מי אתה יוסף בן מתתיהו?

יוסף בן מתתיהו היה כהן ומלומד יהודי ירא השם בתקופה של חורבן הבית השני. בתחילת המרד הוצב על ידי הקנאים כמפקד המרד בגליל, אף שהתנגד למרד הסכים לכך בחוסר ברירה. הגליל נפל במהרה בידי הצבאות של אספסיאנוס והקרב המכריע נערך על העיר יודפת בה התבצרו יוסף וחבריו. כשהעיר נפלה התרכזו המפקדים בראשות יוסף במערה – עד שהתגלה מקום המחבוא בידי הרומאים. הקנאים במערה חפצו להתאבד ויוסף ניסה להניא אותם באמרו שה' מעדיף אותם בחיים ושאיסור גדול להתאבד. הקנאים איימו להרוג אותו, עד שניצל בעורמה על ידי הפלת גורלות ולאחר שכולם רצחו אחד את השני יצא עם חברו האחרון מן המערה אל הרומאים. הוא הפך לשבוי אישי של אספסיאנוס וטיטוס ואלה איפשרו לו לכתוב את דברי ימי עם ישראל והעמים.

יחס החוקרים וחכמי ישראל אליו נתון במחלוקת, מן הצד האחד יש הטוענים שהוא בגד בעמו ועבר לצד הרומאים, ושהוא סילף רבות בספריו כדי להחניף לטיטוס הרשע. ומנגד יש הטוענים שהוא בחר בחיים על פי התורה ושכל שינוי מן האמת נעשה כדי שהרומאים יצילו את חיבורו וכך ההיסטוריה של עם ישראל תישמר.

ספריו המרתקים סוקרים את כל תולדות העולם והעמים ובייחוד עם ישראל על פי התורה והמסורת, והוא מתאר גם את תולדות המרד ברומאים והחורבן.

יוסיפון הוא שמו של החיבור המתרגם ומעבד את כתבי יוסף בן מתתיהו ללשון הקודש. חכמי ישראל החשיבוהו והסתמכו עליו בחיבוריהם. רש"י מזכיר אותו מספר פעמים.

יחסם של אדמו"רי חב"ד ליוסיפון

כך נאמר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות שבת סימן שז סעיף ל:

"אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו, מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז [=בלשון-עם-זר]".

אמנם בין חצאי-עיגול ישנה תוספת: "(ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)".

הרבי התייחס לחיבור ולמחבר המקורי – יוסף בן מתתיהו מספר פעמים. אף ציין אליו כמקור במספר רב של שיחות.

בשיחת ש"פ תצווה תשמ"ג ביקש הרבי להוכיח שהיו כמה וכמה מנורות שנעשו בדמיון מסויים למנורת המקדש – מסיפור המובא ביוסיפון פרק צה שאחד הכוהנים בא אל טיטוס והביא לו שתי מנורות של זהב; והנה, מכיוון שבבית שני היתה מנורה אחת בלבד בהכרח לומר ששתי המנורות שהובאו אל טיטוס – לא היו מנורות המקדש, כי אם מנורות שנעשו כדוגמתן.

כהקדמה הדגיש הרבי:

למרות הפקפוקים עד כמה יכולים להסתמך על מה שכתוב ביוסיפון (כי אף-על-פי שמביאו הצמח צדק ב'אור התורה' יתרו עמ' תשצד), אין פירוש הדבר שכל דבריו הם בתכלית הדיוק כו'.

וכך כותב הרבי בשנת תשד"מ (לקוטי שיחות כרך כג עמ' 345) בתור "הערה כללית":

– בנוגע לסמכות היוסיפון ודייקנותו בכיוצא-בזה – שרבים ערערו על-זה, אף "שיש בו עניני מוסר ויראת שמים" (שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ש"ז סעיף ל') – כן לא ראיתיו מוזכר בתואר רבי יוסף.

דוגמא בולטת – בפרק נ"ה – על-דבר ד' אולמות בחצר כו' ר"נ באמה ארכו ורחבו ק' אמה וכו' ועל פני הבית וכו' וכו' – שלא נמצא לזה זכר כלל ברז"ל, וכבר העירו שהיו רגילים לבנות כך – מאות בשנים לאחר-כך,

(או שטעה המעתיק ללשון-הקודש וכו'). ואין כאן מקומו.

במענה לשאלה על סמכות הספר השיב הרבי:

"ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא".

"הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיוצא בזה"