מנהג רווח הוא בין יהודי ארה"ב לנצל את השבת הראשונה של 'בין הזמנים', לאחר ט' באב, שבת 'נחמו', ליציאה להתאווררות בהרים הגבוהים או בערי השדה, אף אלו שבכל ימות הקיץ נמצאים בעיר עצמה. רחובות שלמים בברוקלין ובשאר הריכוזים בהם קהילות יהודיות משגשגות מתרוקנים מיושביהם, ואנשים נשים וטף יוצאים לחיק הטבע, וקווי ה' יחליפו כוח.

גם עיירת הנופש טאנערזוויל, היתה מלאה מפה לפה, לצד הקהילה החב"דית המעטירה, הקהילה החסידית והקהילה הליטאית, וכולם כאחד התאחדו בשרשרת אירועים לקראת יום ההילולא כ"ף מנחם-אב, היארצייט של כ"ק הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל, אביו של הרבי, הטמון באלמא אטא קזחסטן.

בצהרי יום השבת התקיימה התוועדות רבתית, ובשעות אחר הצהרים קודם תפלת המנחה נערך 'כינוס תורה' מיוחד, בין השאר נשמעו דברי תורה והלכה, דרוש וחסידות, מפיהם של הגה"ח הרב שמואל בן שמעון שליט"א, ראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בפוסטוויל איווה, ומפי הגה"ח הרב חנוך ביסטריצקי שליט"א, מנהל ומשגיח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בניו הייבן קונטיקט.

כשעה לאחר צאת השבת, הגיעו הכל להשתתף במעמד התורני השנתי "ירחי כלה" – המוקדש לכבודו של בעל ההילולא, ולכבודו של בנו הגדול, הלוא הוא הרבי, ששיתף לא אחת את בקשתו הלבבית שיהגו בתורתו של אביו יפלפלו בדבריו בנגלה בחסידות ובקבלה, יתנו צדקה לע"נ וילמדו משניות ביום ההילולא.

שולחנות ערוכים בסעודת מצווה, על ידי הגבאים של בית הכנסת המרכזי "בית מנחם – חב"ד", התמלאו מהר מאוד, ועיניהם של המשתתפים רותקו למסך הוידאו שם נראו מראות קודש, עם שיחה מהרבי בענינא דיומא.

מי שנטל את שרביט ההנחיה הוא המרא דאתרא, רב קהילת חב"ד בטאנערזוויל, הגה"ח הרב מרדכי שטרן שליט"א, ששיתף בדברי הפתיחה שלו את הסיפור הידוע על הביקור שעשה בעל ההילולא אצל הגאון רבי חיים מבריסק, בכדי לקבל 'סמיכה' מאחד מגדולי הדור, והתשובה החדה והמבריקה שלו בנושא מצוות סוכה שמערבת בין החצרות, יחד עם ביאורו הנפלא של הרבי בנושא.

אחריו כובד לשאת דברים הגאון הרב צבי (הרשל) שכטר שליט"א, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן ב-YU, מרבני ארגון הכשרות OU ופוסק חשוב ומחבר ספרים, שהשמיע מסה מאלפת במצוות החיוב של ידיעת כל התורה כולה, גם כאלו הלכות שלעולם לא קרו ולא יקרו, תוך שהוא דן ביסודיות בשיטת אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו, וגם חידש בגדר המשמעות של "דרוש וקבל שכר".

הגאון הרב יהושע בארנשטיין שליט"א, רב בית הכנסת "אנשי השרון", דיבר בנושא המעבר מימי תשעת הימים לימי הנחמה, והיטיב לבאר בארוכה איך שהגאולה מתנוצצת כבר בצהרי תשעה באב לאחר חצות, כאשר הותרו דברים שהיו אסורים ממש כמה דקות לפני זה בבוקרו של יום.

כ"ק האדמו"ר הרה"צ רבי פנחס דוד הורוויץ מבאסטאן שליט"א, שמקפיד לבוא מידי שנה בשנה לכבד את המעמד המיוחד, נשא דברים בחסידות ובאגדה, כשהוא משלב זאת בנועם וברכות בסיפורי צדיקים מדורות ראשונים, כולל סיפורים נפלאים מהשנים הראשונות של הרבי בארצות הברית, וסיים באיחולים לשנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה, שנהוג לאחל החל מחמשה עשר באב.

את החלק האחרון של האירוע, נוהג לחתום מידי שנה, השליח הראשי לאולבני, עיר הבירה של מדינת ניו יורק, הגה"ח הרב ישראל רובין שליט"א, שמפלפל ומדייק בדבריו הנפלאים ובשיטת לימודו הייחודית של בעל ההילולא. מפאת סיבות אישיות לא יכל הרב רובין להשתתף באופן פיזי, אך דאג לשלוח מראש קונטרס מיוחד שחולק כ'תשורה' לכל המשתתפים, ומתוכם לימד הרב שטרן כמה רעיונות עמוקים מתורתו של הרה"ק רבי לוי יצחק, בביאור מתוק מדבש השווה לכל נפש, כולל הוראות למעשה בפועל.

אחרון אחרון חביב, כובד לשאת דברים, החסיד הישיש הנגיד הנודע הרב שלום בער דרייזין שיחי', מותיקי הקהילה החב"דית במקום, פטרון ותומך חשוב של התפתחות הקהילה, בית הכנסת 'בית מנחם' והמוסדות הנלווים אליו. הוא פתח בדברי המדרש (איכה רבה פרשה א) על מעשה ביהודי אחד שהיה חורש וגעתה פרתו לפניו וכו' "אמר לו, בן יהודים, אסור פרתך ואסור מחרשתך, שהרי נולד מלך המשיח, אמר לו מה שמו, אמר לו מנחם שמו". והמשיך לפלפל בדברי הגמ' בפרק כלל גדול, בדיון אם מהלך כעומד או לאו כעומד דמיא, ושילב זאת עם סיפורי חסידים ששמע מזקני החסידים וממשפיעים.