גדולי ישראל עורכים סיומים

רבים מגדולי ישראל במהלך הדורות כגון תלמידי הבעל-שם-טוב נהגו לערוך סיומי מסכתות במשך תשעת הימים שבין ראש-חודש לתשעה באב. יש מהם שאף הקפידו לאכול בשר ולשתות יין.

בדורנו בעל ה"לב שמחה" זצ"ל מגור ערך 'סיום' בכל יום מתשעת הימים מלווה באכילת בשר ושתיית יין.

ומה הקשר אלינו, חסידי חב"ד?

לראשונה דיבר על כך הרבי בערב ראש-חודש אב תשל"ה, בדבריו הזכיר את הפתגם החסידי אותו מביא הרבי ממונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר" שפירש את מאמר חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה" – ש"ממעטין" את העצבות של חודש אב – על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו סיומים בימי תשעת הימים מדי יום ביומו בהתבסס על הנהגת הרבי הרש"ב שאודותיה סיפר:

הרבי הריי"צ סיפר על הנהגת אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין.

בהזדמנות זו ביקש הרבי מהמאזינים בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.

הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים, גם נשים וקטנים, באופן שהדברים יובנו לכמה שיותר יהודים. כמו כן קרא לשתף אפילו אנשים שפוגשים ברחוב בסיומי המסכת.

הרבי הורה לערוך סיומי מסכת ברדיו – דבר שנמשך עד היום.

לאחר שדובר חב"ד באותם ימים הרב בערק'ה וולף ז"ל דיווח לרבי על שאחד ממנהלי רדיו קול ישראל סייע ופעל למען שידורי יהדות ובפרט סיומי מסכת ברדיו – שיגר אליו הרבי מכתב מעניין אשר מובא בזה כלשונו:

לכבוד מר אברהם שי' סולומון

שלום וברכה!

בנועם נתקבלה הידיעה על ידי ידידנו הרב שלום דב שי' וואלף על דבר השתדלותו של מר בענין שידורי הלימודים בתורתנו הק'. ולמותר להאירך בגודל ערך הענין להביא לקהל מאזינים וצבור גדול דברי תורתנו, הנקראת תורת-חיים, כלומר הוראה בחיים, בחיי היום-יום, ובמיוחד בהענין של "סיום", שיש לזה רושם פסיכולוגי מיוחד, ועל פי הוראת התורה הרי זה קשור בשמחה מיוחדת ובסעודת מצווה.

ואפילו לא הגיעו השידורים האמורים אלא לאחד הרי גם נפש אחת היא עולם מלא, על אחת כמה וכמה – לצבור גדול, גדול לא רק בכמות כי אם גם באיכות. ואין אתנו יודע עד מה, אפשר שהיו כאלה שהדרך להגיע אליהם הוא רק ע"י הרדיו ושידורים האמורים. ומובן גודל הזכות של מפעל רב ערך זה.

בכתב יד נדיר המובא כאן הרבי מורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה ולעורר על מצוות אהבת ישראל וכן לערוך סעודה והתוועדות חסידית.