כולם מכירים ושומעים על העומסים הכבדים בנמלי התעופה בעולם בכלל ובנתב"ג בפרט. העולם הגביר את מסעותיו מהכא להתם ומהתם להכא ומקומם של שומרי המצוות לא נפקד אף הוא מהמסעות הללו. רבים וטובים מתכננים בימים ובחודשים הקרובים לצאת מגבולות הארץ לפינות ברחבי העולם להנפש.

יש לציין כי המודעות לרמת הכשרות במקומות הנופש המדוברים עולה משנה לשנה. אם פעם היו מתפשרים על הא ועל דא, כיום התחרות בין הגופים המכשירים עושה את שלה והדבר ניכר בשטח. 

מסיורים בכמה נופשונים כאלו התרשמתי לטובה מעליית המדרגה בנושאי כשרות, עירובין, מקוה וכן ניטרול כל פעולות אוטומטיות הכרוכות בחילול שבת. אחת הדוגמאות לרמת הכשרות העולה היא אי השימוש בירקות עלים מחשש לחרקים.

אולם חשוב להדגיש כי כולם נעזרים בעיקר בשליחי חב"ד הפרוסים בכל פינה בעולם ובמערכות הכשרות הנפלאות שהוקמו באירופה ובמדינות חבר העמים. מערכות הכשרות הללו דואגות להנגיש מוצרי מזון בכלל אבל בעיקר מוצרי חלב ובשר שקשה לשנע אותם ולאחסן אותם ככל יתר המוצרים. בזכות חב"ד רבים נהנים מכשרות ברמה גבוהה.

תרומתם של בתי חב"ד בעולם היא יותר עבור האוכלוסיה המסורתית שמחפשת אוכל כשר ובאם אינם מוצאים הם עלולים להתפשר על תחליפים לא ראויים.

אמש ביקרתי בבית חב"ד בבטומי בניצוחו של השליח הנמרץ הרב זאב מנדלסון וכבר בזמן הקצר מאז הוא הוקם הפך להיות כתובת מובהקת לכל דבר שבקדושה והעיקר להשגת ארוחות כשרות. יהודים המבקרים במקום מתבקשים להניח תפילין והם נענים ברצון ובהתלהבות.

לזכותו של הרב מנדלסון נזקפת גם החייאת בית הכנסת המקומי שהיה סגור שנים רבות ורק בשנים האחרונות שופץ ונפתח מחדש עבור שורדי הקהילה הגיאורגית בבטומי.

נכנסתי לשם אתמול ונהניתי לראות את זרם המבקרים במקום. יהודים ולהבדיל גויים באים לצפות בבית הכנסת היפה היחיד בעיר. בארון הספרים מוצבים סידורי תהילת ה' וגם כאן פגשתי קבוצת תיירים יהודים שעדיין לא הניחו תפילין.

בית הכנסת המשופץ בבטומי

סידורי חב"ד על המדף בבית הכנסת

אם אכן זהו בית הכנסת היחיד בעיר, כנראה שכאן התפלל הרב החסיד שמריהו נחום ששונקין ע"ה, שבערוב ימיו כיהן כרב שיכון הרבנים בירושלים וכינויו היה "רבי שמער'ל באטומער". דמיינתי אותו בעיני רוחי יושב כאן על אחד הספסלים, מרביץ תורה לרבים ומנהיגם בדרך התורה והמצוה.

•

במהלך התנועה ברחבי המדינות הללו אני פוגש רבים מחסידי חב"ד היוצאים להנפש ואליכם אישים אקרא: נצלו את הזדמנות הפז הזו על מנת להציע להמוני המטיילים הישראלים להניח תפילין. קחו עמכם לכל אשר תלכו זוג תפילין ותווכחו עד כמה הם יהיו שימושיים.

ביומיים האחרונים הספקתי להניח לעשרות איש תפילין. השפה העברית הנשמעת בכל האתרים מסגירה את יהדותם של הדוברים. ומשפונים אליהם הם כל כך שמחים להניח תפילין בנכר עד שהיא הופכת לחגיגה של ממש. כל המשפחה מתאספת סביב ומעודדת את כולם להצטרף להנחת התפילין.

באחד המקרים פתחנו בשיחה עם משפחה ישראלית שכל כך שמחה לשוחח עם ישראלים והידידות שנוצרה בכמה רגעים לא נתנה לאבי המשפחה לסרב לתפילין למרות הצהרתו שהוא מאלו שאינם מניחים.

•

באחת הפינות התיירותיות כשקיפלתי את התפילין נעצר לידי אדם ובהה בי. שאלתי אותו אם הוא יהודי והוא הנהן בראשו לחיוב ומספר לי כי הוא מאיראן. הנחתי לו תפילין והוא קרא בשטף את קריאת שמע במבטא פרסי כבד. לא הצלחתי לשוחח עמו בגלל שלא ידענו שנינו שפה אחת משותפת, אך שוחחנו בעיניים.

מעניין שלאחר הנחת התפילין ניגשו אלי כמה גויים איראניים וביקשו ממני רשות להצטלם עמם. הם לחצו לי כולם ידיים כל אחד בתורו ומלמלו באיראנית משפטים אותם לא הבנתי כלל. מסקרן אותי לדעת האם הם ידעו כי איש הדת העומד מולם קשור למדינת ישראל אם לאו.

•

משנה לשנה פוגשים יותר ויותר יהודים שכבר הניחו תפילין בבוקרו של יום וניכר הדבר שמצוות התפילין הולכת ונטמעת בעם ישראל. נתון משמח נוסף היא העובדה שכמעט כל ישראלי שתפגוש בחו"ל מכיר את בית חב"ד המקומי ואת השליח שלו. חלקם יודעים לספר על נטילת חלק בפעילות החב"דית המקומית מהשתתפות באירועים ועד לתרומת סכומים לשליח המקומי ויש גם רבים המצויים בקבוצת הווטצאפ של השליח המקומי.

בדרך כלל אני מבקש להצטלם עם מניח התפילין ומבקש ממנו לשלוח את התמונה לשליח אותו הוא מכיר כדי להדק ביניהם את הקשר.

ושוב אחזור על משאלתי לחסידי חב"ד. נצלו הזדמנות היותכם בארץ העמים כדי לעורר את ליבם של ישראלים לאביהם שבשמיים, כי הנחת התפילין בנכר בארץ זרה נצרבת עמוק בנפש המניח והוא יזכור את חוויתה  לימים רבים.

•

פגשתי היום יהודי המטייל בבטומי ולראשו כיפה סרוגה, עורך דין במקצועו ושמעתי ממנו סיפור נפלא על הקשר שלו לרבי ולמצוות התפילין.

וכה היו דבריו: כשהייתי בגיל 17 למדתי בישיבה תיכונית והיתה לי בעיה אישית שמאוד הציקה לי. החלטתי כי אני חייב להוועץ עם אחד מגדולי הדור בענין. חשבתי למי אוכל לפנות ומשום מה החלטתי כי אפנה לרבי מליובאוויטש. השגתי את הכתובת שלו וגוללתי במכתבי אליו את הבעיה שלי ובקשתי עצה וברכה.

לאחר זמן מה קיבלתי מכתב תשובה מהרבי. הרבי כתב לי כי עלי לבדוק את התפילין. מיד ניגשתי לבדוק את התפילין ולמרבה הפלא הן נמצאו פסולות. מסתבר שהפרטים שנפסלו צוינו על ידי המגיה אך משום מה הכניסו בטעות את הפרשיות לתוך הבתים למרות שנפסלו.

מאוד הצטערתי על השנים שחלפו עם התפילין הפסולת ומאידך שמחתי והודתי לרבי על שזיכה אותי בשנים של מצוות התפילין כי לולא הוראת הרבי מי יודע מתי הייתי בודק את התפילין.

לימים נשאתי לבת אחת המשפחות מגזע חב"ד והקשר לרבי ולשכונת קרונהייטס התהדק.

ביקשתי ממספר הסיפור כי בהגיעו לארץ יצלם לי את מכתבו של הרבי וישלח לי. מדהים.