בצלאל שיף

סמרקנד. ליפא קליין פנה אלי, סטודנט בפקולטה למשפטים ועובד במחלקה של שלום בער גורליק, וכן תלמיד של ר' יצחק זילבר, וביקש לקנות בשוק תרנגול הודו, להביא אותו לשוחט ואחר כך להביא אותו לרבנית גולדשמידט. הרבנית גרה יחד עם בנה משה בחצר של בתה, שהיתה אשתו של ר' לוי'ק פרסמן.

הרבנית היתה מכינה את התרנגול הודו ומבשלת "פלוב" (תבשיל אוזבקי מסורתי) גדול בשביל הפארברענגען לי"ב תמוז. אני הסכמתי בשמחה, והפארברענגען נערך יפה. היה לי נסיון. אצלנו בבית בסמרקנד לעתים קרובות ערכו פארברענגען לי"ט כסלו וי"ב תמוז. היתה מגיעה הרבנית חודיידטוב ומכינה פלוב גדול בטעם נפלא. כך שהיה לי נסיון וידעתי שבחגים חסידיים אלה חייבים להגיש מנה בשרית.

קבוצת חסידים ונכבדים מיהודי בוכרה בסמרקנד (ארכיון ר' בצלאל שיף. עיבוד: COL)

פעם אחת בי"ב תמוז שהיתי במוסקווה. במוסקווה גר אחי אריה לייב שלמד בישיבה של סמרקנד וקיבל 'קבלה' לשחיטה מר' יהודה בוטרשוילי. בבית הכנסת ניגש אלי ר' געטשע וילנסקי וביקש שאקח על עצמי להכין פארברענגען לי"ב תמוז. בקיץ כל משפחות החב"דניקים במוסקווה היו נוסעות למעונות קיץ, אבל הגברים היו חוזרים לעיר ביום ששי ושהו בעיר עד יום ראשון. שם היו מתאספים למניין, ערכו פארברענגען ושמחו עד בלי די.

באותה שנה י"ב תמוז חל באמצע השבוע, ולכן הפארברענגען נערך בעיר, בביתו של ברסלבסקי. אני הסכמתי להכין, אבל אחר כך ראיתי שחסרים כלי הגשה:  צלחות, מזלגות וכפות. כל יתר המצרכים ניתן היה להשיג בעזרת כסף – משקאות חריפים, פירות וירקות.

במרכז מוסקווה היתה חנות שניהל חבר של אבי, גייזגורן. אריה לייב קיבל ממנו כל הזמן מוצרים. באתי אליו והסברתי שאני צריך מוצרים לפארברענגען. גייזגורן סידר לי כמה קרטונים של מצרכים. מונית ניגשה לכניסה האחורית, אספה אותם ונסעה ישר לביתו של ברסלבסקי. כשפתחנו את הקרטונים התברר שנשאר לקנות רק מעט מצרכים.

(אגב, יותר מאוחר הייתי נפגש עם גייזגורן אצל הרבי, אפילו ישבנו זה ליד זה. גייזגורן התיישב באנטוורפן, עסק ביהלומים, גידל זקן, לבש קפוטה - חב"דניק אמיתי.)

אכן אפשר לקנות את מה שצריך -  אך מה לעשות עם בשר? בעיר מוסקווה לא היה בשר. כולם שוהים במעונות הקיץ. בבית הכנסת ניגשתי לר' געטשע. שאלתי אותו, מה לעשות עם בשר לפארברענגען. קבענו להיפגש למחרת היום.

ר' געטשע ניגש אלי והכניס לכיס של החליפה משהו שהיה עטוף בנייר עיתון. היה זה פולקע של עוף. ניגשתי לר' געטשע ושאלתי אותו, האם הוא יודע שלפארברענגען יגיעו יותר ממניין אנשים? ר' געטשע צחק: - אז מה? דע לך שמפולקע של עוף אפשר לעשות סיר גדול של אוכל בשרי עם תפוחי אדמה...

וכך היה. התאספו אנשי מוסקווה: ר' שמריהו פינסקי ובניו נחום נוטע וישראל, ברטנובסקי, בעל הבית ברסלבסקי ואחרים.

כאשר עלינו ארצה, גרנו עם ברסלבסקי יחד במעון עולים בכפר חב"ד. כאשר היינו חוזרים מאירועים, היינו רוקדים והולכים מכביש רמלה-תל אביב עד מעון עולים ברגל. בילינו יפה את זמננו באותו חצי שנה במעון העולים. רבים מתושבי כפר חב"ד היו מגיעים אלינו לערוך פארברענגען.

(לרגל היארצייט של ר' געצל בן אברהם נחום וילנסקי ע"ה שחל בשבת, כ"ד תמוז)