השבוע ליוו המוני בית ישראל את רבה של ירושלים הגרי"ט ווייס זצ"ל למנוחת עולמים, ובהעדרו חשים רבים כי נעתק איש גדול מישראל והותיר חלל שיקשה למלאותו.

מלבד גדלותו הענקית בתורה היה מחונן במידות תרומיות ובענוה אין סופית שהקשו מאוד לחבר בין הדמות הרכה הזו לבין החוג שעמד בראשו המתהדר בקנאות ובהליכות של תוקף.

היה זה באחד הימים. קיבלתי טלפון מאדם שהציג את עצמו בשמו הפרטי ובשם משפחתו. רק תוך כדי השיחה ולאחר דקות ארוכות קלטתי שמדובר בגאב"ד העדה החרדית בכבודו ובעצמו. בטח אתם מסתקרנים מה הביאו להרים אלי טלפון.

ובכן הרב וויס פנה אלי ואמר שישנה נערה יהודית מלונדון שעברה להתגורר באילת והיא מתרחקת מאביה שבארץ ומאביה שבשמים. כיון שהוא מכיר את בני משפחתה הוא שאל אותי האם אוכל ליצור עמה קשר ולחזק אותה בתורה ובמצוות.

עניתי לו שלדעתי כדאי להזמין אותה לסעודת שבת בביתנו ותוך כדי הסעודה אפשר לשוחח עמה. הרעיון מצא חן בעיניו והוא מסר לי את שמה ואת כתובת מקום המגורים שלה בצירוף מס' הטלפון ובירך אותי שאצליח במשימתי.

אכן כך עשיתי, התקשרתי אל אותה נערה ובקשתי ממנה לשוחח עם רעייתי הרבנית תחי' שהזמינה אותה לסעודת ליל שבת. היא נענתה בחפץ לב ואכן בשבת הקרובה היא הגיעה לביתנו. בני הבית יצאו מגדרם להנעים לה את שהותה אצלנו ואני במהלך סעודת השבת עשיתי ככל יכולתי לשוחח על נושאים כאלו ואחרים שיגעו בנשמתה ויעוררו אותה לחיי תומ"צ.

לאחר הסעודה לפני שנפרדה מאתנו, סיכמנו עימה שהיא מוזמנת לבוא בכל ליל שבת גם אם היא לא הודיעה מראש ודלתנו תהיה פתוחה עבורה ככל שתחפוץ.

לאחר השבת התקשר שוב הרב ווייס ושאל אותי כיצד היה ביקורה אצלנו ושאל האם אוכל להמשיך עמה את הקשר ואני כמובן שהשבתי לו שאשמח לעשות זאת ככל שיידרש.

אותה נערה לא האריכה ימים באילת וזמן קצר לאחר בואה היא שבה למרכז הארץ ומאז נותק הקשר עמה ואינני יודע מה עלה בגורלה, והנני מאמץ את המשפט העוצמתי "חזקה לתעמולה שאינה שבה ריקם".

 אם ידעתי ושמעתי תמיד על ענוותנותו הרבה של רבה של ירושלים, הרי שמקרה זה גרם לי להשתאות גדולה עוד יותר עד היכן מגעת מדת הענוה שלו המופלגת. יהי זכרו ברוך וימליץ יושר על כלל ישראל.

•

בשבת מברכים האחרונה שהיתי בחו"ל לצידם של עשרות שומרי מצוות המהדרים על קלה כחמורה. מיד לאחר כניסת השבת הכתה בי המחשבה שלא ביררתי את שעת המולד טרם כניסת השבת.

בעת תפילת ערבית פניתי איפוא לקהל המתפללים בבית הכנסת ושאלתי אותם האם למאן דהוא אולי רשום אצלו שעת המולד. כאשר כולם משכו בכתפיהם חשתי חוסר אונים מוחלט. הכיצד אעלה בחכתי את זמנו של המולד הנצרך לברכת החודש?

כיון שבדיוק באותם ימים למדו ברמב"ם היומי את הלכות קידוש החודש היה ברשותי ספר הרמב"ם. בתחילה סברתי שאולי אנסה לחשב את המולד בעזרת ארגז הכלים שנתן לנו הרמב"ם שכתב שניתן לחשב את מולדו של כל חודש מתחילת בריאת העולם ועד לסופו.

יש לנו את המחזורים הקבועים של י"ט שנה וכן את נוסחת המולד של "אי"ב תשצ"ג" וכן את כללי קביעת המולד הנוספים וכך ניתן לחשב את המולד, אך מיד קלטתי כי ללא מחשבון וללא נייר שאסור לכתוב עליו בשבת לא אצליח במשימה מורכבת זו.

"מה עושים?"

תוך כדי שאני מנסה לתור אחר רעיון שדרכו אצליח לברר את המולד, דפדפתי בספר החת"ת שהיה ברשותי והנה בהשגחה פרטית עיניי נתקלו בעמוד 33 שבספר "היום יום" ושם מודפסים כל זמני המולד של שנת תש"ג - תש"ד.

מעיון פשוט בעמוד זה עולה שההפרש בין מולד למולד הוא 44 דקות וחלק אחד! וחישוב זה מועיל ביותר לחישוב המולדות.

ניסיתי בכל כוחי להזכר מתי היה המולד בחודש הקודם, חודש תמוז ותוך כדי הנסיון נזכרתי בפלא כי לפני חודש כאשר הכרזתי בבית הכנסת אצלי את המולד, היה זה ביום רביעי, בשעה 6:48. זכרתי את השעה הזאת רק בגלל העובדה כי כדי להמחיש לקהל את המולד אמרתי להם כי זה יוצא שלש דקות לאחר זמן התפילה אצלנו שהוא ברבע לשבע!!

עתה נותר לי רק להוסיף 44 דקות למולד של החודש הקודם והנה מתחוור לי כי המולד הנוכחי הוא בשעה שבע ועשרים ושמונה דקות בליל שישי. את מנין החלקים לא זכרתי אבל את זמן הדקות הצלחתי לפענח.

לפני תפילת מברכים החודש הודעתי לקהל - בערבון מוגבל כמובן - שהמולד של החודש לעניות דעתי היה בליל האתמול בשעה 7:28 דקות והתנצלתי על שאינני מעדכן אותם במספר החלקים...

לאחר השבת אכן בדקתי וראיתי כי מן השמים סייעו בעדי להגיע אל הזמן המדוייק לקיים את המנהג לדעת אל נכון את זמן המולד לפני ברכת החודש.

התפלאתי מאוד מכך שאני מכיר את ספר "היום יום" עשרות שנים ואף פעם לא שמתי לב שיש כלל באחד העמודים הראשונים את זמני המולדות, ובדיוק עתה הם נחשפו לפניי! האם הותירו את הזמנים הללו בכל המהדורות כדי שיבואו לאחר שמונים שנה לעזרתם של יהודים שיהיו תקועים במקומות נדחים, שיוכלו לחשב את המולד?

נפלאות דרכי השם!