"כי עבדך ערב את הנער": הילד שהרבי הריי"צ התפעל ממנו
מסע הרבי לארץ הקודש
בחודש מנחם-אב שנת תרפ"ט נסע הרבי לביקור בארץ הקודש על מנת להשתטח על קברי הצדיקים. בכל מקום אליו הגיע בארץ נערכה לו קבלת פנים מפוארת על ידי בני המקום. את המסע כולו תיעד הרבי ביומנו האישי.
ביומנו של הרבי מופיע רישום של שיחה מעניינת שקיים הרבי עם ילד יהודי, במהלך הנסיעה ברכבת לקונייטרה, מצרים. שיחה זו מובאת כאן בשינויי עריכה קלים:
במהלך הנסיעה נכנס פקיד הכרטיסים אל הרבי ואמר לו: "ישנו ילד שחפץ לדבר עם הרבי, האם הוא יכול להיכנס?".
הרבי נענה לבקשה ואמר כי הילד יכול להיכנס.
היה זה נער עברי יפה, בעל מראה נעים, כנראה בעל כשרון. הרבי שאל אותו:
"באיזה גיל אתה?".
"12 שנה", השיב הילד.
הרבי שאל: "אשכנזי או ספרדי?".
"אשכנזי", השיב הילד.
"באיזה שפה אתה מדבר?" התעניין הרבי.
הילד השיב: "בארבע שפות – ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית".
"היכן נולדת?" שאל אותו הרבי.
"באוריא", השיב הילד.
"מהיכן הוריך?" המשיך הרבי לשאול.
"מרוסיה", השיב הילד. "אמי מאודסה ואבי מסביבות אודסה. מאיזה מקום בדיוק אינני יודע".
"מה מלאכת הוריך?" שאל הרבי.
"אבי כימאי", ענה הילד.
שאל הרבי: "מהיכן אתה נוסע?".
אמר הילד:
"ממעון קיץ בתל-אביב, כי במשך הקיץ אי-אפשר לגור בקהיר, מפני החום ומכת מצרים".
"איפה אתה לומד?".
"בבית הספר 'אליאנס'. לימודי קודש לומדים רק מעט, אמנם אותי מדריכים בהדרכה טובה".
וכך סיכם הרבי את השיחה עם הילד ביומנו:
"רושם גדול עשה עלי הנער הלזה, והנני מצטער על אשר לא עלה בידי להיות ביום א' בקהיר, ובכל אופן עלי לראות אודות ילד זה בדבר חינוכו".
עד כאן הסיפור מיומנו של הרבי הריי"צ. לא ידוע לנו מה עלה בגורלו של הנער.
רבי יהושע בן חנניה ברומי
מאורע זה מזכיר לנו את הסיפור המופיע במסכת גיטין (נח, א) – בסוגיא הנלמדת בט' באב - על רבי יהושע בן חנניה שמצא ילד יהודי יפה תואר והצילו, בדומה לרבי הריי"צ שחשב "אודות ילד זה בדבר חינוכו":
תנו רבנן:
מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים.
הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?
ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.
אמר (רבי יהושע בן חנניה): מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו.
אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע.