחקה הרב גוראריה אחר הסיבה האמתית. קראו:

עטרה לטלית

 מאת: הרה"ח הרב אליהו יוחנן גואריה, רבה הראשי של העיר חולון, חבר בית-דין רבני חב"ד ונשיא מכון "באהלי שם"

מנהג רבותינו הקדושים נשיאי חב"ד, ובעקבותיהם חסידי חב"ד, להקפיד שצד הטלית המכסה את הראש - יכסה לעולם את הראש, אך אין תופרין שם 'עטרה' להיכר, אף לא ממשי (ובודאי לא מכסף וזהב), אלא תופרין 'בטנה' בלבד מבפנים[1].

התהוות המנהג

א. לפני שנבאר את מקורם של מנהגי חב"ד אלו, כדאי לעמוד על תולדות המנהג של ה'עטרה' לטלית, בקרב עדת חסידי חב"ד, והוא על פי המובא בספר אשכבתא דרבי[2], וז"ל:"כפי ספור אחד המקובל אצל חסידי חב"ד נראה, שחסידי אדמו"ר הזקן הי' מקודם מנהגם... לעשות עטרות. וכידוע הספור, שכאשר לקחו את אדה"ז אחר חג הסוכות תקנ"ט למאסר הידוע, והי' נצרך כסף תועפות ראם להצלתו, גזרו אז ראשי ומנהיגי גדולי החסידים שכל אחד מאנ"ש יסירו העטרות של כסף מטליתיהם וינדבום לקופת ההצלה, הרי שהיו מקודם כן נוהגים לעשות עטרות... ולפי השערתי, באמת מאז הוא שנשאר המנהג אצל חסידי חב"ד שלא לעשות עטרות".

והנה השערתו זו בדבר מקור התהוותו של המנהג, לענ"ד רחוקה היא ותמוהה במקצת. שכן ידוע, שחסידי חב"ד אינם בודים מנהגים מלבם, אלא דבוקים הם ברבותיהם וכרוכים אחר מנהגיהם. לכן קרוב לומר שמנהג זה, שלא לתפור עטרה לטלית, כמו כל מנהגי החסידים, יסודתו בהררי קודש ומתנה נתונה הוא להם מאת רבותיהם הקדושים, שכך ראו אצלם ונהגו כמותם.

שכן אם נניח שרבותינו הקדושים החל מאדמו"ר הזקן נהגו לתפור עטרה לטלית, בודאי היו גם החסידים נוהגים כמותם בזה. ומכאן, שאף אם החסידים נדבו את העטרות שבטליתותיהם לצורך מצוות פדיון שבויים של רבם שישב במאסר, הנה אם אדמו"ר הזקן עצמו הי' סבור שנכון לתפור עטרה לטלית, והי' בעצמו נוהג כן, בודאי היו גם החסידים נוהגים כן.

בשורות הבאות ננסה, איפוא, להתחקות על שורש המנהג שלא לתפור עטרה לטלית, וכן אחר שורש המנהג להקפיד שהצד העליון של הטלית, המכסה את הראש, יהי' לעולם למעלה ולא יתהפך למטה, על פי דברי גדולי ישראל, בנגלה ובנסתר. ותחילה נביא את טעם המצדדים לתפור עטרה לטלית.

המצדדים בעטרה

ב. כתב השל"ה[3]:"בענין הנחת הטלית, ראוי שאותן ציציות שבאו ראשונה בצד ראש שיהיו לעולם לצד הראש, כיון שזכו להיות מעלה אין ראוי שירדו ממעלתן. ועל כן מנהגים לעשות עטרת תפארת להיכר שהוא חלק הראש, שלא יחליפנו ולא ימיר אותו עליונים למטה ותחתונים למעלה.

"וראיה לדברי, ממאי דאמרינן בירושלמי[4] והביאו [ה]ר"ן[5] גבי מה שכתבו חכמי המשנה ז"ל[6] שכותבין קרשי המשכן לידע איזהו בן זוגו, ז"ל שם: "א"ר אמי, 'והקמות את המשכן כמשפטו'[7], וכי יש משפט לעצים, אלא קרש שזכה לינתן בצפון ינתן בצפון לעולם וכן בדרום ינתן בדרום, לפיכך רושמין עליהם שלא יחליפו"וכו'. וכעין זה מצאתי במהרי"ל בהלכות סוכה[8], איך שראה שרבו מהר"ש הי' מסמן הדפין למחיצת הסוכה:א' ב', כדי לראות סדר עמידתן שלא לשנותן משנה לשנה. עכ"ל"[9].

ובספר עולת תמיד[10] העתיק את דברי השל"ה אלו והטעימם בשניים, שיש בזה ענין גם מצד הטלית וגם מצד הציצית, וז"ל:"ומה שאנחנו עושים עטרה לטלית... [זהו] כדי שיהא היכר למקום המונח על הראש, דמעלין בקודש ולא מורידין. וגם משום ציצית העליונות שלא יתחלפו להיות למטה. וכך כתב מהרר"י ישעי' ז"ל בשל"ה".

גם הלבוש[11] הביא את המנהג לעשות עטרה במקום המונח על הראש, אבל מטעם אחר:"הטליתות שלנו, (ש)עושין אותם לצאת בהן לעיקר מצות ציצית, ומייפין אותן במקום המונח על הראש וקורין לה 'עטרה' כאילו עיקר הטלית לא נעשה אלא להניחו על הראש, (ש)אין הדבר כן, שהרי הוא משולשל על כתיפו ועל גופו, ועיקר לכך נעשה [כלומר, הטלית נעשית בעיקר כדי לכסות את הגוף ולא את הראש], אלא מפני שיש בו צניעות יתירה כשמונח על ראשו, וגם קי"ל שבשעת העטיפה צריך לכסות בו עצמו על ראשו כדי שתהא עטיפה מעלייתא". ומדבריו נראה שכוונתו לומר, שזהו טעם המנהג שנהגו לייפות את הטלית במקום המונח על הראש, מכיון שהוא מקום חשוב, שיש בו צניעות יתירה ועטיפה מעלייתא, ולכן נהגו להדרו על ידי עטרה. וכן פירש בכוונתו הגאון בעל תוספות יום טוב, בפירושו דברי חמודות[12].

אך הלבוש שם סיים (לפי טעמו הנ"ל):"מכל מקום, מנהג יפה הוא מנהג ארצות הישמעלים שאין עושים עטרות לטליתות, להראות שאין עיקרו נעשה לכך [=לכסות הראש, שבאופן זה הרי הוא פטור מציצית]".

ובדברי חמודות הנ"ל אחרי שהביא את טעמו של הלבוש הנ"ל כתב:"ואני שמעתי טעם אחר למה עושים העטרה, והוא כדי שיש להיות היכר למקום המונח על הראש שלא להורידו פעם אחרת, מהא דמעלין בקדש ואין מורידין"[13].

ובשיורי כנסת הגדולה[14], לאחר שהביא את טעמיהם, של הלבוש והדברי חמודות הנ"ל, כתב:"ולולי דאינהו בקיאי במעשיהן טפי מינן, ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד, הייתי אומר דמה שנוהגין כן הוא מפני שמקום הנחת הטלית בראש בלה מהרה משאר הטלית, נתנו דבר אחר על גבו כדי שלא יתבלה מהרה. וכיון שהוצרכו לכך מפני החיזוק, לכבוד ולתפארת עושין העטרה משאר בגדים מכלי מלת".

ובאלי' רבה[15] הביא את דעת השיורי כנסת הגדולה, וסיכם:"משמע דעתו דמותר להפך הטלית". עיי"ש.

הרי לנו שלושה טעמים שכתבו גדולי ישראל בטעם המנהג לתפור עטרה לטלית במקום שהיא מכסה את הראש:א) מכיון שהוא מקום חשוב (לבוש); ב) כסימן שלא להחליף עליונים למטה (של"ה, דברי חמודות ועולת תמיד) ג) כדי שלא יתבלה מהרה (שיורי כנסת הגדולה).

השוללים עטרה

ג. אולם לעומת המצדדים בתפירת עטרה לטלית, יש שכתבו מפורש כנגד זה. ראש וראשון להם הוא האריז"ל, שמצינו בכמה מקומות בכתביו שאין צריך לעשות כן וגם הוא בעצמו לא נהג במנהג זה. ראה בשער הכוונות[16] שכתב:"ודע, שאין להקפיד להניח סימן בטלית, לשים תמיד צד אחד של הטלית על הראש, כמו שנוהגים האשכנזים, כי אין שורש למנהג זה"[17].

וכן בשולחן ערוך האריז"ל[18] "מורי ז"ל לא הי' מקפיד בלבישת הטלית לשים תמיד על צד אחד כמו שנוהגין הרבה בני אדם".

בעקבות דברי האריז"ל הובא שלילת מנהג העטרה גם בפוסקים. ראה במגן אברהם[19] שתחילה הביא המנהג לעשות עטרה ואחר זה הביא את דברי האריז"ל שהסתייג מזה. וכן כתב אדמו"ר הזקן בשולחנו[20]: "נהגו לעשות עטרה לטלית מחתיכת משי לסימן שאותן ציצית שלפניו יהי' לעולם לפניו ולא יורידן למטה שמעלין בקודש ואין מורידין. והאר"י ז"ל לא הי' מקפיד על זה".

סברת השוללים

ד. והנה גם על פי נגלה, יש מהאחרונים שכתבו לחלק בסברה בין קרשי המשכן (בהם הקפידו שלא ישתנה מקומם) לבין הטלית (שאין צריך להקפיד בה). ראה בספר אדני פז[21] שכתב: "הקרשים שאני, שהיו מחולקים וכל קרש הי' חלק בפני עצמו, אם כן אין לשנות מקומם אשר כבר זכה בהם כל קרש... אבל טלית שהוא חתיכה אחת אין נפקא מינה".

ועוד הביא בספר אדני פז שם: "ראיה דאין להקפיד על זה, מגמרא דחולין[22] "'ויקח מאבני המקום' כו' - שעשו מריבה כו', זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו כו'. תנא:כולן נבלעים באחת". לכאורה קשה, מכל מקום האיך נתפייסו, הא מכל מקום ראשו הי' מונח על האבן אשר שם מראשותיו כדכתיב 'ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו' ששם א' מאבני המקום מראשותיו, ואחר זה נבלעים באחת בשביל המריבה. ועל כרחך צריך לומר, כיון דנבלעים באחת יש להחלק התחתון של האבן הזכות והכבוד כמו חלק העליון. והוא הדין בנידון דידן גבי טלית נמי, אין נפקא מינה בזה כיון שהוא בגד אחד"[23].

ולאחר מכן כתב:"ואפשר לדחות ראייתי, דיש לומר דהכי פירושו ד'נבלעים באחת' רצה לומר דכל [ה]אבנים נבלעים כל חלק[יה]ם בתערובות זו בזו כעיסה הנילוש ומתערב ונעשה גוש אחד, הכי נמי נעשה כגוש אבן אחת, ואם כן משום הכי נתפייסו כיון דהכל כגוש אבן אחת. אבל טלית דנארג מחוטים, וכל חוט הוא חוט בפני עצמו, יש לומר דאסור לשנות להוריד עליון לתחתון משום 'מעלין בקודש' כו'". עיי"ש שהאריך, ובסוף דבריו נראה שצידד יותר להקל בזה. עיי"ש.

באשכבתא דרבי שם, כתב לבאר דעת האריז"ל שלא חשש לחומרת השל"ה באופן אחר, וז"ל: "והא דלא חש האריז"ל משום הורדת קדושה כדחש לה השל"ה הק', יש לומר, דלא סבירא לי' כלל להאריז"ל שיש בזה משום הורדת קדושה. דלא דמי לקרשי המשכן, דקרשי המשכן הם גוף הקדושה ושייך בזה הורדת קדושה, אבל בציצית הטלית עצמו אינו גוף המצוה, כי בעיקרו הרי הוא בגד, רק שעל בגד בת ד' כנפות חייבה התורה להטיל ציצית, ולא שייך בזה בכלל הורדת קדושה. ומצד הציצית עצמם, בוודאי לא שייך שום מעלת קדושה באחת על חברתה, שכל הד' כנפות מחויבים בציצית".

ה. ומעניין לציין, שגם הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין מנאווהארדאק, בעל ערוך השלחן, כתב כשני מנהגינו הנ"ל, היינו מחד גיסא להקפיד שחלק הטלית המכסה את הראש יהי' לעולם לצד הראש, ולאידך גיסא, שאין לעשות עטרה לטלית, וז"ל[24]: "ואצלינו עושים זה, שתופרים חתיכה תחת ראש הטלית שלא יתקלקל מפני הזיעה וממילא שיש היכר צד למעלה וצד למטה".

ובהמשך כתב עוד: "יש שעושים עטרה של כסף בראש הטלית המונח על הראש. ואינו כדאי, דבזה נראה דהעיקר הוא מה שעל הראש, ובאמת העיקר הוא מה שעל הגוף. ולכן יש נוהגים מטעם זה לשום עטרה של כסף באמצע הטלית[25], אבל גם זה אינו כדאי, ורבים וגדולים מונעים את עצמם מזה. וכן נכון לעשות שלא יהי' בהטלית רק צמר, ומה לכסף וזהב בטלית. והאריז"ל לא עשה כן...".

מנהג חב"ד

ו. באשכבתא דרבי שם סיים "ובכל אופן תראה בזה, שמנהג חב"ד הוא באמת מנהג היותר יפה ומשובח. דמצד אחד נזהרים שהצד שלפניו יהי' לעולם לפניו, לצאת בזה חששו של השל"ה הק' שהביא סמוכין לזה מקרשי המשכן. אבל מצד השני אדרבה, נזהרים בדוקא שלא לעשות עטרה הניכרת לכל, מטעם החשש שכתב הלבוש שלא יהי' נראה כאילו הטלית בעיקרו הוא לכסות הראש, דאז הרי פטור הטלית מציצית לגמרי".