חשיפה לאינטרנט: "הדוגמא מצד ההורים מאוד דרמטית"
בין הזמנים של בחורי הישיבות אוטוטו כאן, ואיתו ההתמודדות עם אתגר החופש או יותר נכון - אתגר האינטרנט.
הרב מנחם מענדל מינצברג, איש חינוך ומרצה בסוגיות חינוכיות, מדבר על סכנת האינטנרט שרובצת לפתחם של הילדים והנוער, על דרכי ההתמודדות, כשבראש ובראשונה ההורים משמשים כסמל ודוגמא עבור הילדים בכל הקשור לצריכת זמן מסך על שלל מעליותיו ומגרעותיו.
הרצל קוסאשוילי: גם כהורה השלב הזה של דילמה לא פוסח על אף גיל. הורה אומר: "אני עושה המוטל עלי", אבל גם בתוך זה יש אתגרים בכל הקשור לאינטרנט ומוגנות.
הרב מנחם מענדל מינצברג: כששולחים את הילד לקעמפ או קייטנה, מומלץ מאוד להמעיט ככל הניתן בזמנים של 'חלל ריק' וזמני בטלה, במיוחד היום עם כל האתגרים. יש קעמפ עם שינה ובלי שינה, העובדה שנוצר זמן ריק מחייבת אותנו מאוד במחשבה רצינית איך להמעיט בזה ככל הניתן. נדבר כאן על הרצוי והמצוי וכל אחד יעשה את המקסימום לצמצם ביניהם.
להאזנה לראיון המלא:
"הדבר הרצוי ביותר הוא למנוע לחלוטין גישה לעולם שבהגדרתו ובמהותו אין לך שליטה עליו. ילד, כבר בגיל צעיר יושב מול מסך עם אפשרויות רבות. הרבה דברים שקורים היום כדבר רגיל, פעם היינו נרתעים מהם. לא נכון להושיב ילד בגיל צעיר מול הרבה צינורות מידע שונים משונים והיכולת לפקח עליהם כמעט בלתי אפשרית.
"נקודה שניה: בהרבה בתים יש לצערינו אינטרנט פתוח בלי סינון בכלל. זה בלתי אפשרי בכלל! הרי כהורים לא היינו שולחים ילד לעיר העתיקה בירושלים לבדו למקום מסוכן, הרי זה לא יעלה על הדעת. ללא סינון זה בלתי אפשרי בכלל. מופרך לחלוטין גם אם היינו אנשים מהעולם הגדול.
"מתברר שחלק גדול מהסינונים לא באמת עושים את העבודה כמו שהיינו רוצים שיקרה.
זה בגלל שכיום הילדים שלנו מתוחכמים יותר?
"אלף זה נכון. זו בשורה טובה בהרבה תחומים אבל הרעיון שבשנייה ילד יכול להוריד רמת חסימה או לדעת את הקוד או לעקוף את החסימה, כל אדם שעובד עם נוער יודע ומכיר את הנושא. לכן אני הייתי מציע: אם כבר נותנים לילד גישה לאינטרנט, אז רצוי לתת לו את אופציית החסימה הגבוהה ביותר שיש, בלי לנקוב בשמות.
"זה הדבר המינימלי. גם אחריו לא הייתי מתעלם מהעובדה שגם חברות הסינון עצמן אומרים לי שהיכולת לשלוט בכל מה שקורה היא מוגבלת.
לגבי בין הזמנים: חבל בגלל כמה ימים אפשר להגיע למצב לא מתאים ובחלק מהמקרים זה יכול להגיע גם למקרה קיצון, אנשים מסוכנים וכדומה.
כמה מתוך הבעיה זה חברה וכמה טכנולוגיה?
"אם תסתכל באגרות קודש ובמקביל על החיים, יש השפעה מכרעת מדפוס ההתנהגות של ההורים. הרבי אומר: אם אתה מתנהג 100 אחוז אז המושפע תמיד יתנהג פחות ממה שדרשת ממנו. לכן על עלינו כהורים לבדוק את עצמנו עוד פעם, גם אם זה לצורכי עבודה וכו', את ההתנהגות שלנו. לעדן הרבה יותר, להגביל הרבה יותר.
קשה לדרוש כשילד רואה אותנו יושבים על הספה ומדפדפים בשטויות ולא נדבר על דברים גרועים יותר. אם אני מרשה לעצמי לצפות בדבר לא חרדי או לא דתי, גם אם זה לכמה דקות, עם כל הסיבות הטובות, זה נקרא טעות ובעייתי כשלעצמו. עם כל התירוצים: כי זה חשוב לי לעבודה או רק לדפדף ולהתכתב בווטסאפ. הילד רושם לעצמו נקודה מאוד חשובה עבורו ולא בכיוון החיובי, בגבולות האסור והמותר ולא תמיד הוא מפרש נכון גם את הדבר שאנחנו עושים בצורה הנכונה. החלק של ההורים בעניין הזה הוא מאוד דרמטי.
לגבי החלק של החברה: קריאה כמעט נואשת לכל מי שנוגע לנוער לעשות הרבה יותר כדי להגביר את המודעות. נוצרות חומות עצומות רק כשאתה מתחיל לדבר על הנושא. "כולם ככה" וכו'. המודעות במוסדות חשובה מאוד.
הקידמה לא עוצרת ומתקדמת בקצב מטורף. אני משער שעוד 5 שנים נתמודד עם אתגרים הרבה יותר קשים.
"לפני כשני עשורים אמר לי חבר טוב: "מנחם לא יעזור כלום, זה הקידמה, אי אפשר לעצור את זה". חלקתי עליו בעבר ואני חולק עליו גם היום. לא נכון להשתמש בטיעון 'מה יהיה עוד כמה שנים' כדי להסיר אחריות היום. זה לא נכון.
"יש ציבור גדול שהולך בכיוון הפוך. זה לא חוק טבע שחייב להיות פרוץ. גם צורות החסימה ורמת החסימה. יש גרעין חזק שנלחם על זה, אני רואה את זה גם אצלינו. המודעות והרצון גבוהים אבל בסוף כולם נגררים למקום של 'אזור נוחות'. לא מקבל את הגישה הפסיבית שהעולם מתקדם. למה יש תנועות של גויים שדנים בנושא הזה באנגליה ופינלנד לאמץ אורח חיים שמור יותר ואצלינו זה לפעמים נראה נושא שלא כדאי לדון בו? חבל.
דווקא עכשיו צריך להביע דעה מאוד חדה וברורה בנושא."